שתף קטע נבחר
 
צילום: הילה דוד

בארגון אין דבר כזה "פרוייקט שלי"

אם לא תרתמו אנשים להרגיש שווים בפרויקט שאתם רוצים להוביל, הסבירות שהוא יצליח שואפת לאפס. מה כן עושים? מקפידים לאחד את הצוות שסביבנו ולספר כמה הפרויקט הוא של כולם, הקרדיט יגיע, והקידום בהתאם

יש לכם רעיון לפרויקט מוצלח, וחשוב לכם לקבל קרדיט? אם לא תרתמו אנשים להרגיש שווים בפרויקט שאתם רוצים להוביל, אולי הוא ייחשב מאוד "שלכם" אך הסבירות שהוא יצליח שואפת לאפס.

 

 

טליה, מנהלת פרויקטים בכירה בחברת הייטק, יזמה רעיון מצוין לחברה. היא סיפרה עליו לבוס שלה, שאמר באגביות "אוקיי, נשמע אחלה, תנסי להרים את זה". היא לא הייתה בטוחה אם הוא באמת התלהב ומאמין בפרויקט, אבל היא האמינה וזה הספיק לה.

 

טליה באה לדודי, מנהל המיחשוב, אותו היא פשוט חייבת כדי ליישם את הרעיון שלה, ואמרה לו "הי דודי, יש רעיון שהמצאתי שהבוס אמר שהוא מעולה ואני מוניתי להוביל אותו ואני צריכה שתעשה עבורי ככה וככה", דודי, מצידו, הבין שהקרדיט כבר לא יהיה שלו וישב למעלה משעה עם טליה כדי להסביר לה שכל מה שהיא חשבה פשוט בלתי אפשרי...

 

להוביל פרויקטים בהצלחה

יש משוואה שכדאי לכולנו לזכור: "Net work or Not work" – שזה אומר, שאם אנחנו רוצים שמשהו יקרה, אנחנו חייבים לזכור איך דברים עובדים בטבע. והם עובדים בהרמוניה של כמה חלקים. אנחנו לא יכולים להרים פרויקטים שהם רק "שלנו" בארגון. כי בסופו של דבר אין דבר כזה עבודה של איש אחד, ואם אתה מתעקש להיות "המפקד" יכול להיות שתמצא את עצמך מפקד על עצמך ללא תוצאות.

 

אולי הצבא קילקל אותנו? יכול להיות שהצבא הוא זה שקילקל אותנו לחשוב, שאנשים אמורים לעשות מה שאנחנו אומרים, ויכול להיות שזה פשוט טבע האדם והאגו שלנו שמאוד רוצה להאמין שאנחנו שונים מאחרים. בפועל, זה פשוט לא עובד.

 

הדרך היחידה שטליה תצליח לגרום לדודי להזיע עבור הפרויקט שהיא המציאה, היא אם היא תצליח לרתום אותו להרגיש כאילו הפרויקט חשוב לו, ושהוא גם שלו. הדיאלוג אז היה נראה לגמרי אחרת, משהו בסגנון: "הי דודי, חשבתי שנורא מפריע שככה וככה לא עובד אצלנו כמו שצריך, מה אתה אומר? יש איזושהי דרך אולי לטפל בזה? מה אתה אומר על הרעיון הבא...? בא לך לנסות להרים אותו?".

 

אתם לא לבד בארגון

המונח הבסיסי כאן הוא דיאלוג, בניגוד למונולוג. כלומר מאוד יכול להיות שהרעיון המקורי בשיחה כזו ישתנה לחלוטין, ויהיה יותר טוב ללקוחות של הארגון. מה שבטוח – זה שהסיכוי שהוא יקרה ויהיה טוב יותר גבוה בהרבה. אבל מה עם הקרדיט?

 

לעיתים קרובות מדי אנחנו מוטרדים ממה יחשבו עלינו ואיך ידעו שאנחנו עושים מה שאנחנו עושים בארגון. נסו להסתכל על המציאות דרך העיניים של הבוס רגע: למי הוא ישים לב יותר - לעובד שכל דבר שהוא נוגע בו הופך למכרה זהב ולפרויקט מוצלח יחד עם כל אנשי הצוות, ושכולם מתים לעבוד איתו, או לעובד שתקוע על פרויקט נאס"א אחד כבר הרבה זמן ורק מתלונן שאף אחד לא עוזר לו?

 

ברגע שאנחנו רותמים אחרים והם מרגישים שהפרויקט הוא שלהם, אנחנו יכולים ליזום הרבה יותר, ולתרום הרבה יותר לארגון. תמיד נזכור שהפרוייקט לא שלנו, ונקפיד לאחד את הצוות שסביבנו ולספר כמה הפרויקט הוא של כולם. כך יותר אנשים בארגון ירצו לעבוד איתנו עוד, ואנחנו נוכל להרים הרבה יותר פרויקטים. הקרדיט יגיע, והקידום בהתאם.

 

ההבדל בין מנהיג למפקד

ההבדל הכי מהותי בין מנהיג לבין מפקד/מנהל, הוא שמנהיג גורם לפרויקט להתקיים גם בלעדיו. כלומר, גם אם המנהיג ייעלם – הפרויקט ממשיך. כי הוא הנהיג אנשים ללכת בעקבות דרכו, ולא פיקד עליהם לעשות מה שהוא אומר. וזה ההבדל בין מנהיגים למנהלים. וארגונים כמהים למנהיגים.

 

 

הכותבת היא מנכ"לית אתר AllJobs דרושים.

 


פורסם לראשונה 11/02/2010 09:31

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
ביחד קל להוביל דברים
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים