אילן ואילנית

לעתים, מפגש מקרי עם אדם רחב לב ונכון לסייע, יכול לשנות את מהלכם של חיים שלמים. כזה היה המפגש בין אילנית חפוטה, מנהלת ארגון "מאיר פנים - הכח לתת" באור עקיבא, ואילן מיראלשוילי, תושב העיר שמשפחתו נקלעה למצוקה. מפגש שראשיתו במגוריה של משפחה בת שש נפשות באוהל מאולתר מול בניין העירייה - וסופו בהצטרפות של מיראלשוילי למעגל הנתינה הישראלי.  

"לפני כשנתיים סיפרו לי שעל הדשא מול העירייה יש אוהל של מחוסרי דיור, ובתוכו זוג וארבעה ילדים קטנים, כשהאישה בחודש השמיני להריונה", חפוטה משחזרת. מחוסרי הדיור שבאוהל היו מיראלשוילי ומשפחתו. אנשי "מאיר פנים" וחפוטה סייעו להם לצלוח את קבלת אישור הזכאות לדירה, ובהמשך הם אף השתתפו בשיפוצה. "נלחמתי בעמידר תשע שנים ואילנית סייעה לי לקבל סוף-סוף את הדירה", ממשיך מיראלשוילי. "מאז, היא האימא השנייה שלי".  

חפוטה ומיראלשוילי (במרכז) ואות המתנדב (צילום: באדיבות "מאיר פנים") 

"אם מישהו זקוק לעזרה, אני עוזב הכל ובא"

אלא שהמפגש בין אילן ואילנית לא הסתיים בהשגת הדירה. היד שהיא הושיטה לו הפכה לידו שלו - והיום מיראלשוילי הוא אחד המתנדבים הבולטים ב"מאיר פנים". הוא קיבל את אות "מתנדב השנה" של הארגון, ומועמד לאות "מגן הכסף" למתנדב מטעם הנשיא. "אילנית היא כמו מישהי שמגדלת יונים שנפצעו ומשקמת אותם עד השחרור", הוא אומר בהתרגשות. "אבל העניין הוא שאצלי, כשהגיעה שעת הדרור לא רציתי להשתחרר מהמשפחה האוהבת הזאת - אלא רק להישאר ולסייע".

מיראלשוילי (32) עובד לפרנסתו כנהג משאית. את משמרתו הוא מתחיל בחצות הליל, מסיים אותה בצהרי יום המחרת ואז מתחיל משמרת נוספת: כמתנדב המחלק חבילות המזון לנזקקים בעיר. "אם אני לא עושה לפחות מצווה אחת ביום

אני מרגיש חולה", הוא מספר בחיוך. "אם תבוא אליי עכשיו, כשאני יושב בשולחן ארוחת הערב עם המשפחה שלי ותגיד לי שמישהו זקוק לעזרה, אני עוזב הכל ובא. אני לא יכול להגיד למישהו לא".

- בעצם, אתה מעביר את הנתינה הלאה.

"למדתי מאילנית כמה חשוב ונכון לסייע לכל מי שנזקק לעזרה. לפני כמה ימים, למשל, היא הודיעה לי שלאישה חולת סרטן בעיר התקלקלה מכונת הכביסה. הגעתי, והעליתי את מכונת הכביסה לקומה רביעית. אתה יודע איך הפנים שלה זרחו? אחד האנשים שאני מביא להם אוכל הוא אב אלמן שמגדל לבד ארבע בנות. להביא להם ארוחה חמה הביתה זו הרגשה שממלאת אותך מבפנים ונותנת לך כוח להתמודד עם הצרות הקטנות שלך. גם הילדים שלי הפכו לחלק ממעגל הנתינה, וזה החינוך הכי טוב שהם יכולים לקבל". 

חפוטה, מיראלשוילי ומתנדבים חוגגים חנוכה (צילום: באדיבות "מאיר פנים")

משפחה גדולה של אהבה

אילנית חפוטה (38), שלצד עבודתה משמשת בהתנדבות כרכזת תמיכה, מתנדבים וסיוע באגף הרווחה בעיריית אור עקיבא, היא אישה יוצאת דופן. די בשיחה אחת איתה כדי להבין שהמילה 'נתינה', עבור רבים מדי סיסמה ריקה מתוכן, היא עבורה דרך חיים. העשייה הפרטית שלה, חפוטה אומרת, נשענת על ניסיון חייה. "בגיל תשע, כשאחיותיי ואני עברנו בין משפחות אומנות ופנימיות, הבטחתי לעצמי שהעתיד יהיה שונה", היא מתארת. והעתיד אכן שונה, וכולל מאות אנשים שמכנים אותה באהבה 'המפקדת אקא' ורואים בה אם ומנהיגה לכל דבר. 

בשש השנים האחרונות, חפוטה מובילה בעירה את פעילותו של ארגון הרווחה המשלימה "מאיר פנים", המפעיל 14 מסעדות לנזקקים ותשעה מרכזי חלוקת ציוד ביתי בכל רחבי הארץ. "המטרה שלנו היא לא רק לספק מענה לצרכים החיוניים של האוכלוסייה הנזקקת, אלא לעשות זאת תוך שמירה על כבודם ומניעת תיוגם כנזקקים", היא מפרטת. "כל זאת דרך השבתם המהירה לחיי עצמאות וכבוד, ופיתוח אחריות חברתית ודאגה של הפרט לחלשים".

"אדם שמגיע אלינו לא נשאר כפוף", חפוטה פוסקת. "לא נעים לבקש בית, טיטולים או מזון, אבל מרגע שהוא חלק מהעשייה הוא הולך זקוף, עם כבוד. הוא נותן וכולם אומרים לו תודה, מחזיר לעצמו את הביטחון שאבד לו בדרך - והופך לחלק ממשפחה גדולה של אהבה".