שתף קטע נבחר

האהבה שלך היא רעל בשבילי, כי היא לא שלמה

אל תשאיר לי שבילים עם רמזים סותרים שאלך לאיבוד בהם, רק כדי לוודא שהביטחון שלי יתערער כשאתה מרגיש שאני מתקדמת הלאה בלעדיך. אהוב יקר שלי, שחרר אותי. מכתב גלוי

אני כותבת לכל אותם האנשים שלא רואים את הקו, או שאין מישהו שיגיד להם שהם מתחילים לעבור אותו. זה אותו קו אדום שברגע שחוצים אותו הכל נראה אחרת, העולם הופך קיצוני ומושך לכיוונים שונים במהירות מטורפת.

 

הלוואי שמישהו היה מראה לי את הקו האדום, עוצר אותי בזמן ומונע ממני לעשות טעות אחת קטנה ששינתה הכל.למען האמת, כשאני חושבת על זה, גם אם היו מצביעים לי עליו בצורה הכי ברורה שיש, עדיין הייתי עושה את אותה הטעות. כי בסופו של דבר כולנו עושים מה שאנחנו רוצים, בין אם זה נכון לנו או לא.

 

היום אני מתחרטת. אני מוכנה למחוק הכל, גם את התקופות היפות עם הזכרונות הנעימים והמחממים ולהעלים כל זכר מהן, כי התקופות הרעות כואבות מדי. מה שהיה לי לא באמת שווה את הכאב שאני חשה היום, אבל זה סיכון שידעתי שאני מוכנה לקחת.

 

ידעתי שעל טעויות משלמים, ואני משלמת כל יום: כל בוקר כשאני פותחת עיניים, וכל לילה לפני שהן נעצמות. כל נשימה שאני לוקחת מלווה בתחושת מועקה. החיוכים שלי מועטים, פשוט כי קשה להם לנצח במאבק עם העצבות.

 

מאמינה שיש סיכוי, ואז נופלת

העיניים שלי איבדו את הניצוץ שהיה להן, כי הן עייפות מלהתגונן ולשמור על הלב, והלב הזה שלי כבר לא עומד בעומס. לפעמים אני חושבת שהוא מעדיף לקרוס כדי לזכות בכמה דקות של שקט. הדמעות תמיד שם, הן פשוט יושבות בקצה של העין. גם הן עייפות, עייפו מלזלוג, זה כבר נמאס אחרי כל כך הרבה זמן.

 

אני מנסה להתנתק ולשכוח, אפילו לקצת. אני רוצה לחזור להיות הבחורה החייכנית והמצחיקה של פעם, אבל יש טעויות שלא מאפשרות לך לשכוח.

 

יש רגעים בהם אני מצליחה לראות את האור, ממש בקושי, ושביב תקווה מציף אותי. אני כמעט מאמינה שוב שיש סיכוי לעתיד ורוד יותר, ואז מגיע משהו שמפיל חזרה ומזכיר לי שזו סתם אשליה. אני לא באמת מחלימה, אני עדיין באותו כאב ולא רואה שום אור, רק חושך במנהרה.

 

אני מרגישה כל כך לבד, שאפילו כשמשיטים לי ידיים לעזרה אני לא מצליחה לאחוז באף אחת מהן ולהיחלץ. כל בחירה שאעשה תכאב, כל צעד לכאן או לכאן לא יגרום לי לטוב, לפחות לא בטווח הקצר.

 

אם אתה לא מסוגל לאהוב את כולי, אל תאהב

אהוב יקר שלי, שחרר אותי. תגיד לי שאתה לא באמת רוצה, אבל אל תגיד שלא ותתנהג כאילו שכן. אל תאהב אותי הרבה, אפילו - אל תאהב אותי בכלל. האהבה שלך היא רעל בשבילי, כי היא לא טוטאלית. אם אתה לא מסוגל לאהוב את כולי, אל תאהב אותי בתנאים שלך.

 

אל תחבק אותי כשעצוב לי, או כשאני סתם שמחה. אל תחזיק לי את היד כי זה נותן לך תחושת ביטחון, ואל תנשק אותי כי זה מרגיש לך נכון. אל תשאיר לי שבילים עם רמזים סותרים שאלך לאיבוד בהם, רק כדי לוודא שהביטחון שלי יתערער כשאתה מרגיש שאני מתקדמת הלאה בלעדיך.

 

כולי שלך. כל היבט בחיי וכל איבר בגופי אוהב אותך. אני לא יכולה להסתפק בחלקים, כי הבנתי היום שמגיע לי יותר. הקו האדום שחציתי היה אותו הקו שגרם לי לאבד את החבר הכי טוב שלי.

 

עמוק בלב אני מקווה שאתה מרגיש חלק, אפילו קטן, מהכאב שאני מרגישה. אני לא מסוגלת להבין איך לי כל כך עצוב, בעוד אצלך תמיד יש חיוך. אני לא יודעת מה הסיבה שהאהבה שלך אליי לא שלמה, ומעולם לא שאלתי. הנחתי שזה מידע שלא יועיל לי בכלום. הסתפקתי בתקווה שיבוא יום ותבין שאנחנו שייכים זה לזה.

 

הרבה מכתבים כתבתי לך בשנה האחרונה. מעולם לא קראת אותם, כי לא ידעת על קיומם. כנראה שזה הכאב הפרטי שלי והמלחמה האישית שלי, עם עצמי.

 

יום יבוא והלב שלי יחייך שוב, ולשמוע את השם שלך לא יצבוט בנפש, אפילו לא עמוק בפנים.

 

  • מאמרים, סיפורים וטורים אישיים על לב שבור

 


 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כולי שלך, אבל לא מוכנה להסתפק בחלקים
צילום: jupiter
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים