שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מכוניות היברידיות מסוכנות לבריאות?

    המשרד להגנת הסביבה עומד לפרסם בקרוב "מדד שדה מגנטי" לכל כלי רכב היברידי שישווק בישראל, כדי להזהיר את הציבור מסכנות הקרינה שהוא פולט. אלא שכלל לא ברור מה התועלת במדד שכזה, והאם הוא לא עומד להטעות את הציבור?

    מכוניות היברידיות: ידידותיות לסביבה אבל מסוכנות לציבור? נתחיל עם עובדה: אם אתם נוסעים במכונית, אתם נחשפים לשדה אלקטרו-מגנטי. וזה לא משנה אם המכונית מצוידת במנוע בנזין, דיזל או הנעת-כלאיים המשלבת בין מנוע חשמלי ומנוע בנזין או דיזל. את השדה הזה מייצרים מספר רכיבים - צמיגים, משאבת דלק, אלטרנטור או אפילו מערכת מיזוג האוויר. אולם, במשרד להגנת הסביבה טוענים כי במכוניות היברידיות נוצר שדה אלקטרו-מגנטי "חריג".

     

    כל כך חריג, עד כי בכוונת המשרד לחייב בקרוב יבואניות רכב לציין בפרסומיהן מעין מדד, שיציג את תוצאות המדידה של השדה האלקטרו-מגנטי במכוניות היברידיות. מול תוצאה זו, תוצג רמת החשיפה המומלצת על-ידי מומחי המשרד. אלא שיוזמת המשרד להגנת הסביבה עלולה להטעות את הצרכנים: כל עוד לא תוצג דרישה זהה בפני מכוניות רגילות, בעלות מנועי בנזין או דיזל, לא תמצא תשובה לשתי השאלות החשובות ביותר: האם במכונית כלאיים נוצר שדה אלקטרו-מגנטי גדול יותר מאשר במכונית "רגילה" - והאם יש בכך משום סכנה ברורה לבריאות הציבור?

     

    "חוסר-ודאויות מדעיות חשובות"

    שדה אלקטרו-מגנטי נוצר כתוצאה משימוש במרבית מכשירי החשמל המוכרים לנו כיום, ובהם מייבשי שיער, מכונות גילוח ומחשבים. הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן (IARC), הפועל תחת חסותו של ארגון הבריאות העולמי (WHO), מסווג שדות אלקטרו-מגנטיים "חלשים" בקטגוריית "גורמים אפשריים לסרטן". אכן הגדרה מטרידה, אך יש לציין כי באותה קטגוריה נכללת גם שתיית קפה.

     

    עיקר החשש הבריאותי נוגע לקשר אפשרי בין שדות אלקטרו-מגנטיים "חלשים" ולוקמיה בילדים - סוג נדיר יחסית של סרטן, שעל-פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מאובחן מדי שנה בארבעה מ-100,000 ילדים עד גיל 14. מחקרים הצביעו על כך שחשיפה ממושכת לשדה אלקטרו-מגנטי העולה על 0.4 מיקרו-טסלה - או 4.0 מילי-גאוס - עלולה להכפיל את מספר הילדים שחולים בלוקמיה.

     

    אלא שמחקרים אלה אינם חד-משמעיים, ולמעשה עד היום לא נמצאה עדות מדעית ברורה וחד-משמעית לקשר בין שדות אלקטרו-מגנטיים וסרטן - או סיכון בריאותי אחר. בדו"ח מ-2007 של ארגון הבריאות העולמי, מציינים המחברים כי "25 שנות מחקר בנושא הסיכונים הבריאותיים של שדות אלקטרו-מגנטיים בתדירות נמוכה מאוד, הביאו להרבה ידע והבנה, אולם נותרו כמה חוסר-ודאויות מדעיות חשובות".

     

    "קריטריון מספר 238"

    אם לא הוכח קשר מדעי חד-משמעי בין שדות אלקטרו-מגנטיים חלשים וסיכון בריאותי, מדוע מזהיר המשרד להגנת הסביבה כי במכוניות

    היברידיות נמדד שדה "חריג"? מי שחשף לראשונה את החשש הציבורי מפני השדות האלקטרו-מגנטיים הנוצרים במכוניות היברידיות, היה הניו-יורק טיימס. בכתבה שפורסמה באפריל 2008, טענו בעלי מכוניות היברידיות בארה"ב כי מדדו ערכים חריגים במכוניות החדשות שלהם. אחת המרואיינות אף סיפרה כי חוותה מספר מקרים של לחץ דם מוגבר ועייפות בזמן הנהיגה - לכאורה בגלל אותם שדות אלקטרו-מגנטיים.

     

    נראה כי החלטת המשרד להגנת הסביבה בעניין מכוניות היברידיות, נובעת מעקרון "זהירות מקדימה" או "זהירות מונעת": אם יש חשש שמכוניות אלה עלולות ליצור סיכון בריאותי, יש לעשות הכל כדי לצמצם את הסיכון למינימום האפשרי.

     

    דרך פעולה זו מומלצת מזה שנים על-ידי ארגון הבריאות העולמי. "קריטריון בריאות סביבתית מספר 238", שפורסם על-ידי הארגון ב-2007 ומתייחס לשדות אלקטרו-מגנטיים בתדירות נמוכה מאוד, קובע כי "בהיעדר נתונים חד-משמעיים בעניין ההשפעות הבריאותיות החמורות לטווח ארוך, מקבלי החלטות ניצבים בפני מגוון של מהלכים אפשריים על-מנת להגן על בריאות הציבור. הבחירה צריכה להיעשות לא רק בהסתמך על הערכת נתונים מדעיים, אלא גם על-פי רמת הדאגה (הציבורית) והלחץ מבעלי עניין שונים".

     

    לאור זאת, אפשר בהחלט לקבל את הנחת העבודה של המשרד להגנת הסביבה, לפיה יש לצמצם ככל הניתן את גורמי הסיכון הבריאותיים - גם אם טרם הוכח קשר חד-משמעי בין שדות אלקטרו-מגנטיים וסכנה בריאותית ברורה. אלא שהשאלה שנותרת פתוחה היא האם מכוניות היברידיות באמת מסוכנות יותר ממכוניות "רגילות"?

     

    חריג, אבל בהשוואה למה?

    למרות הכוונה הטובה של אנשי המשרד להגנת הסביבה, נראה כי אין כיום מספיק מידע כדי לקבוע באופן חד-משמעי כי מכוניות היברידיות אכן מסוכנות יותר לבריאות מאשר מכוניות "רגילות". הניסיון לקבוע מדד שיציין את ערכי מדידת השדה האלקטרו-מגנטי בכל מכונית היברידית הוא חדשני - ואולי גם נכון. אלא שכדאי לזכור כי גם במכוניות בנזין ודיזל נוצרים שדות אלקטרו-מגנטיים, ברמות משתנות. ולכן, אם החובה להציג את נתוני השדה האלקטרו-מגנטי תחול רק על מכוניות היברידיות - עלולה להיווצר הטעיה חמורה של הציבור.

     

    השאלה אליה יהיה חייב המשרד להגנת הסביבה לתת תשובה, היא בהשוואה למה נמדד אותו שדה אלקטרו-מגנטי "חריג" במכוניות היברידיות: בהשוואה למכונית בנזין חדשה או ישנה, יקרה או זולה, בעלת צמיגים חדשים או ישנים. כך למשל, במכוניות יוקרה רבות מותקן כיום המצבר בתא המטען - והזרם המועבר אליו מהאלטרנטור, יוצר שדה מגנטי. במחקר שנערך בשבדיה כבר ב-1996, נמצא כי במכוניות שבהן הותקן המצבר מאחור, נמדדו שדות אלקטרו-מגנטיים חזקים משמעותית מאשר במכוניות שבהן הותקן המצבר מלפנים.

     

    עניין נוסף הוא גיל הרכב - ובמיוחד גיל הצמיגים, שהם המקור העיקרי להיווצרות השדה האלקטרו-מגנטי במכוניות: מחקר שנערך באוניברסיטת ברן בשוויץ ב-2006, בחן את השדה שנוצר על-ידי 32 סוגי צמיגים. אחת המסקנות של המחקר הייתה שצמיגים משומשים יוצרים שדה מגנטי חזק משמעותית מזה שיוצרים צמיגים חדשים. כדאי גם לזכור כי השפעת השדה האלקטרו-מגנטי אינה אחידה: מדידה חד-פעמית אינה יכולה להעיד על מסוכנות, והיא צריכה להיבחן בהתחשב במשך החשיפה, כמו-גם במרחק מגוף האדם.

     

    לאור כל זאת, נראה כי טוב יעשה המשרד להגנת הסביבה אם יוודא כי אכן עומדים לרשותו כל הנתונים הדרושים ליצירת תקן אחיד ומחייב - שיהיה ניתן ליישום לא רק בעניין מכוניות היברידיות, אלא גם בהתייחס למכוניות רגילות. כל ניסיון להחיל תקן שכזה באופן בלעדי על מכוניות היברידיות, לא רק שעלול להטעות את הציבור - הרי שגם ספק אם יעמוד במבחן בית המשפט.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים