שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ה-GPS חוזר לצבא: ניסוי אמצעי תצפית ממוזערים
    מערכת האיכון הלווינית, ה-GPS, היא פיתוח צבאי במקור שהתאזרח והגיע לסלולרי שלכם – וכעת לובש שוב מדים. ה-GPS מאפשר ביחד עם טכנולוגיות מזעור חדשות נוספות את הקטנת אמצעי התצפית והאיכון החדשים של צה"ל – אשר נבחנו בניסוי ראשוני
    להוציא נקודת ציון במרחב, הוא משהו שעושה כל מכשיר ה-GPS שניצב בגאון על לוח המחוונים של אלפי מוניות בארץ, וכמוהו גם כל כמעט טלפון סלולרי מודרני.

     

    לא סוד הוא, שהניווט הלווייני פותח במקור לשימוש צבאי, ורק מאוחר יותר הגיע לטלפון שלכם. מאידך, המעבר לאזרחות עשה רק טוב לטכנולוגיית הניווט, שכן חברות הסלולר מפתחות ומוציאות מוצר לשוק מהר בהרבה מכל גוף צבאי, וכך השתנה מקלט ה-GPS לרכיב זעיר ביחס לגודלו המקורי.

     

    ה-GPS חוזר הביתה

    בשבוע שעבר בוצע ניסוי במערכות תצפית ואיכון חדשות המבוססות על הרעיון שהוצג מעלה, ושנועדו לתת לכוחות צה"ל יתרון משמעותי על אוייב במלחמה כוללת. את הניסוי הובילו אנשי החטיבה הטכנולוגית של זרוע היבשה, ביחד עם עם נציגי חברות אלביט, אל-אופ ואזימוט.

     

    בניסוי, שהוא מהראשונים שנערכים בשטח, נבחנו שלוש מערכות חדשות לחלוטין, שפותחו במיוחד עבור יחידות התצפית של צה"ל, וכמותן אין כיום בשום צבא בעולם. הפיתוח התאפשר הודות לטכנולוגיית מזעור רכיבים מתקדמת, שחלק ממנה מקורו דווקא בשוק האזרחי.

     

    המערכות מיועדות לתצפית ואיכון, ומאפשרות לצוות תצפית קטן להפיק נקודת ציון (מיקום של עצם במרחב) מדוייקת של כל מטרה בגזרתו: מתוכננת או אחת שהופיעה שם במהלך הלחימה, ולהמטיר עליה גשם ברזל ארטילרי בדייקנות יוצאת דופן.

     

    בצה"ל מתבצע שימוש נרחב במכשירי ניווט, המתממשקים אל מערכות האיכון הוותיקות, אולם מדובר במכשיר בעל גודל של לבנה וממשק דומה.

     

    אלביט והאחרות גייסו בשנית את ה-GPS, ועתה התקינו אותו באמצעי התצפית החדשים, ביחד עם תכונות ויכולות נוספות אשר נבחנו בניסוי.

     

    איכון, טיווח ומה שביניהם

    כפי שלימדו אותנו המציאות הבטחונית והקולנוע האמריקני, מלחמה היא מצב מאוד דינמי ומסובך.

     

     לא תמיד יודע הפיקוד הבכיר בדיוק היכן נמצאים הטנקים של האויב, איזו עמדה מאויישת ואיזו נטושה, ולאיזו מטרה כדאי להקצות תחמושת ומאמץ.

     

    בדיוק לשם כך הומצאו צוותי התצפית, הנקראים יחמ"מ – יחידת מודיעין מטרות. אלו צוותים קטנים ומיומנים, אשר יכולים להסתנן אל שטח האויב, לעקוב אחר תנועותיו ממחבוא ולדווח על הימצאות מטרות בזמן אמת.

     

    לאחר שמתגלה מטרה חשובה, כמו ריכוזי כוחות של האויב או כלים ספציפיים שעדיף להוציא מהמשחק, על צוות התצפית

    לדווח ולכוון את האש.

     

    הצוות מכוון אל המטרה גורם אש, שיכול להיות אחד ממגוון רחב של כלי משחית. הנפוץ בהם הוא סוללות ארטילריה. אבל תותחים מתנייעים יורים ממרחק של עשרות קילומטרים, ואינם יכולים לדעת היכן פגעו.

     

    לרוץ עם מקרר

    כדי שהפגיעות יהיו מדוייקות, משתמשים הצוותים בטכניקה מיוחדת המתבססת על הוצאת מיקום GPS מדוייק של נקודה במרחב, חישוב

    המרחק והכיוון של המטרה ושל התצפית ביחס אליה, ובכך לאפשר פגיעות מדוייקות. נשמע מסובך? זה באמת כך, ואף אורך זמן.

     

    איכון הוא פעולה מורכבת אף יותר: מדובר ביכולת לדעת מהיכן נורה טיל או פגז, יצאה תשדורת קשר או אות אלקטרוני.

     

    איכון בתצפית פירושו מתן מענה מהיר ומדויק לשאלות: "מי ירה את זה? ו"היכן הוא?".

     

    המערכות שמבצעות טיווח ואיכון מצריכות טכנולוגיה לתצפית ביום ובלילה, הוצאת מיקום מדויק מאוד, חיבור לניווט לווייני ועוד.

     

    מדובר במספר מערכות שונות, שמשקל חלקן מגיע ל-30 קילוגרמים. לוחמי יחידות האיסוף הקרבי נאלצים לשאת מכשירים אלו על גבם, עד למרחקים של עשרות קילומטרים בשטח קשה.

     

    בתור יוצא יחידה שכזו, יכול כותב מילים אלו להשוות את משימת התצפית בשטח הררי לריצה במדרגות כשעל גבכם קשור מקרר מלא.

     

    אז מה חדש בתצפית?

    הניסוי שנערך בחן שלוש מערכות עיקריות, אשר משלבות כמה מרכיבי מערכות הטיווח הישנות. במקום מכשיר ניווט, מכשיר תצפית יום, אמצעי ללילה, וכלי למדידת טווח בלייזר – נדחסות כמה מהן יחד אל חבילה אחת קטנה וקלה יותר.

     

    מערכת ה"מתן" מאפשרת תצפית לטווח ארוך במיוחד - גם בלילה ובתנאי ראות קשים, הוצאת נקודת ציון GPS מדוייקת, ולמעשה משלבת בתוכה מספר מערכות תצפית באריזה אחת, שמשקלה מוריד עשרות קילוגרמים מגבם של החיילים.

     


    מערכת "מתן" 

     

    מערכת "עמית" היא פסגת טכנולוגיית המזעור הצבאית, ובתוכה נמצאים גם מצלמת תצפית ליום, גם מערכת הדמיה תרמית למשימות בלילה ובמזג אוויר גרוע, וגם לייזר, למדידת מרחקים.

     

    המערכת מחליפה אמצעי תצפית אחרים לטווח בינוני, שסך משקלם הכולל גדול פי ארבעה משלה. לעמית תהיה גירסת תצפית וגירסה ייעודית לאיכון.

     


    ה"עמית" בפעולה 

     

    ה"ערמון", הוא מד-טווח לייזר ששולבו בו מצלמת יום ולילה, וגודלו דומה לשל משקפת שדה פשוטה. האמצעי צפוי להיכנס לשירות בתפוצה רחבה מאוד, ובכך לאפשר למפקדי מחלקות לקבל יותר נתונים על כל מטרה בה יתקלו בשדה הקרב, ולשפר את ביצועי חייליהם.

     


    ערמון - הרבה יותר ממשקפת


     כשמפקד מסתכל במשקפת על בית אשר ממנו נורית אש, הוא לא יכול לדעת במדויק את המרחק אליו, ובמשימות לילה קשה לאתר את מקור האש. רכיב התצפית של הערמון, נותן תמונה איכותית וברורה יותר מכל אמצעי ראיית לילה קטן אחר, והשימוש בו יכול לייעל את המשימה ולצמצם את הסיכון לחיילים.

     

    צבא חכם ודיגיטלי

    בעתיד יהפוך צבאנו החכם לחכם בהרבה, עם כניסת מערכות שליטה ובקרה דיגיטליות לשימוש נרחב.

     

    דרגי הפיקוד יוכלו לדעת היכן בדיוק נמצאת כל מחלקת מכל פלוגה, ואף להקצות לה משימה, בלחיצת כפתור. קצת כמו במשחקי האסטרטגיה הלא מציאותיים בקונסולות או במחשב.

     

    יתכן שבעתיד ילבשו מדים רכיבים אלקטרוניים נוספים אשר מוכרים לכם מהסלולרי ומהמחשב הנייד, כמו יכולת לחבר הודעה למיקום (כמו בטלפון הסלולרי), ריבוי יישומים מקוונים במכשיר אחד, זיהוי תמונה ועוד.

     

    מערכות קטנות יותר פירושן נוחות פעולה גדולה יותר לצוותי התצפית, יכולת פריסה רחבה בהרבה וכיסוי גדול יותר שטח על ידי כל צוות.

    יכולות תצפית משופרות פירושן שיפור הדיוק, דבר שמצמצם את הסיכון של פגיעה בחפים מפשע בעת לחימה.

     

    יתרון משמעותי נוסף הוא המחיר. המערכות החדשות זולות בהרבה ממחיר סך כל הרכיבים שהן צפויות להחליף.

     

    הניסוי, אגב, אשר נמשך מספר שעות באתר אי שם במרכז הארץ, הוכתר כהצלחה מלאה.


    פתחתם כבר תיבה במייל של המדינה?

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    טכנולוגיית מזעור חדשה, אמצעים מתקדמים
    צילום: ניצן סדן
    מומלצים