המעסיקים בהיי טק יוצאים נגד חוקי העבודה
בכנס רעננה למדיניות הייטק על "חוקי העבודה החדשים, מי מרוויח ומי מפסיד", שנערך באוניברסיטה הפתוחה, יצאו הנוכחים נגד התיקונים של תיעוד ופירוט שעות העבודה והגדרת הלנת שכר כעבירה פלילית. שרגא ברוש: ייתכן שהחוק ישונה כך שלא יהיה תקף למקבלי שכר גבוה
בכנס רעננה למדיניות הייטק באוניברסיטה הפתוחה שנערך אתמול בשעות הערב בנושא "חוקי העבודה החדשים, מי מרוויח ומי מפסיד" - רוב המשתתפים היו בדעה שהמפסידים הם ללא ספק המעסיקים. את מרבית האש ספג התיקון לחוק לפי סעיף 24, שנכנס לתוקף לפני כשנה. המשתתפים טענו שחקיקה זו עלולה לפגוע בענף ההיי טק ושיש לבצע החרגה של מקבלי שכר גבוה יחסית - שתכלול מטבע הדברים הרבה מעובדי ההיי טק. עוד, טענו חלקם שהגדרת אי תשלום שכר כעברה פלילית היא בעייתית.
לפי התיקון לחוק, תלוש השכר צריך לפרט את כל הפרטים, כולל יתרת ימי חופשה ומחלה, קרנות, מספר שעות עבודה ומספר שעות עבודה ושכר בגין גמול עבודה. החוק מטיל סנקציות נגד המעבידים וקנסות למעביד שלא פועל לפיו. מנחה הכנס, מנכ"ל רשות הנמלים והרכבות לשעבר, עמוס רון, אמר ש"מסתבר שהמחוקק בישראל חושב שיש להגן על העובדים כמו במאה ה- 19. תוך קריאת החוק אתה שואל את עצמך אם מעביד לא צריך לשלם לעובד גם על הזמן שהוא ישב בבית וחשב על המוצר, רק בגלל שהוא לא עשה את זה לצד השולחן במשרד".
רון "נכנס חזיתית" בח"כ שלי יחימוביץ' וביו"ר ההסתדרות ואמר ש"אולי הם מרגישים לענין החוק ותיקון 24 לחוק כאילו שהם מעורבים בתאונת "פגע וברח"...מדובר בתוצאות בלתי צפויות שמציגים את החקיקה כתאונה מצערת".
על אף שנשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר שהוא מעדיף הסכמות מאשר חקיקה הוא צידד בתוכן של התיקונים החדשים, לרובם היה שותף כחלק מהאידיליה שנרקמה בינו לבין יו"ר ההסתדרות. "החדש הוא שעד עכשיו כשהעובדים התארגנו בצורת ועד, המנכ"ל היה יכול להגיד להם שהוא לא מוכן לדבר איתם. הצעד הבא היה שהם היו מתארגנים לשביתה, ואז מדברים. אבל כל הצדדים סובלים והמעסיק סובל הכי הרבה. עכשיו המעסיק חייב לדבר עם הוועד אך לא חייב לחתום על הסכם... עשינו טוב למעסיקים", אמר ברוש.
מעסיק הוגן - יתקן
ברוש אף הגן על הגדרת אי תשלום שכר כעבירה פלילית: "למה זה הגיע לכדי חקיקה? כי ברשויות המקומיות לא משלמים שכר חודשים...מעסיק הוגן לא יגיע למצב של עבירה פלילית כי יינתנו לו מספיק הזדמנויות לתקן לפני ההרשעה".
מומחה לדיני עבודה, עו"ד רפי הולין התרכז באופן הביצוע של תיקון 24: "התיקון הזה עורר מהומה מפני שבעבר החוק החריג עובדים מתחום ההנהלה, עובדים שיש בתפקידם מידה מסוימת של אמון אישי ועובדים שקשה לפקח על שעות העבודה שלהם. החוק שינה את ההחרגה, והיום היא לא קיימת". לדברי הולין "החוק לא מתאים למשק", הוא הוסיף ש"יש אפשרות להתמודד עם המצב הקיים". בצד הביקורת על המחוקקים הולין הטיל את האחריות להפיכת אי תשלום שכר לעבירה פלילית על המעסיקים: "הסיבה העיקרית לדרמה היא שעד למועד התיקון המעבידים לא קיימו את הוראות החוק".
גם בהיי טק מחפשים ביטחון תעסוקתי
ד"ר אביעד בר חיים, חבר סגל בכיר באוניברסיטה הפתוחה, המחלקה לניהול וכלכלה, הצביע על כך שההפרדה בצרכי העובדים בתחום ההיי טק לעומת תחומים אחרים אינה בת קיימא. לדבריו, "אין מנוס מהכרה בארגוני עבודה קיבוציים...כיום הציבור כבר לא מסמן את חברת ההייטק כמקום נחשק לעבוד בו...מחפשים מקום שיש בו ביטחון תעסוקתי. אולי הטכנולוגיה השתנתה, אבל הצרכים האנושיים נותרו דומים גם לצרכים של עובדים לפני יותר ממאה שנה".
מנכ"ל משותף בג'ון בריס הדרכה מבית מטריקס, זיו מנדל, טוען שיש להכיר במציאות לפיה גם בתעשיית ההיי טק צרכי העובדים אינם שונים מבשאר התעשיות. "אנחנו מדברים הרבה בהייטק על הצורך באיזון, עם דגש על איזון והתחשבות במשפחה. אני מעודד עובדים ללכת הביתה ולראות את המשפחה, אבל הרבה פעמיים השעות הכי פרודוקטיביות הן בין 21:00 ל-2 בלילה, אחרי השכבת הילדים לשנת לילה. אין יותר 8:00 עד 17:00".
גם מנדל, גם יו"ר קבוצת אתגר בתחום כוח האדם והסיעוד, יובל רכלבסקי, וגם ברוש, הסכימו שסעיף 24 צריך בכל זאת להחריג עובדים המשתכרים שכר גבוה יחסית - כפועל יוצא של אחריות גבוהה יותר. "צריך לעשות את ההחרגה למי שמרוויח פי 4 משכר מינימום ...הרגולציות והחוקים מקשים עלינו. תעשיית ההייטק הוקמה על בסיס של גלובליזציה וצריך להיזהר מבריחת עבודה מהארץ. בסופו של דבר התעשייה תברח החוצה ויהיו לנו מעט עובדים".
רכלבסקי: הפערים חייבו חקיקה
לדברי רכלבסקי, שתמך בחקיקה, "יש פער של פי 15 בין העשירון התחתון לעשור העליון. הפערים הללו, העבירה על חוקי עבודה ואי אכיפתם מביאים אותנו למצב של צורך בחקיקה בתחום זה ולא רק הסתמכות על הידברות".
לדברי ברוש עובדים כעת על תיקון חקיקה לפי שכר, שנועד לעשות הפרדה בין ההגנה על העובדים החלשים המשתכרים מעט לבין אלו בעלי משכורת גבוהה. "כרגע עובדים על עוד שינוי בחוק, על פיו מי שמרוויח יותר מ-15 אלף בחודש לא יצטרך לדווח עבורו ומי שפחות - כן".
מנכ"ל איגוד לשכות המסחר, יחזקאל דסקל, החמיא לברוש וליו"ר ההסתדרות. "עופר עיני ושרגא ברוש הצליחו ליצור מערכת של כללים של הידברות". עם זאת, הוא הוא הזהיר מפעולות ח"כ שלי יחימוביץ': "החוקים שח"כ יחימוביץ מנסה להכניס הם חוקים דורסניים, המועלים ללא דיון ציבורי באופן שפוגע במשק, בעובדים ובמעבידים... יש זכויות גם למעסיקים ולא רק לעובדים ואסור לאבד פרופורציה. אני מקווה שהכנסת תעשה תיקונים שלא רק במסגרת קואליציונית, אלא מתוך הבנה שכולנו פועלים למען המשק".
לפנייה לכתב/ת 
