אהובה עוזרי: "הרופא אמר לי להחליף מקצוע"

הזמרת והיוצרת אהובה עוזרי, מחלוצות הזמר המזרחי, מאושפזת בבית וולפסון לאחר שעברה בשבוע שעבר ניתוח להוצאת גידול ממיתרי הקול. עוזרי עדיין לא יכולה לדבר אבל מתקשרת עם הסביבה דרך לוח כתיבה, והיום כבר כתבה באותיות גדולות: "הרופא אמר לי להחליף מקצוע, אבל אני אמשיך להלחין". הגידול בגרונה של עוזרי התגלה לפני מספר חודשים, שעה שעמדה לפתוח במסע הופעות במועדון "ברבי". היא גם הספיקה לשיר לפני מחלתה בתוכניתו של ירון לונדון "ינשופים".

מסע ההופעות של עוזרי אמור היה להיות מסע ניצחון לזמרת שסוף סוף, באיחור של עשרים שנה, קיבלה את תואר "זמרת מוזיקת עולם", תואר שעוזרי בעצמה השתומממה ממנו. התברר שבסמטאות כרם התימנים, במרחק עישון סיגריה מרחוב שינקין, מתגלגל זהב, שחברות התקליטים למדו מעמיתיהם באירופה לכנות בשם 'אותנטי'.

מלכת המדוכאים

הדרך של אהובה עוזרי להכרת הממסד הייתה ארוכה ומפותלת. עוזרי התפרסמה אחרי מלחמת יום כיפור עם הלהיט "היכן החייל שלי". "מלכת המדוכאים" כינו אותה, וזה היה לפני שזהבה בן ועופר לוי ירשו ממנה את התפקיד. למרות שגדלה עם חבורת הכרם, ויסדה איתם ביחד את ז'אנר מוסיקת הקסטות, הייתה עוזרי שונה וחריגה.

היא הייתה האישה הראשונה במוזיקה המזרחית והיוצרת הראשונה בז'אנר זה. בניגוד למוזיקת החאפלות העליזה של דקלון, השירה של עוזרי הייתה כואבת. היא שרה מוזיקת נשמה שהייתה תמהיל של מוזיקה ערבית, הודית ותימנית. היא עטפה את השירים שלה בקול עבה מעושן רווי בדרמה ופאתוס, ליוותה את עצמה בכלי מיתר הודי נדיר - בולבולטראנג - וכתבה מילים כואבות ואפלות. היא לא הייתה קלה לעיכול, אבל להיטים כמו "עמק הפרחים" ו"קול קורא", ששרה בדואט עם דקלון, והימנון האליפות של בית"ר ירושלים בשנת 1976, הביאו את אהבת ההמונים אליה.

הנס

בתחילת שנות השמונים דעכה הקריירה שלה. היא החלה לעבוד כטבחית במסעדה והופיעה בהתנדבות בפני נשים במצוקה וקשישים. אולם ניסים מתרחשים לעיתים, ולנס של עוזרי קוראים משה דעבול, מפיק המוזיקלי אותו פגשה לפני ארבע שנים במהלך העבודה על פס קול סרטו של ימין מסיקה, "כרם התקווה".

החיבור בין עוזרי לדעבול היה מוצלח והם החלו לעבוד על האלבום "צלצולי פעמונים" שיצא ב-1999 ב"נענע דיסק". האלבום מיקם את עוזרי באותו מדף עם שלמה בר, בוסתן אברהם ויאיר דלאל. מיטב נגני ישראל, בינהם נגן כלי ההקשה זוהר פרסקו, הכנר נסים דקוור והחלילן אמיר שהסר נתנו את המיטב שלהם, אולם האלבום נכשל מסחרית. הרדיו התעלם כמעט לחלוטין, ועוזרי נתנה הופעה בודדת בפני קהל מריע בפסטיבל "שנטיפי" בשנה שעברה. אולם הכישלון המסחרי לא מוטט את עוזרי והיא החלה לעבוד עם דעבול על אלבום חדש.

רוצה לחזור הביתה

עוזרי משתדלת שלא לחרוג מאיזור השיפוט של ילדותה. זה שלושים שנה שהיא חיה לבדה בנווה צדק, בבית פשוט וצנוע, כמעט ריק מרהיטים. תחביבה הגדול שלה הוא להתעורר כל בוקר בשש ולעשות ספונג'ה. לפני שנה יכולתם לפגוש אותה נוהגת על וספה בסמטאות הכרם ועובדת בהכנת סיחים בשיפודית 'גמליאל'.

בימים האחרונים הפכה עוזרי למסמר המחלקה של בית חולים וולפסון, למרות שמעריציה טרם שמעו על מחלתה. היא שרויה במצב טוב, מבדרת את הצוות הרפואי וממתינה בקוצר רוח לחזור לביתה. היא מתכוונת להמשיך ועתה היעד שלה בחיים הוא לתת כבוד למוזיקה הישראלית בחו"ל. בימים אלה היא אפילו מנהלת משא ומתן עם חברת תקליטים בינלאומית שמתכוונת לנצל את כישוריה כמלחינה.