שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: מאיה פרי
    ספרי ילדים: שלושה ספרי אובדן
    "מרק שבור", "ככה אני חיה עכשיו" ו"מעשה בחמישה בלונים". הסופרת חנה גולדברג אספה עבורכם שלושה ספרים שיעזרו לילדים בגילים שונים - להתמודד עם מוות ואובדן
    כשאמי חלתה הייתי בת שלושים ושלוש. ילדה גדולה. כשהיא נפטרה שלוש שנים לאחר-מכן, חזרתי להיות תינוקת – תינוקת שהיא אם לשני תינוקות (הגדול בן ארבע, הקטנה בת שנתיים).

     

    עד שחלתה, אמי היתה בשבילי דמות כל-כך מובנת מאליה, זו המפצירה בי "נו, תשתי את המיץ גזר מאמיל'ה, תראי איך את חיוורת. מיץ גזר זה המון ויטמינים!", זו שמעיפה בי מבט, מבחינה בענן אפור החולף בעיני ומיד נחלצת ללטף לי את הלב במבט-חום-חמים-כה-מוכר, זו שבשמעה אותי בטלפון, קולה מתרונן וממריא לסופרן, "חנצ'וק שלי?!"

     

    אובדן הדמות היציבה ביותר בחיי פשוט מוטט אותי. בבת אחת הפכה הקרקע עליה חייתי עד אז את חיי הקטנים לבוץ טובעני זרוע מוקשים מפחידים. למרות שמלאו לי שלושים ושש, הרסה אותי הידיעה, שאף אחד בעולם לא יתעלף עוד מאושר למשמע קולי, איש לא יקרא לי "חנצ'וק שלי", איש לא יחצוץ ויגונן עוד בגופו ביני לבין העובדה שיום אחד גם אני אמות, ויום אחד ימותו גם ילדי (עובדה, שכמו שאר חברי-בני-התמותה, גם אני מקפידה להכחיש ולהדחיק רוב הזמן). מועקה עיקשת השתכנה בגרוני ועוררה בי שאלות כמו: אם עוד מעט אמות, בשביל מה בכלל לטרוח לחיות? אם עוד מעט ימותו ילדי, בשביל מה בכלל הולדתי אותם? – מה שממש לא עזר לי להתחיל להתאושש מהאובדן.

     

    כן, עד כדי כך התקשתי להתייתם בגיל שלושים ושש ואני ממש לא יכולה להתחיל לדמיין איך מסוגל לכך ילד.

     

    הנה שלושה ספרים מצוינים על אובדן: בראשון – של בלון (כן, בלון. זר לא יבין עד כמה טרגי הוא אובדן ראשון בחיים עבור מי שעדיין לא חווה אבדנים וממש לא מצליח לתפוס את הפרידה הכה-פתאומית והכה-לא-מובנת הזו), בשני – אובדן אח, ובשלישי – יתמות מאם ופרידה מהילדות.

     

    מעשה בחמישה בלונים

    כתבה מרים רות, איירה אורה אייל, ספרית הפועלים (לבני שנה ומעלה).

     

    למה?

    כי בניגוד למה שסבורים הרבה הורים (בעיקר אלה הלהוטים מדי "לפתח" את ילדיהם ולהאיץ בהם לשנן צבעים, מספרים ואותיות, אך לפעמים קצת שוכחים לחשוף אותם לעובדות חשובות לא פחות בחיים), זה לא סתם ספר נחמד על צבעים. יותר מכל, זה ספר נהדר על אובדן. מרים רות הצליחה, בעזרת מילים מועטות וסיטואציה פשוטה, ללכוד את צער הפרידה ממשהו אהוב, עגול, שמתנועע שם למעלה. משהו, שלי למשל, מזכיר מאוד ראש-אדם. ואולם, מרים רות בחרה לא להאניש את הבלון במפורש, וטוב עשתה. כך נשארה הבמה הרגשית כולה פנויה לרגשות האובדן של הילדים עצמם, מבלי שהבלון "גונב להם את ההצגה", וכך נותר הסיפור מדויק וצלול (אפילו הפי-אנד אין כאן).

     

    מה הסיפור?

    חמישה ילדים מקבלים חמישה בלונים בצבעים שונים. כל אחד מהבלונים מתפוצץ בדרכו שלו. מה עושים כשמאבדים משהו אהוב? האם יש אהבות נצחיות?

     

    למה מרים רות? 

    בגלל הפשטות והתמציתיות. לדעתי, "מעשה בחמישה בלונים" הוא הטוב בספריה.

     

    מרק שבור

    כתבה ג'ני ולנטיין, מאנגלית: מאירה פירון, עיצוב עטיפה: יובל סער, הוצאת ידיעות ספרים (לגיל 12 ומעלה).

     

    למה? 

    בגלל שהיא תגרום אפילו לקשוחים שבכם להתמוסס אל מול דמותה הנהדרת והמצחיקה של רואן, שמגוללת את סיפורה העצוב-מצחיק בלשון טינאייג'רית קולחת, קצבית ומתובלת בהרבה הומור עצמי.

     

    וגם – בגלל היד הבוטחת של ולנטיין, שמצליחה לנווט ולהטיס את עלילת הספר הרומנטי הזה קדימה מבלי ליפול לכל בורות הקיטש, הרחמים העצמיים, הרגשנות והמלודרמטיות הזרועים בדרכה של עלילה מסוג זה.

     

    מה הסיפור? 

    בעקבות מותו של אחיה בן השש-עשרה, אמה של רואן בת החמש-עשרה שוקעת בדיכאון ואינה מתפקדת. האב עוזב את הבית ואינו מודע למתרחש בו ורואן נאלצת להתמודד עם הכאב ולטפל בבית ובאחותה בת השש בכוחות עצמה. כשנער זר יפה-תואר נותן לה משהו שלטענתו נפל לה מהתיק, היא בטוחה שזו טעות. האם זו באמת טעות?

     

    למה ג'ני ולנטיין?

    כי היא הצליחה לכתוב ספר מצחיק ואופטימי על נושא קודר ומדכא ותאמינו לי, זה ממש לא קל.

     

    ככה אני חיה עכשיו

    כתבה מג רוסוף, מאנגלית: אהוד תגרי, עיצוב עטיפה: ניק סטרים, הוצאת מטר (לגיל 14 ומעלה).

     

    למה? 

    בגלל הרעננות והאומץ לעסוק בנושאים כמו מוות והרעבה עצמית. בתחילת הספר יש למילים של מג רוסוף טעם מתעתע של סוכריות מתפוצצות, אבל ככל שממשיכים בקריאה, הטעם הופך מר ופוצע את החיך.

     

    "ככה אני חיה עכשיו" אמנם מיועד לנוער, אך למעשה הוא חוצה גילים מובהק, וגם מבוגרים יזללו אותו בשקיקה (אולי זו הסיבה לכך שבארץ הוא נפל בין הכיסאות וקצת הוחמץ).

     

    מה הסיפור?

    דייזי התייתמה מאמה בילדותה. המוות הזה מרחף כענן על חייה הניו-יורקיים. בהיותה בת חמש-עשרה היא נשלחת לבלות את הקיץ עם בני הדודים שלה באנגליה. כשדודתה יוצאת בשליחות דחופה לאוסלו, ארבעת ילדיה ודייזי נשארים לבדם. הקיץ הזה ישנה את חייה של דייזי, ואת העולם כולו. מישהו יתאהב באדם הכי לא נכון. הקיץ המושלם יישבר לרסיסים. העולם יתפוצץ.

     

    למה מג רוסוף?

    בגלל הקול החריף הנדיר באמינותו. תראו מה כתב עליה מארק האדון (מחבר "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה"): "לרוסוף קול ייחודי קסום ומדויק. אחרי חמישים עמודים ידעתי שהיא מסוגלת לשכנע אותי להאמין בכל דבר".

     

    • חנה גולדברג היא סופרת, משוררת ופזמונאית. מספרי הילדים של חנה גולדברג: "דמעות ורודות", "קישתא", "חברים בכל מיני צבעים", "קוף משקפוף", "מי חטף את נסיכת המחשב?" ובקרוב "שוקימוקי". מקיימת מפגשים עם ילדים והורים בבתי ספר וגני ילדים. לכל הטורים של חנה גולדברג .

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מעשה בחמישה בלונים
    עטיפת הספר
    ככה אני חיה עכשיו
    עטיפת הספר
    מרק שבור
    עטיפת הספר
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים