הילד לא אוכל? תני לאבא לנסות

האישה שנכנסה עם תינוק בעגלה לחדרו של הרופא במרכז הרפואי סורוקה נראתה מבוהלת ומיואשת. אחרי שמילא פרטים וקרא את מכתב ההפניה שהעביר אליו רופא הילדים, עלתה בפני ד"ר גל מאירי, מנהל היחידה הפסיכיאטרית של הגיל הרך בסורוקה, תמונת המצב לאשורה.

הפעוט בן השנה ושבעה חודשים, כך התברר, הוא סרבן האכלה. בבדיקות גופניות כלליות שנערכו לו לאורך זמן לא נמצאו סיבות אורגניות להימנעותו ממזון, ולכן עלה החשש שהירידה המשמעותית במשקלו היא על רקע נפשי.

"האם נראתה מותשת, מתוסכלת וחסרת אונים. כבר בשיחה הראשונית שקיימתי איתה היא תיארה את המצוקה הקשה שבה היא נמצאת בעקבות סרבנות ההאכלה של התינוק שלה‭,"‬ מספר ד"ר מאירי. "היא חשה שהתינוק, שדוחה את האוכל, למעשה דוחה אותה. ומהרגש הקשה הזה התפתחו רגשות קשים נוספים, כמו כישלון, חוסר ערך ומיותרות. היא הרגישה שאינה עומדת בציפיות האמהיות שלה עצמה ובציפיות של התינוק ממנה ומאכזבת את הסביבה, שרואה בה אישה שנכשלה בתפקיד האמהי הבסיסי ביותר - האכלת התינוק שלה‭."‬

ככל שהתארכה השיחה התבררו לד"ר מאירי פרטים נוספים, שחשפו מציאות קשה. "תחושות הדחק והדחייה שהאם חוותה גרמו לכך שהגישה שלה לתינוק הפכה תוקפנית יותר. היא הייתה קצרת רוח והשתמשה בכוח כדי לדחוף לו אוכל. התינוק מצידו הגיב בהימנעות, וזו צימצמה לכמעט כלום את המזון שהסכים לקבל. מכאן כדור השלג הלך והתגלגל ואימלל את כל המשפחה‭."‬

אבא נינוח יותר 

‭25%‬ מכלל התינוקות לוקים בבעיות אכילה שונות בשנות חייהם הראשונות. כ‭2%-‬ מהם מוגדרים סרבני האכלה - תופעה שמתבטאת בטווח המיידי בכשל בשגשוג ובירידת משקל, ובטווח הרחוק בסיכון להתפתחות הפרעות גדילה והפרעות קוגניטיביות וחברתיות.

הקשר אם-תינוק-אוכל הוא ראשוני ובסיסי. לא במקרה המילים "מאמי" ו"יאמי" מתארות אם והאכלה. האם נתפסת כמקור הזנה נייד וזמין לתינוק. לכן, כשמתרחשת הפרעת האכלה, היא נובעת מקצר תקשורתי בין האם לתינוק וממאבק כוחות ביניהם. הקשר הזה נבדק גם מחקרית, אבל מעולם לא נבדקה בהקשר הזה מעורבותו של האב.

מחקר חדש, שנערך לאחרונה בסורוקה, בדק לראשונה את משמעות מעורבותו של האב בהאכלת התינוק. המחקר, שבראשו עמד ד"ר מאירי, כלל גם את ד"ר ברוך ירושלמי, מומחה לגסטרו ילדים מהמרכז הרפואי סורוקה, ואת ד"ר נעמה עצבה-פוריה, פסיכולוגית התפתחותית ומרצה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון.

המחקר בדק 28 משפחות, שלהן תינוקות בגילים שנה עד שלוש המוגדרים סרבני האכלה שלא על רקע אורגני. התינוקות הופנו לסורוקה בעקבות ירידה משמעותית במשקל גופם, וחלקם אף היו נתונים בסיכון בריאותי מיידי. מולם, כקבוצת ביקורת, נבדקו 29 משפחות לתינוקות ללא בעיות האכלה.

המשפחות בשתי הקבוצות היו דומות, בין השאר הן גרות בשכנות ונחשבות משפחות נורמטיביות הכוללות שני הורים. כחלק מאיסוף הנתונים הגיעו החוקרים לבתי המשתתפים במחקר, צפו ביחסי אם-תינוק ואב-תינוק ותיעדו בווידיאו את הממצאים.

"כשפיענחנו את הקלטות עלתה תמונת מצב מעניינת‭,"‬ מתארת ד"ר פוריה. "במשפחות מקבוצת המחקר ברוב המקרים אובחנה אם חודרנית, שתלטנית ומפגינה רגישות הורית נמוכה. במשפחות בקבוצת הביקורת שבהן האב היה מעורב האינטראקציה אם-תינוק, כולל האכלה, הייתה מיטבית. גם בקרב המשפחות לתינוקות סרבני האכלה זלגה מעורבות האב לאם שהתמודדה בנוחות ובשלווה גדולות יותר עם התנהגות התינוק‭."‬

אז לאבות קל יותר?

"באופן מסורתי כן‭,"‬ מסביר ד"ר מאירי. "האכלת תינוק אינה נחשבת כחלק מהדי.אן.איי האבהי, ולפיכך, אין עליו את האחריות כבדת המשקל להאכיל את התינוק. הוא משוחרר היסטורית מתפקיד המאכיל, ולכן גם לא חשוף לביקורת מצד הסביבה כשהתינוק שלו יורד במשקל. זו כנראה גם הסיבה שהוא ניגש להאכלה ממקום בטוח ונינוח יותר‭."‬

קרב על שליטה 

במסגרת המחקר נבדקה מעורבות האב בטיפול התפקודי בשלוש פעולות עיקריות: האכלה, רחצה והלבשה. "בבתים שבהם הייתה מעורבות אבהית, זה שימש גורם ממתן ומרגיע, מפצה ומחזק את האם ואת יחסיה עם התינוק‭,"‬ מסבירה ד"ר פוריה. "מאידך, בקבוצת המחקר, במשפחות שבהן האבות לא היו מעורבים, זלגה החרדה האמהית גם אליהם והגבירה בהם את המתח והחרדה.

"ככלל, אמא לילד סרבן האכלה מגויסת באופן טוטאלי לאמהוּת ולא משאירה לאב מקום למעורבות. היא שתלטנית ומפוחדת, וכפי שעולה ממחקרים אחרים יש גם בעברה בעיות סביב נושא האוכל. היא חרדה, אבל מדירה את האב, דבר שרק מחמיר את בעיותיה ומשבש את הקשר שלה עם התינוק‭."‬

מהם מניעיו של התינוק הסרבן?

"הוא נאבק כך על הנפרדות שלו מהאם השתלטנית ומתקומם נגד הגדרת הרצונות שלו על ידיה. בסרבנות הוא בעצם מסמן לה גבולות, אומר לה שהוא זה שיקבע מתי וכמה יאכל ודורש ממנה מרחב ואמון‭."‬

אבל לא כל אם מודעת לסיבה, ועקשנותו של הילד רק מגבירה את הלחץ שלה. "אם אמא כזו תאפשר לבן זוגה להיות שותף להאכלה, זה יעורר בה ביטחון וכפי שעלה מהמחקר, ישפיע באופן מיטבי על ההתמודדות שלה עם בעיית סרבנות ההאכלה של התינוק ועם הקשר שלה איתו‭."