שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    למרות הקטל - לא חוקרים תאונות

    אחת הדרכים המוכחות למניעת תאונות דרכים, היא חקירת עומק של תאונות קשות במיוחד. אלא שמומחי בטיחות, מחקרים, מבקרי מדינה וועדות חקירה לא הצליחו לשנות את הגישה בישראל - אין צורך בחקירת תאונות דרכים. מדוע בעצם?

    מדוע לא נחקרות בישראל תאונות דרכים קשות? למרות המלצות מומחי בטיחות בכירים, מסקנות ועדת חקירה פרלמנטרית וועדה לקביעת תוכנית לאומית למאבק בתאונות דרכים, התאונה הטרגית ליד צומת הערבה בשבוע שבעבר, לא תיחקר לעומק. הסיבה: אין כיום בישראל גוף שמוסמך לבצע חקירות עומק של תאונות דרכים. ומאותה סיבה, מדינת ישראל אינה יכולה לבחון האם תאונות בהן היו מעורבות מכוניות מתוצרת טויוטה, נגרמו עקב כשל טכני.

     

    צוותי חקירה מיוחדים

    התאונה הטרגית ליד צומת הערבה בשבוע שעבר, בה נהרגו חמישה בני משפחה אחת, חייבת להיחקר על-ידי ועדת בדיקה מקצועית. כך טוענים מומחי בטיחות, המכנים זאת "חקירת עומק". למעשה, ב-15 השנים האחרונות טוענים כך מומחים פעם אחר פעם, ללא הועיל:

     

    • 1996 - הממשלה מאמצת מסקנות של ועדת מנכ"לים, אשר קבעה כי יש להקים צוותים מיוחדים לחקירת תאונות קשות.
    • 1999 - מחקר שבוצע עבור המשרד לביטחון פנים, המליץ להקים צוותי חקירה מיוחדים, שיחקרו לעומק תאונות קשות וקטלניות.
    • 2000 - דו"ח מבקר המדינה קובע כי אין תחליף להקמת צוותי חקירה מיוחדים, אשר לרשותם יעמוד ציוד מתאים, ובכלל זה מעבדות ניידות.
    • 2003 - ועדת חקירה פרלמנטארית, בראשות ח"כ נחום לנגנטל, קבעה כי יש להקים צוותים רב-תחומיים, בעלי הכשרה אקדמאית, לחקירת תאונות קשות.
    • 2005 - ועדת שיינין, שהכינה את התוכנית הלאומית המקיפה ביותר עד כה למאבק בתאונות דרכים, קבעה כי על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לחקור לעומק לפחות 10 תאונות קשות בשנה.

     

    אלא שאת התאונה ליד צומת הערבה, תחקור רק המשטרה. חקירה שתצביע כנראה על הנהג כאשם בתאונה. אלא שחקירה זו לא תנסה למצוא דרכים למנוע תאונות דומות בעתיד. למשל, באמצעות אכיפה מוגברת של שעות העבודה בחברות הובלה, או קביעת קריטריונים מחמירים לקבלת רישיון נהיגה במשאיות כבדות, או בחינת התשתית במקום התאונה והתאמתה לנסיעת כלי רכב כבדים.

     

    "אנחנו לא עצמאיים"

    חקירה לעומק של תאונות דרכים, שנועדה למנוע תאונות בעתיד - ולא למצוא אשמים - אמורה הייתה להתבצע על-ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אלא שהרשות אינה מסוגלת לעשות זאת, כפי שהודה ממלא מקום מנכ"ל הרשות, דוד עוזר, בישיבת ועדת הכלכלה לפני כחודש: "יש דברים שאנחנו לא עצמאיים במאה אחוז. לדוגמה, אנחנו לא יכולים לחקור תאונות דרכים".

     

    יש לציין כי בעבר טענו בכירים בתחום הבטיחות, כי הרשות אינה מבצעת חקירות עומק בגלל שמונעים זאת ממנה. הסיבה לכך, היא שאף אחד מהעוסקים בתחום הבטיחות - אגף התנועה, מע"צ ומשרד התחבורה  - אינו מעוניין בגוף עצמאי שיחקור כשלים לכאורה בהתנהלותו. דוגמה לכך אפשר למצוא בתאונת "אוטובוס התיירים" ליד אילת, בדצמבר 2008. מרבית מסקנות ועדת הבדיקה של הרשות כלל ללא יושמו, וספק אם ייושמו בעתיד.

     

    אז מי כן יחקור?

    חקירת התאונה ליד צומת הערבה מתבצעת על-ידי אגף התנועה במשטרה. אלא שחקירה זו, מתוקף סמכותה, נדרשת למצוא אשמים ולא מכלול סיבות, ולכן היא אינה רלוונטית למניעת תאונות. כפי שקבעה ועדת החקירה הפרלמנטארית ב-2003, "החקירה מתרכזת בעבריין התנועה וחסרה התייחסות מעמיקה למכלול הגורמים שצירופם יחד הביא לתאונה... מכאן תרומתן של מסקנות החקירה למניעת תאונות דרכים בעתיד היא מצומצמת".

     

    גם משרד התחבורה אינו מבצע חקירות עומק, ואף מצהיר על כך באופן ברור וחד-משמעי. במשרד טוענים כי הסיבה לכך פשוטה: מנתוני אגף הרכב עולה כי בשלוש השנים האחרונות - 2007, 2008 ו-2009 - לא אירעה בישראל אפילו תאונת דרכים אחת כתוצאה מכשל טכני. קביעה מעט בעייתית, בהתחשב בהודעות משרד התחבורה עצמו, שדיווח כי ב-2008 לבדה אירעו לפחות עשר תאונות דרכים - בהן אחת קטלנית - כתוצאה מכשל צמיגים.

     

    ומה לגבי הנושא הבוער ביותר כיום בתעשיית הרכב, הכשלים הבטיחותיים במכוניות טויוטה, שגרמו לכאורה לעשרות הרוגים בארה"ב בלבד? 33 אלף מכוניות כאלה נקראו לתיקון בישראל, אך במשרד התחבורה אמרו אתמול (א') ל-ynet כי "על פי נתונים מוסמכים שבידי אגף הרכב, בשנים האחרונות לא אירעו תאונות על-רקע כשל טכני במכוניות טויוטה המיובאות לישראל".

     

    במשרד גם אומרים כי "ממידע שהתפרסם בעולם, לא נמצא עד כה כל קשר בין תאונות דרכים לבין הקריאה לתיקון שפורסמה, למעט תאונה אחת שארעה בארה"ב ועדיין נחקרת". זאת, כאמור, בניגוד לדיווחים בארה"ב, המצביעים על קשר אפשרי בין הליקויים במכוניות טויוטה ומספר תאונות קשות, ובהן גם תאונות קטלניות.

     

    מה שהיה, הוא שהווה

    אבל לא רק חקירות עומק אינן מתקיימות בישראל. גם בדיקה אקראית של כלי רכב - היכולה לשמש מדד לבטיחות ותקינות טכנית - אינה מבוצעת כראוי. ב-2009, ערכו ניידות הבטיחות של משרד התחבורה כ-36 אלף בדיקות, פחות מ-1.5% מכלל צי הרכב בישראל, המונה כיום כ-2.5 מיליון כלי רכב. לשם השוואה: ב-1998 בוצע מספר כמעט זהה של בדיקות - כ-35 אלף - כאשר צי הרכב הלאומי מנה כ-1.6 מיליון כלי רכב. במילים פשוטות - צי הרכב גדל ביותר מ-50%, בעוד מספר הבדיקות נותר זהה.

     

    שיעור בדיקות זה רחוק מהיעדים שנקבעו לפני כבר שנים ארוכות. ועדת המנכ"לים המליצה עוד ב-1996 כי ניידות הבטיחות יבדקו כ-5% מכלי הרכב, "כיוון
    ששיעור זה יכול לתת תמונה מהימנה של מצבם המכני". אפילו אגף הרכב עצמו, האחראי לאותן בדיקות, קבע בעבר יעדים גבוהים משמעותית מאלו המיושמים כיום: במסמך של האגף מ-1996 נקבע כי מטרת האגף להגיע לבדיקת 7% מכלי הרכב מדי שנה. מדוע אם כך בודקים באגף הרכב רק כחמישית ממספר המכוניות שהוצבו כיעד? למשרד התחבורה פתרונים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים