שתף קטע נבחר

ברגשות מעורבים: הקיבוץ הוותיק החל בהפרטה

בעין חרוד מאוחד, שהוקם ב-1921, החל אתמול התהליך שעברו עשרות קיבוצים. התומכים אומרים כי מה שהכריע את הכף היה המצב הכלכלי, ושדור המייסדים לא היה מסכים עם הצעד. לא רחוק משם, בעין חרוד איחוד, לא רואים הפרטה באופק

גם הקיבוץ הוותיק משנה את פניו: עין חרוד מאוחד, הקיבוץ הגדול הראשון שהוקם בארץ, החל אתמול (יום ב') בתהליך הפרטה. ההחלטה אמנם התקבלה בקיץ האחרון, ברוב של 80% מהחברים, אך כעת, כאשר יצא התהליך לדרך, הרגשות מעורבים.

 

"אני שמח שההורים שלי לא חווים את התהליך, עבורם זה היה משבר קשה", אמר ל-ynet דניאל לוז, שהוריו היו ממייסדי הקיבוץ, שהוקם בשנת 1921 ונמצא בתחום המועצה האזורית גלבוע. לוז, בן 78, היה אחד מתומכי מהלך ההפרטה. אולם חבריו, בני גילו, חששו מטבע הדברים מהצעד, אך גם אלו שהתנגדו תחילה תמכו ברעיון מאוחר יותר. "היו שתי הצבעות. בהצבעה הראשונה תמכו 66% בהפרטה ובשנייה - שהתקיימה חודשיים לאחר מכן - תמכו כבר 80%. המתנגדים הבינו שאי תמיכה מצדם תגרור נזק חברתי וכלכלי, ואנחנו שכבר עברנו בשנות ה-50 פילוג אחד, לא רצינו שזה יקרה שוב".


חדר האוכל בקיבוץ (צילום: חגי אהרון)

 

לוז אמר כי הוריו בוודאי לא היו שמחים מהמהלך החדש: "יש גם חסרונות. ההחלטה גומרת את ערך השוויון, והצדק יורד ואלו ערכים שעדין טבועים בנו. אך אני לא ירא, אני בדעה שאנשים בני גילי לא צריכים לקבוע לדורות הבאים איך לחיות".

 

המהלך עצמו הבשיל במשך עשור שלם. תחילה חברי הקיבוץ פסלו את הרעיון, ומטבע הדברים ביקשו להמשיך בדרך השיתופית המוכרת. אך המצב הכלכלי הקשה, אליו נקלעו, ולצדו הרצון של החברים לנהל את ענייניהם - הם שהכריעו לבסוף את הכף.

 

"היום הציבור מעוניין ביותר חופש, אין הלימה מלאה בין חיי הקיבוץ המסורתיים לחיי החברים בפועל. יחד עם זאת, היו קומץ של מתנגדים, חלקם על בסיס אידיאולוגי, ואחרים שחששו באופן טבעי מהשינוי, אך עובדתית, התמיכה הייתה של 80 אחוזים", אמר אחד ממובילי המהלך, יפתח עממי, דור שלישי בקיבוץ. לוז הוסיף: "עין חרוד נקלע לקשיים כלכלים וזו הסיבה שתמכתי בהחלטה, בוודאי שלא תמכתי בכך על רקע אידיאולוגי. יחד עם זאת אני בטוח שלרוב החברים תהיה הטבה מכך, וכול זמן שעין חרוד תוכל לתת פנסיה תקציבית לחברים איש לא ירעב ללחם, רחוק מכך".

 

"הקיבוץ הוא שיטה טובה"

בין המתנגדים נמצא עידו סבוראי, השייך לדור הביניים. הוא מאמין כי הרעיון הקיבוצי עוד לא פשט את הרגל. "הקיבוץ הוא שיטה טובה. כל מודל של קהילה אפשר לעשות יותר טוב ופחות טוב, ואף אחד לא בדק אם המודל של הקיבוץ מתאים לשנות ה-2000. הלא הקיבוץ מהיום הראשון שהוקם ידע לשנות את פניו להמשיך ולהתחדש, ואנחנו במקום להתחדש התפרקנו, אמרנו לא לקיבוץ - אבל לא ענינו לעצמנו מה כן".

 

עין חרוד מאוחד הוקם בשנת 1921 והיה לקבוצה הגדולה הראשונה שקמה, כשהרעיון העומד

מאחוריה הוא דרך אחת המתאימה למאות אנשים. בין מקימי הקבוצה היו יצחק טבנקין ושלמה לביא. מאז, על אף ש-190 קיבוצים עברו הפרטה, נותרו בעין חרוד מאוחד בצד והמשיכו להתנהל כקיבוץ.

 

עין חרוד איחוד, שהתפלג מהם בשנות ה-50, טרם הופרט - אך נדמה כי ההפרטה היא ממנו והלאה. החברים אומרים כי מצבו הכלכלי טוב בהרבה משל עין חרוד מאוחד, ועל כן אין סיבה שהדבר יקרה בעתיד הקרוב. "אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם שווה לנו, תוך כדי התהליך, לרצות לקבל את היתרונות של תל-אביב ובדרך לאבד את היתרונות של עין חרוד? לדעתי זה חבל", אמר סבוראי.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הקיבוץ, היום
צילום: חגי אהרון
עין חרוד לפני עשרות שנים
צילום: לע"מ
מומלצים