הגיע לדייט ראשון מסריח מיום עבודה - והצליח
לכבוד ט"ו באב 2008 רשת זר4U יצאה במבצע יחד עם אתר קופידון "לנשים בלבד", חודש היכרות חינם. לא יודעת למה, איך עם כל האנטי שלי החלטתי בכל זאת לשלוח את הפרטים שלי. ומי ענה? סיפור תשיעי בתחרות "נפלנו ברשת"
הפעם הראשונה שלי היתה אחרי פרדה מהמיתולוגי. פתחתי כרטיס ממש באותו היום שנפרדנו, ומיד קיבלתי כמה הצעות לדייטים. מיותר לציין שדבר לא יצא מאותם מפגשים, למרות שהבחורים היו מקסימים.
אחרי כחודש קלטתי, שגם המיתולוגי נמצא בכל אתרי ההיכרויות וכל הזמן האתרים מחברים בינינו. החלטתי לנסות את מזלי בעולם האמיתי.
כך עברו שנתיים בל קשר רציני. כאן חודש שם חודשיים, אבל לא פרפרים. כל הזמן התחילו איתי גברים ולא הפסקתי לצאת, אבל דבר לא התפתח. באותה התקופה נסעתי בעולם, עבדתי בעבודה טובה, עברתי לגור לבד בתל אביב, יצאתי ביליתי, אבל כל הזמן בליבי חלמתי על אהבה, קשר רציני.
לכבוד ט"ו באב 2008 רשת זר4U יצאה במבצע יחד עם אתר קופידון "לנשים בלבד", חודש היכרות חינם. לא יודעת למה, איך עם כל האנטי שלי החלטתי לשלוח את הפרטים שלי. תמונה נוראית - אני במשקפי שמש וכובע- שלא ניתן בכלל לנחש מי מסתתר שם, והופ, כרטיס חדש נולד ברשת.
ביומיים הראשונים רק גברים המבוגרים ממני ב-20 שנה כתבו לי. התחלתי לחשוב שהרשת ממש לא בשבילי. פתאום גבר צעיר יותר כתב לי, החלטנו להיפגש. לא רק שהתמונה שלו לא היתה קשורה למציאות (היה לו ראש ברוחב הכתפיים ועיינים בולטות), הוא גם איחר לי ב-40 דקות והיה משעמם. אחרי 20 דקות הנחתי 20 שקל על השולחן, נפרדנו ורצתי הביתה. בדרך כבר החלטתי לסגור את הכרטיס שלי; שלושה ימים בהחלט הספיקו לי!
רגע לפני סגירת הכרטיס אני רואה הודעה - משהו על הכובע שלי ועל זה שזה ממש שוק בשר. בחור בן 29 נראה מעולה (לפי התמונה), חייכן, מה אכפת לי, יש לי עוד שלושה שבועות לכרטיס, אז אכתוב לו חזרה.
איזה איש שיח, אדם חכם שנון ולא מפסיק לדבר
כמה התכתבויות, מעבר למסנג'ר, החלפת תמונות יותר טובות והופ - לטלפון. איזה איש שיח, אדם חכם שנון ולא מפסיק לדבר (אני ממש אוהבת גברים פטפטנים).
אני שונאת לפתח ציפיות. מפחיד אותי אחרי כל כך הרבה התנסויות. אבל יום לפני המפגש המיוחל אמרתי לחברה שלי שאני חוששת להיפגש איתו, הוא הרי בדיוק מי שאני רוצה שיהיה בעלי!
ידעתי שהוא מי שאני רוצה שיהיה בעלי
שעה לפני המפגש הוא מתקשר ואומר לי שנתקע בעבודה, הוא עם הכלבה שלו, לא מגולח, מסריח מיום עבודה, והוא גם צריך להיות ב-23:30 במקום אחר, כי חברים שלו קבעו להיפגש. אני כבר בראש במחשבות שהאינטרנט ממש לא בשבילי. אבל הוא שאל אותי אם אני מוכנה לדחות את המפגש, או שיגיע כמו שהוא אם כי באיחור קל, לזמן קצר (גברים, אין לכם שעון?). החלטתי שדי, אני חייבת לפגוש אותו עוד באותו יום, הרי זה יהיה בסך הכל עוד "לא".
כן הוא באמת הסריח, הכלבה קפצה עלי ולכלכה לי את הבגדים, הוא לא הפסיק כל הדייט להסביר לי על גברים תל אביבים, שרק ינסו להכניס אותי למיטה, וב-23:00 הוא ממש רץ לאוטו להספיק לחברים שלו. עדיין, היה לי נחמד.
הפעם הוא הגיע מגולח, מריח נפלא, לבוש מינימום לחתונה
עשיתי את שלא ייעשה (לפחות בתל אביב) - 20 דקות אחרי הדייט שלחתי לו סמס שהיה לי נחמד, הוא התקשר וקבענו למחרת. הפעם הוא הגיע מגולח, מריח נפלא, לבוש מינימום לחתונה. פתח לי את הדלת לאוטו (סוזוקי, אבל מי סופר), חייך. הלכנו לסרט, ובזמן ההקרנה ליטפתי לו את היד (אני אסרטיבית, לא יכולה לשלוט בעניין). אחרי הסרט החלטנו לקחת את הכלבה שלו ולנסוע לחוף הים. טיילנו לנו על החוף, היה כבר שלוש לפנות בוקר והיינו ערניים. שיחקנו עם הכלבה, ופתאום משום מקום החלטתי זהו, אני אסרטיבית אז עד הסוף, ונישקתי אותו!
אחרי הנשיקה המשכנו לאחד הברים על החוף, ישבנו והתחלנו לבנות תוכנית של ימי שינה - מי ישן אצל מי, מתי כמה ולמה.
קצת אחרי החופה, מרוצים מהתוצאה
התוכנית החזיקה מעמד חודש וחצי, אז הוא עבר לגור אצלי. תשעה וחצי חודשים אחרי הדייט הראשון התחתנו מול 300 אורחים מכל קצוות העולם.
לפנייה לכתב/ת 
