שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מסרבת להתגרש? שלמי פיצויים לבעלך

    אם בעל יתבע מאשתו פיצוי כספי על הנזקים שנגרמים לו בגלל הישארותו נשוי - יש לו סיכוי לזכות. כך קבע עכשיו פסק דין חדש. החידוש: עד כה רק נשים זכו בפיצויים מבעל סרבן גט

    האיש שנכנס למשרדי אמר שהוא רוצה מאוד להתגרש, אבל אשתו הודיעה שלעולם לא תסכים לקבל גט.

     

    שאלתי למה, והוא השיב שהיא אוהבת אותו, וגם שונאת אותו, ולכן לא רוצה לתת לו את ההנאה להיות גרוש. והיא גם חומרנית, ולא תוותר על ההטבות הכספיות שזורמות ממנו. והיא גם נקמנית, ובעיקר: הכבוד שלה נפגע מפני שהוא לא רוצה אותה. "והכבוד אצלה", אמר, "ממש מחלה".

     

    הוא שאל מה עושים, ועניתי שהוא יכול לעזוב את הבית ולחיות את חייו. והוא יכול גם להגיש תביעות שונות לבית המשפט או לבית-הדין הרבני. בדרך כלל, פתיחה בהליכים משפטיים גורמת לצד השני לשנות את דעתו ולהשלים עם הגירושים.

     

    האיש ביקש לדעת כמה עולה התענוג וכמה זמן עלולים ההליכים המשפטיים להימשך. שתי התשובות לא עודדו את רוחו. "אני צריך למצוא דרך קצרה יותר וזולה יותר", אמר והוסיף שאולי עוד נתראה.

     

    התראינו מהר מאוד: הוא חזר וביקש שאכין הסכם גירושים. הסתקרנתי לדעת מה גרם לאשתו הסרבנית להסכים כל כך מהר להתגרש.

     

    "מסרון אחד", השיב, וניצוץ חלף בעיניו. "שיגרתי סמס לנייד שלי מטלפון נייד של חברה לעבודה. רמזתי בו, בשמה של החברה כמובן, על הקשר הלוהט שכביכול קיים ביני לבין אותה אשה והוספתי דברים שניתן להבין מהם שהרומן נמשך זמן רב".

     

    לא הבנתי איך המסרון הזה שינה את דעתה של אשתו.

     

    "פשוט מאוד", הבהיר לי האיש, "ברגע שבאתי הביתה, נכנסתי למקלחת".

     

    "ומה המקלחת שייכת לעניין?!" שוב לא הבנתי.

     

    "כל פעם שאני נכנס לאמבטיה, אשתי מסתערת על הנייד שלי ובודקת מי סימס לי מה, ומה אני כתבתי למי ומי התקשר אלי. והיא ראתה את ההודעה הכתובה ההיא, והכבוד שלה, הוי הכבוד המבורך הזה שעובד אצלה שעות נוספות - שאני אשאר נשואה לאדם שמאחורי גבי עושה לי בושות וכל העולם יודע שאני אשה נבגדת?!"

     

    הוא מסר לי פרטים שונים לצורך הכנת ההסכם, ולפני שהלך סיכם: "מי אמר שחטטנות היא תכונה שלילית?"

     

     

    לא כל אחד בר מזל כמו האיש הנ"ל. בני זוג רבים אינם מצליחים לשכנע את שותפיהם לתא הזוגי לכבד את רצונם להיפרד, ולעתים נדרשות שנים של מאבקים משפטיים וסכומי עתק כדי להגיע ליעד. אבל בשנים האחרונות מצאה הפסיקה דרך, המקצרת לא פעם את היסורים. זה קרה במקרה הבא.

     

    הבעל בן 83, האשה בת 72. הוא רוצה כבר שנים להתגרש, היא טוענת לשלום בית. הגיש הבעל איפוא תביעת גירושים לבית-הדין הרבני ואף עזב את הדירה, אבל הדיינים לא סייעו לו. להפך, הם המליצו לצדדים לחזור לחיי שלום.

     

    הבעל סירב. "אין טעם", אמר.

     

    אז החליטה האשה לתקוף והגישה נגד בעלה תביעת מזונות. הוא חוייב לשלם לה כל חודש 1,800 שקל וכן לשאת בכל הוצאות החזקת הדירה. הדיינים הציעו שהבעל ייתן לאשה מזונות בסך 5,000 שקל לחודש למשך שנתיים, ובתמורה היא תעניק לו את הגט המיוחל. הבעל הסכים, אבל האשה הגיבה: "אפילו בשביל מיליון שקל אני לא מסכימה".

      

    "אני רוצה לחיות עם מישהי אחרת"

    כשהמצב ממש נמאס לבעל, הוא הגיש לבית המשפט למשפחה בירושלים תביעת נזיקין נגד אשתו (תיק 21162/07). הוא תבע 10,000 שקל בחודש בשל הנזק שהיא גורמת לו בכך שנאלץ להישאר נשוי לה.

     

    בפסק דין שנתן בימים אלה השופט מנחם הכהן הוא חייב את האשה לשלם לבעלה פיצויים בסך 53,333 שקל, שהם 40,000 שקל לכל שנה שחלפה מאז הוגשה תביעת הגירושים. השופט הדגיש את הנסיבות המיוחדות של המקרה: גילם המתקדם של הצדדים, המגורים בחדרים נפרדים לפחות שנתיים לפני עזיבת התובע את הבית, הגשת תביעת הגירושים וכן העובדה ששנים רבות אין בין הצדדים יחסי אישות.

     

    "אני בהחלט רוצה לחיות עם מישהי אחרת", ציטט השופט את דברי הבעל בבית המשפט.

     

    "האשה גזרה על הבעל חיי בדידות והיעדר זוגיות"

    סירובה העיקש של האשה להתגרש, גרס השופט הכהן, פוגע באוטונומיה של הבעל, בזכותו למימוש עצמי, בכבודו ובחירותו. "בהתנהגות פסולה זו גזרה הנתבעת על התובע חיי בדידות, היעדר זוגיות ואינטימיות עם בת המין השני, ובכך גרמה לו לנזק נפשי גדול, לצער, השפלה, ביזוי וכאב".

     

    עוד הביא השופט מדברי הבעל בבית המשפט: "אני לא רוצה שלום בית, כי אני לא רואה שום סיכוי שהדבר יצלח. אין בינינו מאומה, יש הבדלי מנטליות קשים. היא פרובוקטיבית, היא לא מבינה אותי. שמונה שנים אין חיי אישות בינינו. כשאני אומר חיי אישות אני לא מתכוון רק לסקס, אני מתכוון גם לחיבוק, התכרבלות, ליטוף, אני מתכוון לכל מגע גופני שהוא ולהבין אחד את השני".

      

    חיוב בפיצויים גם אם ביה"ד לא קבע שצריך להתגרש

    פסק דין זה מהווה תקדים, משום שעד כה חייבו שופטים בעלים סרבני גט לשלם פיצוי לנשים, וזו הפעם הראשונה שדין זה נפסק במקרה הפוך. השופט פסע גם צעד אחד קדימה לעומת רוב המקרים עד כה, שבהם חוייב בעל לפצות את אשתו בשל עגינותה רק לאחר שבית-הדין הרבני הורה לו לתת לה גט. במקרה הזה הדיינים קראו לבעל לחזור לחיי שלום עם אשתו. 

     

    בתי המשפט החלו לפני שנים אחדות להיאבק בתופעה של סרבנות גט באמצעות החלת דיני הנזיקין במקרים כאלה. הלחץ הכספי על בעלים המסרבים להתגרש הוכיח את עצמו, וכך זוכות כיום יותר ויותר נשים בחירותן, לעתים מיד לאחר שהגישו תביעות כספיות מאיימות נגד בעלים מעגנים.

     

    השופטים מבססים את סמכותם לחייב בעל בפיצויים על פקודת הנזיקין, הקובעת שעוולת ה"רשלנות" קיימת כאשר "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות". סירוב לתת גט לאשה המבקשת זאת, לפי הפרשנות המשפטית החדשה, נחשב רשלנות המזכה את הנפגע בפיצוי כספי בשל הנזק שנגרם לו.

     

    בן זוג שלא נוהג ברגישות - עובר על החוק

    עוד קובעים דיני הנזיקין, שכאשר אדם "לא נוקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות". איך מצליחים השופטים להשתמש במשפט הלא ממש מובן הזה כעילה לחיוב בעלים סרבני גט לפצות את נשותיהן?

     

    ובכן, בכמה פסקי דין הוסבר, שמערכת הנישואים מאופיינת ביחסים של תלות וקירבה, ולכן מצופה שכל בן זוג ינהג בזהירות מיוחדת כלפי רגשותיו ורווחתו של בן זוגו יותר מזו המצופה כלפי אדם זר.

     

    השופט הכהן ציטט מתוך פסק דין של השופטת נילי מימון (תיק 20673/04), אף היא מבית-המשפט למשפחה בירושלים, שבו כתבה כי "בין בעל ואשה מתקיימים יחסים מיוחדים - יחסי קירבה, יחסי נאמנות, יחסים רגישים, כאשר על כל אחד מבני הזוג מוטלת חובה לנהוג כלפי האחר בכבוד, הגינות ואנושיות ובאופן שיאפשר לבן הזוג ניהול של אורח חיים תקין וסביר. בכך מתקיימת חובת הזהירות המושגית, יסוד הנדרש לקיום עוולת הרשלנות".

     

    "זכותו של אדם כי יעזבוהו לנפשו"

    בפסקי דין אחדים שניתנו בעקבות תביעות של נשים מעוכבות גט כתבו שופטים על הנזק שגורם בעל לאשתו בסירובו לגרש אותה בשל הפגיעה באוטונומיה האישית שלה. באחד מפסקי הדין של בית-המשפט העליון (תיק 2781/93) כתב השופט תיאודור אור: "נקודת המוצא לדיון טמונה בהכרה בכך, שלכל אדם זכות יסודית לאוטונומיה. זכות זו הוגדרה כזכותו של כל פרט להחליט על מעשיו ומאווייו בהתאם לבחירותיו. הזכות לאוטונומיה נוגעת גם לזכותו של אדם כי יעזבוהו לנפשו".

     

    על הנזקים הנגרמים לאשה מסורבת גט כתבה גם השופטת עדנה ארבל בפסק דין של בית-המשפט העליון (בג"צ 2123/08): "תופעת סרבנות הגט היא קשה ומורכבת. היא כרוכה בפגיעה קשה וכואבת באישה הנותרת כבולה לנישואין שאין היא מעוניינת בהם עוד: חירותה נפגעת, כבודה ורגשותיה נפגעים וזכותה לחיי משפחה נפגעת גם היא. זכויות אלו הוכרו בשיטתנו כולן כזכויות הנהנות ממעמד חוקתי וראשון במעלה".

     

    אשה הנאלצת להמשיך להיות נשואה בניגוד לרצונה אינה יכולה להגשים את עצמה כאדם חופשי, כתבה עוד השופטת ארבל, "וזכותה לבחור את גורלה, לכתוב את סיפור חייה".

     

    "כלואה בכלא ללא סורגים"

    שופט אחר, צבי ויצמן, מבית-המשפט למשפחה בכפר סבא, חייב גם הוא בעל לשלם פיצויים נכבדים לאשתו משום שסירב לגרש אותה. בפסק דינו כתב השופט על הנזק שנגרם לאשה כתוצאה מכך (תיק 19480/05): "הנתבע גזר על האשה בדידות, היעדר זוגיות, אינטימיות וחיי אישות עם בן המין השני. התובעת כלואה ואסורה על-ידי התובע, ללא יכולת לפרוץ ולהיחלץ מקשר הנישואין שאינה חפצה בו עוד... כלואה בכלא ללא סורגים".

     

    את פסק דינו סיים השופט הכהן במילים אלה: "תופעת סרבנות הגט הינה תופעה מנוולת, כוחנית, הפוגעת אנושות בחירותו, בכבודו ובאוטונומיה של הזולת, ולא משנה אם סרבן הגט הינו הגבר או האישה".

     

    אי אפשר שלא להסכים למילים אלה.

     

     


     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    החלת דיני נזיקין בגין סירוב
    צילום: jupiter
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים