הוא כמו קיורטוש - מתוק וריחני, אבל חלול
הוא משעמם אותי. אין ספור פעמים, כשישבתי איתו ברכב או בכל מקום אחר, כבר כמעט התפוצצתי וניהלתי דיאלוג עיקש ביני ובין עצמי: לרדת מהאוטו, או לא? איך אני אלך מפה הביתה ברגל? אוי, גם יורד גשם, אולי אספוג עוד קצת מהכלום שלו
הפעם, קצת מוזר להודות אבל זאת האמת, אני היא הדפוקה, המניאקית, חסרת ההתחשבות, האגואיסטית והמניפולטיבית. תודו שלא כל אחד יכול להשתמש בכאלה מחמאות על עצמו, אבל אני לא יכולה להסתתר יותר ולהכחיש, אני סוג של כלבה.
אני איתו, זאת אומרת לא באמת איתו. איתו כשבא לי ורק אם בא לי. זה נמשך כבר כמעט חודשיים, זמן ארוך ולא מבוטל של מערכת יחסים זוגית בממדי הזמן הרווקי שלי. אבל אין שם כלום, ממש כמו קיורטוש, המאפה ההונגרי הטעים והחביב עליי, כך גם הוא, יפה, מעוצב, מריח טוב, מתוק, אבל חלול.
אין בו שום תוכן, ותאמינו לי, חיפשתי. הפכתי כמה אבנים בדרך ולא מצאתי כלום! אמנם אני לא פסיכולוגית, אבל אני יכולה לומר בוודאות שהבן אדם האומלל סובל מחוסר ביטחון עצמי מזעזע. כמו ילד מבוהל הוא עסוק כל היום בלהתגונן ולנסות ולשלוח חיצים ארסיים כדי להרחיק אויבים.
אפילו הוא, עם רמת האינטליגנציה הנמוכה שלו, מבין שאין פה כוחות שווים. אז הוא יורה, מתקיף, עסוק בתשבחות עצמיות בלתי פוסקות ובעיקר בלחימה אין סופית איתי.
הוא משעמם אותי. אין ספור פעמים, כשישבתי איתו ברכב או בכל מקום אחר, כבר כמעט התפוצצתי וניהלתי דיאלוג עיקש ביני ובין עצמי: לרדת מהאוטו, או לא? איך אני אלך מפה הביתה ברגל? אוי, גם יורד גשם, אולי אספוג עוד קצת מהכלום שלו.
אתה לא קמצן, ואני מלכת אנגליה
בסופו של דבר נשארתי, כנועה להמשך הסיפורים המשמימים וחסרי התוכן שלו. ממשיכה להקשיב לתיאוריו בנושאים פיננסיים שכל מטרתם להגיד: " אני לא קמצן". אההה, אתה לא קמצן, ואני מלכת אנגליה...
אז למה בעצם נשארתי? אני תוהה, וגם כל חבריי ששואלים בלי הפסקה: למה היא איתו? כלומניק, חסר ביטחון, יהיר, והנורא מכל, אידיוט.
חברים, אני איתו כי הוא קיורטוש, חלול חלול אבל טעים, מפיץ ריח משכר שאני פשוט לא עומדת בו. יפהפה כל כך שכואב לי לפעמים להסתכל.
לכל אחת מאיתנו היתה פנטזיה על האביר האישי שלה על הסוס הלבן. אחת רצתה אביר כהה, השנייה רצתה אביר מצחיק , ואני, אני פינטזתי ממש כמו באגדות על אביר גבוה, בלונדיני, עם עיניים כחולות וגוף משגע.
ומה אתם יודעים, קיבלתי! זה בדיוק מה שאיחלתי לעצמי והוא עונה על ההגדרות כולן:
חתיך- יש.
עיניים כחולות - יש.
גבוה - יש.
שפתיים מלאות ומפנקות - יש.
ומה עוד? אהה, זהו, שם זה מסתכם.
כבר ניסיתי לחתוך את העניין ולסיים את מערכת היחסים הפתטית הזאת, אבל מיד כשאמרתי: "תשמע מותק, אין לנו שום עתיד משותף, אנחנו לא מתאימים" הוא פקח זוג עיניים תכולות וענקיות ואמר לי: " אבל למה מאמי, בואי ננסה שוב". למראה העיניים אני פשוט נמסתי, הוא נתן לי נשיקה חטופה וכבר החלטתי: טוב מותק, ננסה שוב, כשכל מה שמניע אותי זה הרצון להמשיך ולהתכרבל איתו בעוד כמה לילות חורפיים מתחת לפוך.
אגב להתכרבל, שכחתי לציין שמעבר להתכרבלויות גם הסקס די מטריף, תודו שזו עוד נקודת זכות למאפה החלול שלי.
אני לא מצליחה להבין איך חוסר כימיה תקשורתית ואינטלקטואלית יכולה להוליד סקס כל כך טוב בין שני אנשים. הלוואי שהיה לי אפילו נושא שיחה משותף ומעניין איתו, או לפחות שהיה לו חוש הומור, משהו, הייתי לוקחת כל דבר בשתי ידיים ואומרת תודה.
אבל אני לא יכולה להמשיך לשקר לעצמי ויותר מזה לשקר לו. אני חייבת להיות כנה ולפנות מקום לאביר אחר, שווה יותר.
שיחת ה"תשמע, ניסינו, וזה לא עובד בינינו..."
הגיע הזמן לנהל את שיחת ה"תשמע, ניסינו, וזה לא עובד בינינו..." אני רק אנסה להיות עדינה ולא לרמוס לילדון את הביטחון העצמי.
מה שלא יהיה, אני רק חייבת שלא לחשוף אינפורמציה חשובה מאוד: האומלל בכלל מצא את מקומו איתי בגלל שהייתי זקוקה לריבאונד. בסך הכל הייתי חייבת להתגבר על מישהו אחר, והאמת היא שהמישהו האחר הרבה יותר מעניין מהמאפה החדש, אבל עליו נדבר כנראה בפעם אחרת.
