בכרי נגד פסטיבל הסרטים הישראלי בפריז

לא רק בלוס אנג'לס מעוררים היום (א') פולמוס יוצרים פלסטינים שזכו לתמיכתה של מדינת ישראל. השחקן מוחמד בכרי הפיץ הבוקר מכתב פתוח שיוצא נגד החלטת פסטיבל הסרטים הישראלי בפריז לארח את שרת התרבות לימור לבנת באירוע הפתיחה.

בכרי אמור להציג בפריז את סרטו התיעודי "זוהרה" וללוות את ההקרנה בנוכחותו. במכתב שכתב במשותף עם מייסדת הוצאת הספרים "אנדלוס", יעל לרר, קורא בכרי גם ליוצרים, שחקנים ובמאים שסרטיהם מוצגים בפסטיבל לצאת נגד אירועי תרבות הנתמכים על ידי מדינת ישראל. בכרי ולרר מדגישים כי אין מדובר בקריאה להחרמת הפסטיבל אלא בניסיון לחדד את ההבחנה בין אירועים "רשמיים" שמתנהלים בחסות המדינה, לבין אירועי תרבות בהשתתפות יוצרים המתנגדים באופן ברור למדיניותה של ממשלת ישראל.

לבנת. תכבד בנוכחותה? (צילום: גיל יוחנן)

"כיוצרים אנחנו שמחים על כל הזדמנות להראות את סרטינו", כתבו השניים, "לצערנו, למדנו בימים האחרונים כי הפסטיבל מאורגן בשיתוף משרד החוץ הישראלי וכי את פתיחתו 'תכבד' שרת התרבות, לימור לבנת. בהזמנתה של לבנת לפתיחת הפסטיבל אין שום כבוד, לא למארגניו ולא לנו.

"אותה שרת תרבות שאומרת כי 'הקולנוע הישראלי מוכיח שוב ושוב שהתרבות היא השגרירה הטובה ביותר של המדינה', הראתה למה היא מתכוונת כאשר תקפה את חלקנו על התנגדותנו לכיבוש ולאפרטהייד ועל שאיפתנו לשוויון ולצדק ואמרה שעל חבורת הבמאים הזו נאמר: 'מְהֲרְסיךְ ומחריבייך ממך יצאו'.

"משרד התרבות, כמו משרד החוץ הישראלי, מתעניין ביצירה שלנו ובקולנוע שנעשה בישראל בכלל, רק כשהוא מנסה להשתמש בנו כחלק ממכונת התעמולה שמטרתה ליצור לישראל תדמית של מדינה דמוקרטית ונאורה ולכסות בכך על פשעי מלחמה, הפרדה, כיבוש ודיכוי. אנחנו מסרבים להיות חלק ממכונת התעמולה הזו, ומבקשים למחות על הזמנתה של לבנת ועל שיתופו של משרד החוץ הישראלי בארגון הפסטיבל".

מוחמד בכרי ביקש להדגיש: "זה נכון שאני מתלבט אם לנסוע לפסטיבל או לא. מדובר בהתלבטות אישית, לא הצהרתית. המכתב הוא התכתבות פנימית שנועדה למחות על המתקפה האחרונה של לבנת עלי ועל קולגות שעמדו לצדי בפסטיבל ברלין. אני לא מחרים את הפסטיבל בפריז ולא קורא להחרמתו. זו דרך לגיטימית למחאה נגד שרה שהשתמשה בכוחה כדי לתקוף אמן שהמגן היחיד שלו הוא אנשים שמאמינים בדרכו ומוקירים את עבודתו.

"לבנת לא מעניינת אותי ברמה האישית, אני גם לא רואה בה אויבת, היא מסמנת עבורי מדיניות שאני פוסל ולא מקבל. היא האשימה אותי בשקרים אבל לפוליטיקאים אין מונופול על האמת. היא לא מכירה אותי, לא יודעת מי אני וספק אם ראתה את סרטיי. אין לה מושג על מה אני חולם ולמה אני שואף בחיים האלה שזה לא יותר משלום אמת בין שני העמים שמשלמים מחיר גבוה על החלטות של פוליטיקאים. אין לי כלים להתעמת עם לימור לבנת. אני לא פוליטיקאי, אני רק אמן".

המחאה מעוררת המחלוקת הצליחה להקפיץ את מארגני הפסטיבל, שמיהרו להבהיר את עמדותיהם: "אנו שמחים על כך שהשרה לבנת תכבד אותנו בהשתתפותה בפסטיבל. יתרה מכך, משרד התרבות תרם רבות לקיומו של הפסטיבל שחוגג השנה עשור. באשר לעצומה, מר בכרי יודע מזה מספר

חודשים כי הפסטיבל זוכה לתמיכה מטעם מדינת ישראל, הדבר גם פורסם מזה זמן באתר הרשמי ולפיכך מועד פרסום המחאה מעורר תמיהה, לשון המעטה.

"העצומה, ששלח בשיתוף עם יעל לרר, היא חלק מהתנהלות אינטלקטואלית לא ישרה הנהוגה במחוזותינו כשמצד אחד מלינים ומתלוננים על תמיכה ממשלתית ובה בעת, ביד שנייה, מתפרנסים מהמדינה הן דרך מסגרות אקדמיות או באמצעות עמותות משניות".

תגובת משרד התרבות לא התקבלה עד למועד פרסום הידיעה.