פרשת הבנק הטורקי: תביעה נגד דנקנר והפועלים

פרשת רכישת הבנק הטורקי מגיעה לבית המשפט. לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה היום (ג') תובענה נגזרת כנגד דני דנקנר, מנכ"ל אריסון השקעות ולשעבר יו"ר בנק הפועלים, וכן כנגד קרן ההשקעות RP וחברי דירקטוריון בנק הפועלים, שאישרו בשנת 2005 את ההסכם לרכישת הבנק הטורקי פוזיטיף.

• דני דנקנר לקח הלוואות מבנקים אחרים
• דנקנר נחקר ביאח"ה, אך הודח מסיבה אחרת
• פישר על דנקנר: "סיפור עצוב - שמרנו על הבנק"
  

התביעה הוגשה לאחר שבנק הפועלים, באמצעות עו"ד פנחס רובין, הודיע לתובע, יששכר רובין (שאינו קשור לעו"ד רובין-ל.ד) שהינו בעל מניות מיעוט בבנק הפועלים כי אין בכוונת הבנק לתבוע את  דנקנר, RP או את חברי דירקטוריון הבנק. בין חברי הדירקטוריון דאז שנתבעו: שלמה נחמה, ישראל מקוב, חיים סאמט ועוד.

תביעה נגזרת הינה תביעה שבעל מניות מגיש בשם חברה, כאשר החברה אינה מפעילה את זכות תביעתה מסיבות בלתי ענייניות לטענתו. במקרה זה, לאחר שבנק הפועלים סירב לבקשת יששכר רובין להגיש את התביעה, הוא נכנס בנעלי הבנק ותבע בשמו.

התובע רובין טוען, באמצעות עוה"ד עמית מנור ויוקי שמש, כי "עניינה של תובענה זו הינו - מעשיהם ו/או מחדליהם של - חברי דירקטוריון בנק הפועלים, של דן דנקנר (הן בכובעו כבעל שליטה והן בכובעו כנושא משרה, בבנק הפועלים), ושל קרן בשם RP אשר הסבו לבנק, ביחד ולחוד, נזק בסך של כ-88 מיליון שקל".

הפרשה החלה בשנת 2005, כשבנק הפועלים רכש את השליטה בבנק הטורקי פוזיטיף. בשנת 2008 שילם בנק הפועלים בפשרה לחברת RP סכום של 25 מיליון דולר, לאחר ש-RP הייתה אמורה גם היא לרכוש מניות בבנק הטורקי, אך נבצר ממנה לעשות זאת.

המשטרה חוקרת בימים אלה חשדות כנגד דנקנר, ומתמקדת בשנים שבין 2005 ל-2009, במהלכן כיהן דנקנר כדירקטור בבנק, ולאחר מכן וכסגן היו"ר וכיו"ר הפועלים. דנקנר חשוד בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ובעבירות על פקודת הבנקאות. ככל הנראה נוגעים החשדות לעסקה לרכישת הבנק הטורקי על ידי בנק הפועלים וקרן ההשקעות RP קפיטל.

על פי הנטען, בשנת 2008 שילם בנק הפועלים ל-RP פיצוי של 25 מיליון דולר לאחר שנבצר ממנה לממש את חלקה בעסקה לרכישת הבנק הטורקי. על פי החשד, הסתיר דנקנר את היותו בעל עניין כאחד הבעלים של חברת אלרן - שהייתה באותה עת שותפה עסקית של קרן RP.

התובע רובין טוען בתביעה הנגזרת, כי בשנת 2008 שילם הבנק ל-RP תשלום בסך של כ-88 מיליון שקל. "התשלום האמור התיימר להיות פיצוי המגיע, כביכול, ל-RP בהתאם להסכם, אך ברי לכל כי המדובר בתשלום מופרך, העולה לעין שיעור על תשלום פיצויים סבירים - ככל ומגיעים פיצויים כלשהם ל- RP - דבר המוכחש.

"זאת ועוד. הואיל וההסכם נולד בחטא (ההסכם לא אושר בהתאם להוראות חוק החברות), הרי ש"הפיצוי" ששולם ל- RP (בסך 88 מיליון שקל), הינו בגדר "פרי העץ האסור"; לפיכך, על כל השותפים ל-"דבר העבירה" לפצות את הבנק כדי הסכום שהוצא מקופתו בניגוד לדין".

עוד טוען התובע כי "נפל פגם בהתנהגותם של בעל השליטה וחברי הדירקטוריון בבנק, שלא דאגו להביא את ההסכם לאישור, כנדרש, באסיפה כללית מיוחדת, ולא דאגו לכך שההסכם יאושר ברוב מיוחס. בנוסף, נפל פגם בהתנהגות נושא משרה בבנק (שלא גילה את עניינו האישי בפרשה) ויתר חברי דירקטוריון הבנק, שאישרו את התשלום בסך 88 מליון שקל.

"משכך הם פני הדברים, עומדת לבנק, בהתאם להוראות חוק החברות, הזכות לתבוע את בעל השליטה, חברי הדירקטוריון של הבנק ואת RP, בגין הנזק שהסבו לבנק. התובע פנה לבנק בדרישה כי - יגיש תביעה כאמור נגד חברי הדירקטוריון (עליהם נמנה בעל השליטה ונושא המשרה - דן דנקנר) ונגד RP; ואולם פנייתו זו סורבה", נטען בתביעה.

נוכח סירובו של הבנק להגיש תביעה מבקש התובע להיכנס לנעלי הבנק ולהגיש בשמו תביעה.