מי מפחד מתרופות נרקוטיות?

התרופות המבוססות על מורפיום יעילות במיוחד בשיכוך כאב. תרופות אלה פועלות על ידי כך שהן נקשרות לקולטנים מיוחדים, מורפין ואופיאטים, שנמצאים על דפנות תאים רבים במוח וברקמות אחרות בגוף. אך למרות יעילותן הרבה, דבקה בהן הסטיגמה של 'סם ממכר‭,'‬ ובציבור הרחב, וגם בקרב רופאים, רווחים פחדים ודעות קדומות אודותיהן. רופאי הכאב מכנים את התופעה 'אופיופוביה‭.'‬ ממה בדיוק הם פוחדים?

"החשש העיקרי הוא מפני התמכרות לתרופות אלה, המתבטאת בדרישה של המתמכר לחומר כדי לשפר את הרגשתו הנפשית‭,"‬ מסבירה ד"ר ברקת שיף, רופאה ראשית במערך הכאב במרכז הרפואי איכילוב ויועצת לטיפול בכאב במכבי שירותי בריאות. "בנוסף, קיים חשש מפני 'התרגלות' - ירידת סף הרגישות לכאב, הנגרמת לאחר שימוש מתמשך בתרופות, כשהחולה נזקק לכמויות הולכות וגדלות של החומר כדי להשיג אותו שיכוך כאב. חשש נוסף הוא מהתפתחות תלות בתרופה, כאשר לאחר תקופה מסוימת של טיפול לא ניתן להפסיק את השימוש בה בבת אחת, ויש להפסיקו בהדרגה, כדי למנוע הופעת תסמיני גמילה‭." ‬

האם חששות אלה מוצדקים? לדברי ד"ר שיף, הסטיגמה שדבקה בתרופות הללו מוגזמת. "מדובר בתרופות, שכשהן ניתנות בפיקוח רפואי צמוד, הן יעילות ביותר וההתמכרות אליהן נדירה‭,"‬ היא טוענת. "התמכרות היא תופעה נפשית שמתרחשת בקרב אנשים בעלי מאפייני אישיות שלעיתים ניתן לזהותם מראש, אך שכיחותה בקרב החולים והמטופלים במשככי כאב נמוכה מאוד‭."‬

לדבריה, גם תופעת ההתרגלות אינה ייחודית דווקא לתרופות הנרקוטיות. היא מופיעה גם בעקבות הפסקת תרופות אחרות, כמו תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, תרופות פסיכיאטריות שונות ועוד. "כשהטיפול במשכך הכאב כבר אינו עוזר לחולה, אנו שואלים מדוע זה קורה. האם זה משום שמחלתו החמירה? האם ניתן לטפל בתרופות נוספות שאינן אופיאטיות או בשיטות לא תרופתיות? חשוב לציין שהטיפול בתרופות הנרקוטיות כרוך במעט סיכונים למערכות אחרות בגוף. לכן, לדוגמה, מקובל היום בחולים מבוגרים, הסובלים מכאבי פרקים, להעדיף תרופות אופיאטיות על פני תרופות אנטידלקתיות (כמו וולטרן, ארקוקסיה או אדוויל‭."( ‬