"כל אחד היה בורח כמו פולנסקי"

בהקרנת הבכורה העולמית של "סופר הצללים" שנערכה בחודש שעבר בברלין, העיבה על השמחה העדרותו של במאי הסרט, רומן פולנסקי,  הנתון במעצר בית בשווייץ. פולנסקי כזכור נעצר על ידי שלטונות שווייץ בספטמבר האחרון ועדיין לא ברור אם יוסגר לארצות הברית באשמת בעילת הקטינה סמנתה גיילי ב-1977 והבריחה מארצות הברית שנה לאחר מכן.

לפחות במהלך תקופת המאסר בשווייץ, פולנסקי הצליח להשלים את עריכת סרטו החדש "סופר הצללים", שמגיע אלינו מחר (ה'). רגע לפני הבכורה החגיגית, הסופר הבריטי רוברט האריס בן ה-53, שאחראי לספר "סופר הצללים" והיה שותף לכתיבת התסריט, חש צורך לפרוק את רגשותיו.

"אני עדיין בקשר עם רומן ומובן שאנחנו דנים בפרשה", גילה האריס בפגישתנו בפסטיבל ברלין ה-60. "הוא אף פעם לא מתלונן. גם אנשים שפגשו אותו בכלא לא שמעו ממנו תלונות. רומן הוא אדם אינדיבידואליסט, קשוח וחזק. הוא לא היה שורד את כל הטרגדיות שעבר בחייו ולא היה עושה את כל הסרטים שהוא עשה בדרך עצמאית, אם הוא לא היה כזה".

מה העמדה שלך בפרשה?

"אני חושב, במלוא הכנות, שכל אחד שהיה נתקל במערכת המשפט האמריקנית היה עושה את אותו הדבר ובורח. כמו כן, האישה שהיתה מעורבת בפרשה סלחה לרומן ורוצה לשכוח מהסיפור. ואחרי שאיפשרו לו להסתובב בעולם במשך 30 שנה ולבקר בארצות רבות, כולל שווייץ, פתאום עוצרים אותו, וכל זה מנוגד לצדק הטבעי. אז לאור כל הסיבות הללו, ובגלל החברות בינינו וחיבתי למשפחתו, אני מקווה שהעניינים יסתדרו והוא ישוחרר".

פולנסקי מתקשר, לא תענה?

הקשר בין האריס, בן למשפחה ענייה מנוטינגהאם, לבין פולנסקי נוצר לפני שנים אחדות. "הוא התפרץ אלי בפתאומיות", משחזר האריס. "יום אחד סעדתי ארוחת צהריים עם חבר, ולפתע הסוכן שלי התקשר והכריז: 'רומן פולנסקי רוצה להתקשר אליך אחר הצהריים, האם תואיל לקבל את השיחה?'. אמרתי לו שכמובן שאעשה זאת, אם הוא מתעקש.

"אז נסעתי לביתי, וכשנכנסתי למטבח, אשתי אמרה: 'איזה איש זר התקשר אליך הרגע'. עניתי לה שיכול להיות שזה היה רומן פולנסקי. אשתי תהתה: 'אתה בטוח? הוא נשמע מאוד זר ורחוק'. בסוף רומן התקשר שוב, והציע לי לעשות עיבוד לאחד מספריי".

פולנסקי בימי הפרשיה המינית. עכשיו באים? (צילום: AP)

בהתחלה הבמאי הנערץ, החתום על מותחנים מרתקים כמו "צ'יינהטאון", "הדייר" ו"פרנטיק", רצה לעבד את "ארץ אבות", ספרו הבדיוני של האריס מ-1992 המתרחש בגרמניה הנאצית, 20 שנה לאחר נצחונה כביכול במלחמת העולם השנייה, אבל לא הצליח להשיג את הזכויות. בסוף הוא החליט ללכת על "פומפיי" שפורסם ב-2003.

ההכנות היו כבר בשלבים מתקדמים, פולנסקי הצליח לגייס 100 מיליון דולר, והמעצבים החלו לבנות את התפאורות, אבל איום שביתת השחקנים בהוליווד איים על ההפקה. ולמרות שהושקעו סכומי כסף נכבדים, פולנסקי והאריס נאלצו לגנוז את הפרויקט הראוותני וללכת על סרט משותף צנוע יותר.

התוצאה: "סופר הצללים", שזיכה את פולנסקי בפרס הבימוי בפסטיבל ברלין ועוסק בסופר צללים (יואן מקגרגור) שמתבקש לכתוב את הביוגרפיה של ראש ממשלת בריטניה לשעבר (פירס ברוסנן), אחרי שהסופר הקודם נמצא ללא רוח חיים.

עם כוכבי הסרט. רומן לא התלהב (צילום: Gettyimages imagebank)

ראש הממשלה לשעבר היה מנהיג חדור אידיאלים, אבל במהלך השנים הפך לטיפוס נהנתן, שלא בדיוק פעל לפי האידיאלים בהם האמין. תוך כדי התחקיר, הסופר חושף גילויים מרעישים על ראש הממשלה ורעייתו ועל יחסיהם עם הממשל האמריקני, כשברקע מתנהלות חקירות והפגנות נגד ראש הממשלה בדימוס באשמת פשעי מלחמה ועינויים של אסירים. לא מפתיע שפולנסקי נמשך לספר של האריס, בשל אווירת הפרנויה והקונספירציה שאופפת אותו.

"האמת שרומן לא התלהב בהתחלה מ'סופר הצללים'", נזכר האריס. "בפגישה הראשונה שערכנו בפריז, הוא שאל אותי 'על מה אתה עובד עכשיו?' השבתי שבדיוק כתבתי את העמוד הראשון של ספר שיעסוק בסופר צללים. רומן לא התלהב ואמר: 'זה רעיון משעמם. אני לא רוצה לעשות אותו'. אחרי ש'פומפיי' נפל, צלצלתי לרומן והצעתי לו לעשות במקומו את 'סופר הצללים'. לפחות בספר החדש אין התפרצות הר געש וטוגות, והוא לא מצריך תקציב אימתני. כעבור שבוע הוא התקשר ואמר: 'אנחנו צריכים ללכת על זה'".

ומה אומר טוני בלייר?

האריס סבור שפולנסקי נמשך בסופו של דבר ל"סופר הצללים" כיוון ש"זה המותחן שהוא בעצם רצה לעשות. זה יותר התאים לו מאשר 'פומפיי'. אם תשאל אותו, הוא לא יסכים לכך, וכיוון שהוא מאמין באמונות טפלות הוא יגיד שזה יד הגורל". הוא מעיד שהוא מרוצה מאוד מהתוצאה הסופית ומאופי העיבוד של פולנסקי לספר שלו. "אני אוהב את הדרך שבה פולנסקי מספר את הסיפור, את המשחק, עבודת המצלמה המבריקה, המוזיקה העילאית, העיצוב ואפילו את הטיימינג".

ברוסנן ב"סופר הצללים". בלייר לא התלהב

כדאי לציין שהאריס היה בעברו איש חדשות ואקטואליה מובהק ושפוליטיקה היא לא דבר זר לו - הוא עבד בתחום החדשות בטלוויזיה הבריטית, וב-1987 מונה לתפקיד העורך המדיני של העיתון היומי "אובזרוור". בהמשך הוא עבד כעיתונאי ביומונים נחשבים נוספים. רבים מספריו עוסקים בפוליטיקה בריטית או בהיסטוריה רחוקה (למשל טרילוגיה על הנואם הרומי המהולל קיקרו).

אחרי שקוראים את "סופר הצללים" או צופים בעיבוד הקולנועי, ניתן לחשוד שהאריס ביסס את דמותו של ראש הממשלה בדימוס על סמך טוני בלייר, ששלט בבריטניה במשך עשור. "הכרתי את בלייר טוב למדי, אבל בניגוד לשמועות לא הייתי כותב הנאומים שלו", מגלה האריס. "ב-1997 הוא אפשר לי להצטרף אליו ולסקר את מערכת הבחירות שהעלתה אותו לשלטון. בילינו הרבה זמן יחד במהלך הקמפיין שלו, וגם אחריו".

האריס חושב שזה מדהים לראות את השינוי שבלייר עבר מאז שהוא נלווה אליו במערכת הבחירות. "כיום הוא חי בבועה, מלווה בשומרי ראש וטס במטוסים פרטיים. אני ממש לא יכול לראות בו יותר את הבחור הרגיל והפשוט שהכרתי לפני יותר מעשור. משהו מוזר קרה לו. הוא גם טעה כשהצטרף לג'ורג' בוש במלחמה בעיראק - תראה מה קרה מאז, בעיראק בפרט, שם

נספרו כבר מאות אלפי הרוגים, ובמזרח התיכון בכלל - אין שום התקדמות במשא ומתן בין הישראלים לפלסטינים. הדברים לא נראים טוב. איפה ההצלחה וההישגים של המלחמה בעיראק?"

איך טוני בלייר הגיב לספר "סופר הצללים"?

"ב-2008, בדיוק כשעבדתי על התסריט של 'סופר הצללים', יצא ספר על טוני בלייר ונכתב שם שהא אכן הגיב לספר שלי וקרא לי 'צ'יקי פאק' (חצוף קטן). ולאור היכרותי עם בלייר, כך הייתי מצפה שהוא יגיב. סיפרתי לרומן על התגובה של בלייר, והוא חשב שזה היסטרי ואמר 'אנחנו חייבים להכניס את זה לסרט'. אז באחת הסצנות רואים את פירס ברוסנן צועק לעבר הטלוויזיה: צ'יקי פאק'. זאת מחווה קטנה שלנו לטוני בלייר".