שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אוצר יהודי: נמצא קטע אבוד מהתלמוד הירושלמי
    באוסף מסמכים מגניזת קהיר נמצא משפט שחסר בגרסאות התלמוד המוכרות, שהופך את קטע הגמרא ממסכת ביכורים למובן. כמו כן נמצא חיבור של אחד מאנשי "המסורה", שמציג חלוקה של התורה לעשרה חלקים, במקום לחמישה חומשים

    התרגשות בעולם היהודי: כתבי יד מהגניזה הקהירית שנחקרו לאחרונה חושפים קטעים חדשים מהתלמוד, המשנה, המסורה והספרות התורנית של חכמי ישראל. בין הכתבים נמצא גם משפט שלם ממסכת ביכורים בתלמוד הירושלמי שהיה חסר עד כה ואוזכר רק בקטע פרשנות ישן. שילובו של המשפט בגמרא הופך את הקטע המדובר במסכת - למובן.

     

    כתבי היד, שכוללים כ-350 דפים שהובאו מהגניזה בקהיר, היו שמורים כמאה שנה שנה באוניברסיטת ז'נבה בקופסת פח שאיש לא ידע על קיומה. חוקרי פפירוסים יווניים גילו לאחרונה את הקופסה וזימנו לז'נבה את פרופ' דוד רוזנטל מהחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית.


    הקטע ממסכת ביכורים שנמצא בז'נבה (צילום: Biblioteque de Geneve) 

     

    "לגניזה הקהירית זרקו כל ספר עברי שבּלה והתוצאה היא שיש שם המון קטעים ממגוון תחומים. היו  טקסטים שלא ידענו על קיומם, ולכל אחד מהם יש חשיבות", מסביר רוזנטל. "התלמוד הירושלמי שיש בידנו כולו מבוסס על כתב יד אחד ("ליידן"), שאם הוא לא היה - אז התלמוד הירושלמי לא היה קיים בידינו. מדובר בכתב יד יחיד, ולכן כל קטע גניזה עתיק שאנו מוצאים של התלמוד הירושלמי הוא חשוב מאוד. מה שמצאנו באוסף מז'נבה זה משפט שלא הופיע בגסאות שבידינו".

     

    הקטע "החדש" מהתלמוד הירושלמי, וממצאים נוספים מהאוסף, מתועדים בספרו של רוזנטל "אוסף הגניזה הקהירית בז'נבה - קטלוג ומחקרים", שיצא לאור בימים אלה בהוצאת י"ל מאגנס. מלבד קטעי הגניזה שמוצגים בספר, מפורסמים בו מחקרים המסבירים את חשיבות הממצאים. יחד עם רוזנטל עסקו במחקר גם פרופ' שולמית אליצור (ספרות), פרופ' יוסי עופר (תנ"ך) וד"ר דוד סקליר.

      

    מלחמת גרסאות

    ממצא מרתק נוסף באוסף היה דף ממסכת בבא מציעא של התלמוד הבבלי, שבו חסרים משפטים הנמצאים בנוסח המוכר לנו היום. "ההסבר לכך נעוץ בכך שהגרסה שבידינו היא למעשה התלמוד עם תוספות שלא היו חלק מהטקסט המקורי. זו לא תופעה חדשה, כבר בימי הביניים הכירו שבתלמוד שולבו תוספות מתקופות מאוחרות. הדף שנמצא בגניזה שומר על הנוסח המקורי, הקדום".

     

    מעבר לתלמוד, היו ממצאים רבים אחרים - כך למשל קטע שלא היה מוכר כלל מ"ספר הגלוי" של רב סעדיה גאון. פרופ' רוזנטל אומר כי רס"ג היה כותב פורה במיוחד ואת הספר המדובר כתב תחילה בעברית מליצית, מלווה בטעמי מקרא, ומאוחר יותר - מכיוון שכמעט איש לא יכול היה להבין את הכתוב, הכין גם תרגום לערבית. בספר רב סעדיה גאון בא חשבון עם אנשים שהתפלמס אתם ושם הוא מכנה אותם בכינויי גנאי. 

     

    פרופ' רוזנטל מספר גם על חיבור "חדש" מהמסורה, מאת המסרן החשוב "בן נפתלי". חכמי המסורה עסקו בקביעת נוסח אחיד מחייב של המקרא ובגיבוש דרכי ההגייה של הכתוב. בחיבורו מציג בן נפתלי חלוקה של ספרי התורה לעשרה חלקים, במקום לחמישה חומשים.

     

    לחקור בנסיעה

    באוסף נמצאו גם טקסטים של שירה ופיוט. "מצאנו כמה שירים מרגשים מהמאה ה-11", מתאר רוזנטל. "כך למשל נתקלנו בקינה על חתן שמת ביום חתונתו ובפיוט מרשים של אב

    שיושב ליד מיטת בנו הגוסס. כמו כן מצאנו פיוט חשוב של רב סעדיה גאון ושיר חול של דונש בן לברט". מעבר לכך נמצאו תשובות חדשות מרב שרירא גאון ובנו רב האי גאון.

     

    "שתי תגליות גדולות זיכתה אותנו המאה ה-20. האחת היא מגילות מדבר יהודה והשנייה היא חשיפת הקטעים בגניזה הקהירית", מסכם רוזנטל. "הקטעים שבגניזה הקהירית העשירו אותנו בהרבה חיבורים חדשים שכלל לא ידענו עליהם, אבל לא פחות חשוב - העלתה גרסאות אחרות לטקסטים מוכרים. מכאן גם מובנת חשיבותם של הדפים שנמצאו בז'נבה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פרופ' רוזנטל בעת המחקר בספרייה
    האוניברסיטה בז'נבה
    מומלצים