שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גל עליות
    לשרון גל מאוד חשוב הרייטינג של "לילה כלכלי", אז ליד אגרות החוב הוא מכניס שחורדיניות במכוניות פאר וזמרים מזרחיים עם אישיוז במס הכנסה. שנה אחרי שהמיתון הוליד את אחת התוכניות הכי מצליחות של ערוץ 10, גל מאושר מההצלחה ("מי שאמר שזה לא מעניין מוזמן לחנות כובעים ושיהיה בתיאבון"), זומם להפוך יום אחד ליזם נדל"ן ("האדרנלין שבזה מרתק אותי") והמצקצקים על כך שהוריד את הכיפה יכולים לקפוץ לו ("מי שזה לא מתאים לו, שישתה מהים של עזה"). מניה בטוחה

    הסיפור של שרון גל הוא סיפור של ניצול הזדמנויות - או יותר נכון, המצאת הזדמנויות. מבלי לשנן ספרי הצלחה או סדנאות העצמה, גל הפנים כבר כחייל שהוא יכול לייצר לעצמו במו ידיו את נקודות ההזנקה הכי חשובות שלו: לפני 15 שנה המציא מעין תקן ביניים כגל"צניק שמעולם לא התקבל לגלי צה"ל,

    לפני שנה הוא המציא את "לילה כלכלי", פתרון זמני לצופה המבועת מפרוץ המיתון, שהפכה מאז לאחת הרצועות החזקות ביותר של ערוץ 10. בשני המקרים החוצפה שלו התגלתה ככלי שימושי מאוד: "לגלי צה"ל הגעתי עקב הטרדה", הוא משחזר, "הייתי חייל בתל השומר והייתי מתקשר לגיל עומר ומתחנן שהוא ייתן לי לבוא, עד שהוא הסכים. לא היה לי תקן ולא כלום, הייתי פשוט מגיע לדסק בכל לילה ונשאר שם עד הבוקר כדי לראות איך עושים חדשות. לא הייתי מתל אביב ולא הכרתי אף אחד ובטח לא היה לי סיכוי להתקבל בדרך הרגילה, אני לא מאלה עם הפוזה של גלי צה"ל. לא אוהב את היהירות והחשיבות העצמית שלהם".

     

    סחתן על התעוזה.

    "כשאני באמת רוצה משהו, אני משיג אותו. ככה זה היה עם התוכנית. כשהגיעו הדוחות הרבעוניים של 2008 והתחיל השפל הגדול בבורסה, הבנתי שאנשים עומדים להתעניין מאוד בכלכלה. ולא היתה תוכנית שנותנת כלי עבודה אמיתיים להתמודד עם זה, להבין למשל, כמה דמי ניהול את משלמת על הפנסיה שלך, ואיך את יכולה להתמקח עם הסוכן שלך כדי להוריד את זה. התוכנית היתה הברקה של רגע, ובאתי עם אורי רוזן, עורך 'חדשות 10', והצלחנו לשכנע את המנכ"ל. היה כאן גם מזל, כמו לקנות מניה בשפל ולעלות איתה, זו היתה הנפקה מוצלחת".

     

    ידעת שזה יצליח?

    "היה לי די ברור, אבל לא חשבתי שככה. לא כולם פרגנו, היו אנשים בערוץ שאמרו שזה לא מעניין אף אחד ומה אנחנו מראים לאנשים גרפים, היום הם מוזמנים לגשת לחנות כובעים ושיהיה להם בתיאבון. החוכמה היתה שידענו לנצל את המשבר הכלכלי. משבר הוא גם הזדמנות, את מכירה את החוק הזה?".

     

    כן, ולא תאמין מי אמר לי אותו - טלכו מ"הישרדות האיים הקריביים".

    "לגנותי אני לא יודע מי זה, אבל אני מאמין לך שהוא יודע על מה הוא מדבר. יש לי בעיה לחבר שמות לפרצופים, אבל אני מת על ריאליטי".


    כלכלה בכיף. שרון גל (צילום: רונן אקרמן) 

     

    העובדה כי אפשר לדבר עם גל (34) על גיבורי טראש, באותה נשימה עם מילים כמו אופציות מעו"ף, היא חלק מהווייב הכללי של "לילה כלכלי", ומה שמאפיין את גישת המגיש שלה. גל מניח שלו היה מקפיד על תוכנית אקדמית, לא היה מגיע לממוצע שנע סביב שבעה אחוזי רייטינג - נתון מרשים מאוד לשעה 23:30, כשמנגד, בערוץ 2, טוני סופרנו מקיים פגישות במרתף בעוד שידור חוזר אטרקטיבי. אבל השיחוק של "לילה כלכלי" הוא גם היותה, באופן אירוני, אחת התוכניות הזולות בערוץ 10. לגל אין סקופים גדולים או אג'נדה גרנדיוזית, מה שיש לו זה תמהיל פופולרי של מגזין, לייף סטייל, מציצנות אל חייהם של העשירים וקצת פרשנות פיננסית קלילה, תוך שהוא נעזר תדירות בעיתונאי הפרינט המתארחים אצלו, ואורז את הכל עם נגיעה אישית מובהקת.

     

    ביום שבו אני מגיעה לבקר את המערכת, העניינים מתחממים לקראת 21:00 בערב: הליין־אפ, מעדכנים אותי, יכלול הקלטת שיחה עם אביו של קובי פרץ בדבר חקירת מס הכנסה, מעקב אחר שרי אריסון ודני דנקנר, דיון על הורדת מחירים לקראת פסח, ביקור בחנות עם מתנות לאוליגרכים ומעקב אחר הזירה המתחממת בין קבלנים לקבוצות הרכישה, שמובילה הפריס הילטון החדשה של עולם הנדל"ן - קרן בן דוד, מנכ"ל מגדלים.

     

    זאת האחרונה גם מספקת לנו את ההפוגה הקומית של הערב, כאשר אחרי שהיא מאשימה קבלנים כי הם רוצים לשמור על רמת ההכנסה שלהם כדי לנסוע במרצדס, היא לא מוכנה לספר לגל באיזו מכונית היא נוסעת, אבל הוא לא מוותר לה, "אנחנו נברר את העניין", הוא מאיים בחיוך. אנחנו יוצאים מבית הוורד אחרי חצות ומקבלים עדכון מהמאבטח כי לבן דוד יש גלגלים מכובדים ביותר, גל מבטיח לי כי יעשה פולו־אפ בנושא. אני תוהה אם הבלונד של בן דור ("היא שחורדינית", מתקן אותי גל) היא הסיבה שזו לא הפעם הראשונה שאני רואה אותה בתקשורת.

     

    "אין ספק שהיא מעניינת, ורבלית ומושכת תשומת לב. אני גם לא אכחיש שהלוק הוא חלק מהעניין הזה".

     

    בלונדיניות טובות לרייטינג?

    "רייטינג מאוד חשוב לי. זה כמו שבנדל"ן חשובים שלושה דברים - לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן; בטלוויזיה זה רייטינג, רייטינג, רייטינג. התוכנית הזו מספקת את היצר האנושי להציץ מחלון של המרצדס כל עוד זה לגיטימי ובגבולות הטעם הטוב אעשה את זה. בואי נשים את זה על השולחן: התוכנית אינה מדעית ואני לא מתיימר להיות מגזין כלכלי מעונב ורציני, כי אז יראו אותי אחוז ורבע. לא בא לי לעשות טלוויזיה לאחוז ורבע, אלא לכמה שיותר אנשים. אבל אני מודע לגבולות הגזרה שלי, אני לא תוכנית צרכנות ולא תוכנית לייף סטייל".

     

    אתה כבר מכיר את הקהל שלך?

    "זה מדהים אותי כמה שהוא מגוון. יש שכבה של מנכ"לים, לצד יש שכירים שמרוויחים שכר ממוצע במשק. יש לנו תדמית שאנחנו לגברים, אבל זה לא לגמרי נכון. אני טוען שבכל מקרה, עושים טלוויזיה לנשים כי הן מחליטות מה רואים בבית בסופו של דבר. לא סתם העלנו השבוע אייטם על פתיחת H&M בכל יום, זו תופעה חברתית מעניינת, אבל זה גם הוכיח את עצמו ברייטינג, אז כנראה שנשים רואות וגברים מצטרפים. בגלל זה לעולם לא תראי אצלנו אייטם על ספורט".

     

    גם אם כדורגלן ייחשד בהעלמת מס כמו קובי פרץ?

    "אולי אז כן, אבל בקטנה".

     

    תכלס, שיחה עם אבא של פרץ היום זה אייטם כלכלי?

    "בכל אייטם אפשר למצוא קשר לכסף, וברור שהמוטיבציה שלנו לדבר היום עם אבא שלו היא כי זה קובי פרץ. זה משהו שמעניין אנשים ולא נורא אם זה לא אייטם כלכלי מובהק. אבל זה עניין של תמהיל, בערב אחד יהיה גם אייטם כזה ואז אייטם על בורסה, ואני שומע מאנשים ברחוב שבעקבות התוכנית הם למדו מה הן אופציות והשקיעו באגרות חוב. אנשים גם מאוד אוהבים אייטמים על נדל"ן היום".

     

    יש סכנה בנטייה לפרש ולהמליץ לאנשים מה לעשות עם הכסף שלהם, לא?

    "אני מגיש, לא פרשן, מי שעושה 250 תוכניות לא יכול לתת עצות. הוא יכול להגיד שהוא מבין, אבל לא שהוא יודע מה יקרה מחר בבורסה, כמו שאף אחד לא יודע. הרי גם כלכלנים בעלי שיעור קומה שכל החיים עוסקים בזה, רק אחד זכור כזה שחזה את המשבר. יש לנו את הפרשנים שלנו, ויש לאנשים מודלים ותיאוריות, אבל מזל הוא חלק גדול מהמשחק הכלכלי. וגם מי שהיה לו מזל, כל ההון שלו יכול להימחק אחרי כמה שנים כי לא ידעו לצאת בזמן".

     

    איך מגישים תוכנית כזו בלי ניסיון ככתב כלכלי?

    "תמיד התעניינתי בכלכלה, הייתי מעלעל בדפים האלה בעיתון ומאז המשבר אני מרותק לזה. היום אני שוחה בחומר בצורה מאוד טובה, הרי לא אכנס לשום נושא בלי ללמוד אותו מאל"ף עד ת"ו. אבל אני חושב שזה שאין לי רקע רשמי בתחום, זה רק תורם לתוכנית. כשאני שואל שאלה, אני תמיד מסתכל על עצמי כמישהו שלומד יחד עם הצופים, לכן הם מתחברים לזה. אם הייתי בא ממקום גבוה של פרשן כלכלי שכאילו יודע הכל זה לא היה מעניין. אני יכול לשאול אם המדד עולה או יורד בשלוש עשיריות האחוז, אבל זה לא מעניין הרבה אנשים. יש כלכלה אחרת, הרבה יותר נגישה, ולא צריך בשבילה מילים גבוהות ומונחים של כלכלנים. הרי עם כל הכבוד למבינים הגדולים, ראינו שאת המשבר הם לא הצליחו לחזות. מה שצריך זה להפסיק לפחד - הנושא הזה קריטי לכולנו ואנחנו מנסים יחד לעבור סדנה ארוכה ולהעז להיכנס לעולם שהיה נחלתם של מעטים שכאילו מבינים. מה, כל כתב צבאי היה רמטכ"ל? לכתב פלילי יש עבר כניצב או רקע עברייני? לא, והם בכל זאת עושים את העבודה שלהם".

     

    מה עם איש העסקים שבך?

    "הוא קיים. חי בתוכי יזם נדל"ן עם פנטזיות מטורפות. אני רוצה למצוא את הנכסים השווים ולהקים אותם, זה מדבר אליי, אבל אני לא עושה עם זה כלום כרגע. האדרנלין שבזה מרתק אותי, אבל אני עדיין אוהב את השואו של התקשורת, אז אני פה. אבל מי לא רוצה לעושת כסף? אני עושה על זה סדרה עכשיו לערוץ 10, אני לא יכול לדבר על זה הרבה, אבל הנושא יהיה איך מקבלים את הכלים להיות איש עשיר".

     

    אני מניחה שהתשובה היא לא "לעבוד קשה ולחסוך כל חודש"?

    "אם זו היתה התשובה, לא היית צריכה סדרה. לא מדובר כאן על התעשרות מהירה או קלה, אבל יש יותר מנוסחה אחת, וזה חלום ישראלי. אומרים שכאן כל הזמן שואפים לאפס - כשאתה חייל ויש לך אלף אתה מפנטז על עשרת אלפים, אחר כך כשיש לך את זה אתה רוצה מאה אלף, אחר כך מיליון, וגם אם יהיה לך מיליון - תרצה את ה־10 מיליון. זה טבע האדם וזו החברה שלנו. אבל יותר משאני מפנטז להיות איל הון, הייתי רוצה לעזוב הכל ולקחת את עצמי עם הילדים והמשפחה ולתפוס איזו פינה שקטה בישוב ברמת הגולן. גם ככה אני לא מרגיש חלק מההוויה התל אביבית, אני בכלל גר באופקים בשנתיים האחרונות".


    גם כיום הוא איש מאמין. בני הזוג גל ביום כלולותיהם (צילום: יריב כץ)

     

    הכיצד?

    "זאת לא בחירה ציונית כי זה היה אילוץ של העבודה של אשתי, אבל עכשיו אני רואה שזה מחבר אותי יותר טוב לעם. מקום כמו אופקים הוא פשע מתמשך של המדינה, והתקשורת חוטאת בתפקידה כי היא מסקרת בעיקר את מדינת תל אביב וזה אסון. זה מאוד תורם לי שאני שותה קפה אצל אליס בטוטו באופקים ושומע אצלה מה חשוב לה ומה היא מרגישה, לפני שאני מגיע לבית הוורד".

     

    אם המיקום הנוכחי באופקים, שם הוא גר עם רעייתו מירי, עובדת סוציאלית ("עבודה יותר חשובה משלי בהרבה") והילדים שיר בת הארבע ויונתן בן השנתיים, לא מספיק כדי להרחיק את גל מהדימוי של העיתונאי הציניקן, מגיעה הכיפה שהיתה על ראשו. אלא שזו נעלמה באופן מסתורי לפני כמה חודשים, מה שהציב את גל בבעיה גדולה מאוד: אף אחד, אני מבהירה לו, לא אוהב אנשים שלא מחליטים אם הם דתיים או לא.

     

    איך נפלת בבור הזה, איך?

    "שיקפצו לי כולם. אני עושה מה שטוב לי. כל החיים שלי היתה לי משיכה לדת, אני איש מאמין עד היום, אבל אני לא מקפיד יותר. לפני כמה שנים הכרתי חבר בצפת, שחשף אותי לעומק של הדת, ונורא התלהבתי, התחלתי להעמיק וללמוד ושיעורי גמרא פעמיים בשבוע, ושמרתי שבת ואכלתי כשר, אז שמתי כיפה כי זה חלק מהעניין. נסחפתי לתוך זה באהבה גדולה, אבל אחרי שנתיים־שלוש הרגשתי שהעול כבד עליי, התחלתי לזייף וזה היה קשה. אני בא מבית לא דתי, אני רגיל לעשן ולנסוע בשבת ולטייל ובשלב כלשהו זה או שאתה הולך עד הסוף או לא. לא רוצה לרמות אותי ואת הסביבה, אז הורדתי את הכיפה".

     

    אדם דתי יכול לטעון ברוגז שרכבת על הטרנד ונמאס לך.

    "מי שזה לא מתאים לו, שישתה מהים של עזה. קיבלתי ריקושטים בהתחלה ולאט לאט זה דעך, מבחינתי זה לא אופנתי ולא כלום. אני מקווה שאנשים מעריכים אותי על זה שהיום אני ישר עם עצמי ולא מתחפש". 

     

    • את הכתבה המלאה ניתן לקרוא בגיליון החדש של פנאי פלוס

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים