שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "פעם יכולתי להלחין ספר טלפונים"
    יאיר קלינגר, שחתום הלהיטים "חלומות", "קום והתהלך בארץ", "הביתה" ועוד, חוגג מופע מחווה ואוסף משולש, ומספר בראיון על השיר הארצישראלי, הקושי בהלחנת יוצרים עכשווים והעבודה עם כוכבים בינלאומיים ומעניק ביצוע ללהיטו "אצלך, כמו תמיד"

    "הי, אתה קלינגר!", זורק בחור צעיר לכיוונו של המוזיקאי הכי משופם בארץ. "בנאדם אתה מלך! תמשיך ליצור", הוא מוסיף ויאיר קלינגר מודה לו במבוכה. "בחיי שלא שילמתי לו", הוא מצליף אליי מבט סמוק.

     

    ימים יפים עוברים על האיש, שחתום על לא מעט שירים שמזדמזמים כבר שנים בהנאה רבה על ידי המוני בית ישראל. אסופת דיסקים חדשה שאורזת בחבילה אחת כמעט יובל של יצירה, יצאה ממש עכשיו ובתיאטרון חולון רוקמים לכבודו ערב מחווה שייערך בפסטיבל "ימי זמר" בחול המועד פסח. גם בבית האינטימי שלו, הוא חוגג, ומציין עם אשתו דורית בימים אלה 40 שנות נישואין. "אין תלונות", הוא אומר, "אני מסוּפַּק".

     

    יאיר קלינגר מבצע את "אצלך כמו תמיד" (צילום: אבי חי, עריכה: שלומי צ'יטיאט)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    על רקע המציאות העכשווית בישראל 2010, החומרים ממנו קורץ קלינגר, נדירים. למרות ששיריו בוצעו על ידי גדולי הזמרים בישראל ובצרפת, מדובר באיש צנוע ומפוכח שמתעקש לעסוק בעיקר ולא בטפל. קלינגר אולי מצטייר כמפעל להיטים של איש אחד, עם שירים כמו "חלומות", "כל נדריי", "קום והתהלך בארץ", "עגילי דמאר", "דרישת שלום", "נשבע", "אדמה" ו"הביתה", אך מנגד, הוא אומר, "לא רק הלהיטים מגדירים אותי".

     

    קשה לו עם תגיות; אולי זו הזרות עמה התחכך בשנים בהן התגורר בצרפת, או החיבה לערבוב סגנונות, שהובילה אותו לייצר במפעל הפרטי שלו סלט ישראלי עשיר שמורכב מצבעים וקולות שונים, לכאורה מקצוות מנוגדים של הקשת התרבותית.


    עם יזהר כהן. משום מה דבקה הסטיגמה הארצישראלית (צילום: ענת מוסברג)

     

    "אחד הדברים שהכי משעממים אותי, זו הומוגניות", הוא אומר, "כשאני מסתובב בארץ ורואה את העלייה הרוסית והעובדים הזרים, זה נפלא בעיני. מטריף אותי כשאנשים מגדירים שירים שכתבתי, כמו 'נשבע' או 'כל נדריי', כשירים מזרחיים. התיוג הזה, החיפוש אחר המשבצות, מקומם אותי. אחד הדברים שהכי יעציבו אותי זה אם יגידו שכל השירים שלי נשמעים אותו דבר".

     

    האוסף המשולש הוא עדות למנעד העצום שבמרחבו קלינגר מתנייד. "היה לא קל לבחור שירים, להחליט מה בדיוק רוצים להגיד באוסף הזה", אומר קלינגר ומודה שנטיית הלב הפרטית שלו היתה ללכת קרוב יותר לעצמו. "יש הרבה שירים שכתבתי שהקהל לא מכיר, אבל בסופו של דבר, דיסק אוסף ראשון ואולטימטיבי צריך לגעת. באופן כללי, האלבום מייצג את הכתיבה היותר פופולרית שלי".

     

    מוצא מפלט אצל עמיחי

    לצד עשרות הפזמונים שרקח, בשנים האחרונות קלינגר מוצא את עצמו בחיפוש אחרי טקסטים משמעותיים. זה בדיוק מה שהוביל אותו לכתביו של יהודה עמיחי. לפני כשנתיים הלחין 25 משיריו של עמיחי, ערב שלם של יצירה, שבוצעו על ידי חבורת "הרעננים", שמלווה אותו שנים ארוכות. "רבים מהשירים לא חרוזים ומבחינה מוזיקלית מדובר ביצירה מורכבת", הוא אומר, "הרשיתי לעצמי לכתוב מה שבא לי. זה משהו שאי אפשר לעשות כשכותבים לזמרים פופולריים".

     

    כשמכוונים ללהיט, תהליך היצירה מונע לא על ידי היוצר אלא על ידי הקהל הפוטנציאלי?

     

    "אם אתה זמר מבצע שבונה קריירה ומסלול, יכול להיות שתצליח עם דברים שנתפשים לכאורה אזוטריים. כלומר נינט, אחרי הדיסק האחרון שלה, יכולה להתאהב באיזה כותב שעוסק במוזיקה ניסיונית ולקחת סיכון. אבל צריך לומר בלי להתיפייף שכשאתה כותב מוזיקה לזמרי אמצע הדרך, זה לא שירים שהם רוצים לשיר.

     

    "אני מודה שבשנים האחרונות, בעיקר אחרי שאהוד מנור נפטר ויהורם טהרלב, ייבדל לחיים ארוכים, כמעט לא כותב, אני מאוד מתקשה להלחין פזמונים. אם פעם הייתי יכול להלחין ספר טלפונים, היום נעשיתי בררן. חסרים לי טקסטים טובים ואולי בגלל זה מצאתי מפלט אצל עמיחי".


    עם ריקה זראי בפריס. חודש הפך ל-11 שנה (צילום: דורית קלינגר)

     

    באותה הרוח שיתף קלינגר לאחרונה פעולה גם עם המשורר והפזמונאי דודו ברק. "זו יצירה שמבוססת על 'פולין בין פאר לאפר' שדודו כתב בעקבות ביקורים בפולין", מספר קלינגר, "לקחתי את הטקסט, שרחוק מאוד מפזמונאות, והלחנתי אותו. אלו, למשל, חומרים שכן יכולים להתחבר אל המאסה מבחינת התוצאה הסופית של מלודיה וטקסט".

     

    שירים ארצישראליים בצרפתית

    את החיבה אל המילה הכתובה הוא נושא מאז ומעולם. בתחילת הדרך, הרבה לפני שהתפרסם כמוזיקאי, קלינגר חשב בכלל על קריירה בתיאטרון, שנגדעה עם נסיעתו בשנת 1971 לפריז. "פריז זרקה אותי לכיוון המוזיקה, כי שם לא יכולתי לעשות תיאטרון", הוא אומר, "אני חושב שכשחזרתי לא נלחמתי על זה מספיק. היתה צריך אומץ ומרפקים כדי להגיד, גם אני פה". הוא מצא את הסיפוק בעבודה עם להקות נוער ובמבט לאחור, אין בו חרטה. "אני לא מצטער על דברים שעשיתי, אלא על דברים שלא עשיתי, כמו בימוי למשל".

     

    משום מה מתייחסים לפזמונאות בזלזול, למרות שגם בשירים הקלילים שלך אתה זז בתוך מרחב עשיר של מלודיות.

     

    "הייתי אומר שהבסיס של הכתיבה שלי הוא המלודיה, והיא נשענת בעיקרה על קלאסיקה. זה יכול להיות קלאסיקה של מוזיקה קלה כמו השנסון הצרפתי, הביטלס ואלטון ג'ון. תראי, גם וילנסקי וארגוב נשענים על מלודיה. אני כל הזמן מנסה להוכיח לעצמי שהתגיות שמנסים להדביק לי לא אומרות דבר.  


    קלינגר. מצטער רק על דברים שלא עשה (צילום: אבי חי) 

     

    "מרגלית צנעני אמרה באיזו הופעה שהיא לימדה אותי לכתוב רוק. מה זה אומר? כתבתי לה את 'כל כך מוכר', שזה שיר שהתכייפתי איתו. אני כותב הרבה כאלה. אני שמח שצנעני היתה שם כדי לקחת את השיר, אבל זה סוג של שירים שכתבתי משחר נעוריי. משום מה דבקה בי הסטיגמה של מוזיקה ארצישראלית. אני לא יודע מה זה אומר".

     

    יש דבר כזה מוזיקה ישראלית?

     

    "יש מוזיקה ישראלית עם המון השפעות. כששאלו את רפול איזו מוזיקה ישראלית הוא אוהב, הוא ענה: 'מוזיקה רוסית'. הרבה אומרים שנעמי שמר מאוד ישראלית, אני לא יודע מה זה אומר. אני חושב שמוזיקה ישראלית היא מוזיקה שברגע שאתה שומע אותה, היא מעלה בך ריחות ונופים של הארץ ועושה לך טוב בנשמה.

     

    "שיר ישראלי הוא שיר שלא מסריח מחוץ לארץ. אנחנו היום כפר קטן ויש המון דמיון והשפעות. שלום חנוך הושפע בתחילת דרכו משירים של הביטלס, אבל הוא כתב גם את 'לילה', שאין אף אחד שיכול להטיל ספק בישראליות שלו. אבל איך תגדירי, למשל, את 'הביתה' או 'אדמה', שבוצעו במקור על ידי זמרים צרפתים ורק אחר כך על ידי ירדנה ארזי ועפרה חזה?".


    עם ירדנה ארזי. "הביתה" בוצע במקור בצרפתית (צילום: דורית קלינגר) 

     

    באמת, אלבום אחד מתוך האוסף המשולש מוקדש לביצועים נפלאים לשיריו של קלינגר בצרפתית. בין המבצעים: מייק בראנט, דמיס רוסוס, ריקה זראי וניקול ריו. "חוץ מהשיר ששר מייק ברנט, "La Fille A Aimer", ונכתב בעקבות ביצוע של יפה ירקוני ובנותיה, כל יתר השירים המוכרים נכתבו במקור בצרפתית", אומר קלינגר.

     

    "אדמה" המוכר של חזה, נכתב למשל במקורו לאלסנדרה מוסוליני, נכדתו של הדוצ'ה. השיר, שנקרא "Love Is Love", זיכה אותה בשנת 1970 במקום השני בפסטיבל טוקיו.

     

    איך הגעת לצרפת?

     

    "נסעתי לחודש של הופעות באולימפיה עם להקת 'כרמון' וחבורה של מוזיקאים וזמרים בהם דני ליטני, ריקי גל ודני גולן. המופע הזה הפך למתנה הכי גדולה שקיבלתי בתחום המקצועי והחודש הפך ל-11 שנים. זה הוציא אותי מהביצה הישראלית וזרק אותי למחוזות אחרים. מובן שגם לזה היה מחיר מאוחר יותר, הניתוק".

     

    למה חזרתם?

     

    "אשתי שאלה אותי אם אני רוצה שהבנות שלי יקראו לי 'פאפא' כשיגדלו. לא רציתי, אז ארזנו וחזרנו הביתה. אדם נוסע כדי לעשות דברים שאינו יכול לעשות במקום שבו הוא נמצא או כדי להצליח בקנה מידה בינלאומי. הקלטתי קרוב לשלושים שירים בצרפת, כך שעזבתי עם תחושה שעשיתי משהו אבל לא הרגשתי שזה הפך אותי ליוצר מוכר מספיק כדי להשאיר אותי שם.

     

    "אני לא מזלזל במה שעשיתי, אבל בסיכומו של דבר, מה שחשוב היה לי מה שאומרים עלי בארץ. אהבתי את תחושת החופש בצרפת, שמאפשרת לך גם להיכשל. אבל פה, בארץ, אנשים מכירים את העשייה שלי, השם שלי אומר להם משהו".

     

    איך הגעת לאמנים כמו הקומפניון דה לה שנסון, דמיס רוסוס, סילבי ורטאן או מייק ברנט?

     

    "את דמיס רוסוס הכיר לי מו"ל ישראלי שהיה מיודד איתו. הוא הבטיח להביא אותי אלי הביתה ואני חשבתי שהוא צוחק עלי, אבל הם אכן הגיעו באחת השבתות. רוסוס היה איש ענק ממדים אז הוא ביקש ממני להציב שני כסאות ליד הפסנתר. הוא אמר לי: 'יאיר, תשיר לי משהו'. הוא שמע שירים ולא אמר מילה וכעבור שלושה ימים ביקשו ממני לטוס ללונדון לאולפן. הוא ממש חברמן. גם את הקומפניון דה לה שנסון הכרתי מהופעות שבהם ליוויתי את ריקה זראי".

     

    "בעבודה עם הקומפניון דה לה שנסון, מה שריגש אותי היה דווקא כשחזרתי ארצה וצפיתי במקרה בתכנית טלוויזיה שבה הם הופיעו. המנחה, מישל דרוקר ציין שאת השיר הזה כתב יוצר ישראלי ושבאותו היום ממש נמצא בישראל לראשונה נשיא מצרים, אנואר סעדאת. זו היתה התרגשות אדירה".


    "רגעי הקסם שאני שומע במוזיקה כיום מועטים" (צילום: אבי חי) 

     

    באף רגע נתון קלינגר לא התייחס להצלחה כמובנת מאליה. "זה מפתיע בעיקר כשאתה כותב לאנשים שהם לא יהורם גאון, עפרה חזה או ירדנה ארזי", הוא אומר ומתייחס בין היתר להצלחת השיר "קום והתהלך בארץ", שנכתב עם חזרתו לישראל ללהקת פיקוד צפון. "לא היה לי שמץ של מושג שהשיר הזה יצליח בצורה שכזו", הוא אומר על השיר, שהפך בין לילה זמר אלמוני בשם יהודה אליאס לכוכב לרגע.

     

    שנות האלפיים לא השאירו יצירה מוזיקלית מקורית חדשה ומרתקת ויש הרבה מאוד חידושים. נגמר לנו מה להגיד?

     

    "הרבה ממה שקורה בארץ מבחינת מוזיקלית לא נוגע בי, אבל זו לא אמירה עמוקה, אלא תוצאה של פער הדורות. זה לא סוד שאין לנו בשנים האחרונות יוצרים משמעותיים כמו יוני רכטר, מתי כספי, שלום חנוך ושלמה ארצי, בדרכו שלו. יש אחרים מוכשרים, אבל לא תמיד קל לי להאזין לרדיו. לא בהכרח כי זה לא טוב, אלא אולי כי שפתם אינה שפתי. בואי נאמר שרגעי הקסם במוזיקה שאני שומע היום מעטים.

     

    "אני חושב שהיום חלק גדול מהכותבים מנסים ליצור בתוך איזו שהיא שבלונה של דברים קיימים. זה נשמע אותו דבר. השילוב הזה בין החומרים המקוריים שמתעקשים להיות לא קומוניקטיביים לחידושים שהפכו לתופעה לא גורמים לי נחת".

     

    הוא לא מתנגד עקרונית לחידושים, אבל חושב שהדור הצעיר לא ממש מבין מה זה אומר. "היום מדברים על קאברים בלשון של לבוש חדש ומודרני, אבל אף אחד לא חושב לקחת את השיר ולתת לו נשמה חדשה", אומר קלינגר, "אמן מבצע צריך שיהיה לו מה לומר. שיר הוא לא רק מילים ומנגינה, יש לו משמעות. כשניגשים לחדש, צריך לחפש קודם כל את הקשר של המבצע לשיר, לגלות בו דברים נסתרים שאותם לא ראה המבצע המקורי.

     

    "היום מחפשים יותר מדי את הלבוש. רוצים לעשות משהו מעודכן, מתובל בפאנקי והיפ הופ. לא זה מה שנותן את זכות הקיום לביצוע חדש, זה חיצוני לדבר". הוא משתתק ונזכר: "אחד המורים הטובים ביותר שהיו לי בתיאטרון היה פיטר פריי, והוא אמר ששחקן גרוע עושה חזרות מול המראה. צריך לחפש את הקשר וההזדהות בפנים. זה נכון לתיאטרון וגם למוזיקה".

     

    כתבת לפסטיבלי זמר ואירוויזיונים, אבל עושה רושם שויתרת על זה.

     

    "הפוקוס הולך לכיוונים אחרים. הופעתי בהמון פסטיבלי זמר, כי כמו שאהוד מנור נהג לומר,

    מה שחשוב זה שישמעו אותך. עשיתי הרבה דברים ברגשות מעורבים, כי זה המקצוע אבל השתדלתי לשמור על שפיות. היום, אני מודה, פחות בוער לי לכתוב בכל מחיר ובשביל להושיב אותי ליד טקסט, צריך לשכנע אותי באיכותו.

     

    "אני פחות ופחות מסוגל להלחין לטקסטים שלא אומרים שום דבר. בזמנו כתבתי הרבה כאלה, אבל בזמנו היה בזמנו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קלינגר. לא רק הלהיטים מגדירים
    צילום: זאב יריב
    הטבות למנויים
    הטבות למנויים
    מומלצים