שתף קטע נבחר

מצטערת, לא מוכנה להיות ריבאונד שלך

היו לנו שיחות ארוכות, סיפרת לי על קשר ארוך שהיה לך עם מישהי ועכשיו נסגר סופית. דאגתי להבין ממך טוב-טוב מה הכוונה בביטוי "נגמר סופית" והבהרת לי שאין יותר ולא יהיה. האמנתי לך

האמת, כבר מזמן הוצאתי אותך מהראש. לקח לי הרבה זמן להבין שהנה, שוב לא תהייה שלי.

 

כמה טיפשה יכולתי להיות? לא הראית שום סימן, כלום, דאגת להראות לי שהכל בסדר, שיש כאן התחלה כזו יפה, נראה שכל זה היה כדי להסתיר את רגשות האשמה שלך.

 

כשהכירו בינינו, לפני פחות משנה, לא עשית לי "וואו". המשכתי לנשום כרגיל. רק עם הזמן ראיתי כמה אתה מקסים. היה לך את כל מה שחיפשתי (אם חיפשתי בכלל) בבחור, אפילו הזכרת לי מאוד את אבא שלי (יש משפט שאומר שבחורה תמיד תחפש ותימשך למישהו שדומה לאביה). במקרה הזה זה היה נכון, יותר מדי נכון, עד כדי כך נכון, שאם אתה והוא הייתם נפגשים, אמא שלי הייתה עוד חושבת שאתה בנו האובד.

 

הלב שידר לי מסרים חיוביים והלכתי עם זה

התחלנו לצאת, היה מקסים, קסום, לאט לאט התחלתי להתרגל לנוכחות שלך והיה לי כיף, היה לי טוב. נתת לי להרגיש מאוד מוגנת. אמנם היו בינינו שתיקות מביכות פה ושם (התחלה, נו...), אבל גם זה נעלם. הנשיקה היתה מושלמת, פשוט ככה. תיאום מושלם. ראיתי שמתחיל כאן משהו יפה ושמחתי, הלב שידר לי מסרים חיוביים והלכתי עם זה.

 

ופתאום, בלי שקרה כלום, נעלמת. בלי הסברים, בלי כלום, התאדית. חשבתי שזה משהו שאמרתי לך או שהעלבתי בלי כוונה, וכששאלתי אם זה הדבר לא קיבלתי תשובה ברורה.

 

התאכזבתי. לא הבנתי מה קרה ולא קיבלתי תשובות. המשכתי בחיי עם ציפייה קטנה בליבי שאולי, אולי... בלילות ביקשתי בקשה קטנה מאלוהים שישיב לי אותך, אני רוצה לדעת מה קרה. הספקת להיכנס לי ללב, ומיד עזבת. השארת חותם ויצאת.

 

להיפגע כך שוב ממש לא התאים לי

נראה שאלוהים שמע את תפילתי הקטנה ונתן לי אותך שוב. מאותו רגע שחזרנו לדבר לא עשיתי לך חיים קלים. זכרתי את מה שהיה ואיך זה נגמר, להיפגע כך שוב ממש לא התאים לי. למי זה כן? לאף אחד.

 

היו לנו שיחות ארוכות, סיפרת לי על קשר ארוך שהיה לך עם מישהי ועכשיו נסגר סופית. דאגתי להבין ממך טוב-טוב מה הכוונה בביטוי "נגמר סופית" והבהרת לי שאין יותר ולא יהיה. אמרת לי – "תסמכי עליי, אני יודע שנפגעת ממני ואני מקווה שתוכלי לבטוח בי שוב".

 

הקשיחות שלי התרככה לאט לאט (אין מה לעשות, חייבים לעטות איזה מגן הגנה), הבנתי שאתה באמת רוצה לכפר על מה שהיה ולפתוח שוב דף חדש. חשבתי הרבה עם עצמי ואמרתי, אם אלוהים סגר לי את הדלת הראשונה אך פתח לי צוהר להתחלה חדשה-ישנה, למה לא?

 

אותה נעימוּת חזרה אליי, הייתי על איזה ענן לבן

ההתחלה המחודשת היתה איטית, אמרתי לך שאני מתחילה הכל מהתחלה כאילו לא היה, והסכמת. רק בדייט הרביעי נישקת אותי, וזה הזכיר לי את הנשיקה של אז, קסומה ומתוקה. אותה נעימוּת חזרה אליי, הייתי על איזה ענן לבן. באתי אליך לארוחת ערב אצל ההורים, היה נפלא.


 

טוב, משהו פה חייב להעיב, אין דבר מושלם בעולם. הסוף לא היה טוב. מה שקרה פעם ראשונה, קרה שוב. אותו דבר, באותה צורה. נעלמת. קיבלתי אותה כאפה שוב, רק על הלחי השנייה. מאיפה היה לך האומץ הזה לעשות לי את זה שוב? הרי אמרתי לך אז שאין לי עוד לחי לתת לך כדי לקבל ממך שוב סטירה כזו, שלא מתאים לי. אז למה?!

 

חברים טובים שדיברתי איתם אמרו לי "עזבי אותו, הראש שלו לא איתך אלא איתה"... לא האמנתי. אמרת לי שזה לא כך, כשבעצם זה כן. שבוע אחרי, ראיתי הודעה שנכתבה יומיים לפני שבאתי אלייך לארוחת הערב. כתבת לה "איפה את? צרי קשר, אני מתגעגע". זה הסביר לי הכל. את הכל אתה רוצה? את שתינו? לא מבינה עדיין על תקן מה הייתי בשבילך באותה תקופה, יצאת איתי כדי לשכוח אותה?

 

נשבעתי לעצמי שלא אעשה לעולם למישהו אחר דבר כזה. לאף אחד זה לא מגיע, לכל אחד מגיע יחס של כבוד מינימלי.

 

אני לא בקשר איתך עכשיו ואתה לא מעניין אותי. כל כך התאכזבתי ממך. אני מאחלת לך באמת את כל הטוב, וגם ככה שאולי, פעם, שתרגיש מה זה להרגיש ככה.

 

מצטערת, אבל אני לא ריבאונד.

 


 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קיבלתי סטירה גם על הלחי השנייה
צילום: Index Open
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים