שתף קטע נבחר

בג"ץ דחה עתירת כפר פלסטיני: הגדר תישאר

תושבי הכפר הפלסטיני מסחה עתרו לבג"ץ נגד גדר ההפרדה, שהובילה לניתוק משפחה מהכפר. "אין מחלוקת על כך שניתוקם של בני המשפחה והגבלת תנועתם פוגעים פגיעה קשה במרקם חייהם", קבעו השופטים אך דחו את העתירה

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, והשופטים אליעזר ריבלין ואיילה פרוקצ'יה דחו היום (א') את עתירתם של מועצת הכפר מסחה במערב השומרון ושל האגודה לזכויות האזרח נגד תוואי גדר הבטחון באזור הכפר.

 

מפסק הדין עולה כי הגדר בקטע הזה הושלמה לפני שבע שנים והיא חוצצת בין הכפר הפלסטיני מסחה שבו מתגוררים כ-2,000 תושבים לבין היישובים אלקנה, עץ אפרים ושערי תקווה.

 

בעתירה נטען כי תוואי הגדר אינו חוקי משום שהשיקול העיקרי שעמד בבסיסו איננו שיקול בטחוני אלא שיקול פוליטי של הרחבת היישובים הישראליים הסמוכים לתוואי הגדר ויצירת רצף טריטוריאלי בינם לבין שטח מדינת ישראל.

 

עוד נטען בעתירה, כי תוואי הגדר מותיר בית של משפחה אחת מהכפר בצד הישראלי של גדר הבטחון, והדבר הביא לניתוק המשפחה מהכפר ולהגבלת תנועתה. עוד טענו כי בני הבית הפכו יעד להתנכלויות מצד תושבי ההתנחלות אלקנה. תוואי הגדר, כך הוסיפו, מפריד בין הכפר לבין כ-5,500 דונם מאדמותיו שמהווים כ-85% מכלל אדמות הכפר.

 

הפרקליטות ביקשה לדחות את העתירה, בעקבות השיהוי הכבד בהגשתה. העתירה הוגשה כשלוש שנים לאחר הקמת הגדר באזור. המדינה טענה שקבלת העתירה תחייב השקעה כלכלית משמעותית ותסב נזק רב לקופת המדינה. עוד טענה שהתוואי מבוסס על שיקולים בטחוניים וטופוגרפיים ונועד להגן על היישובים הישראליים על-ידי יצירת מרחב התרעה בינם לבין הגדר.

 

באשר לטענה על המשפחה הנמצאת בצד הישראלי טענה הפרקליטות כי אין אפשרות להעביר את תוואי הגדר באופן שייאפשר למשפחה לחיות בצד הפלסטיני, שכן הדבר יאפשר גישה חופשית של תושבי האזור עד סמוך מאוד לבתי היישוב היהודי, "וייצור חשש מתמיד מפני פיגועים כלפי היישובים הישראליים". בנוסף טענה הפרקליטות כי לבני המשפחה יש מפתח שמאפשר להם מעבר חופשי דרך שער שנתון לפיקוח באמצעות מצלמה.

 

בהחלטתם קובעים השופטים כי אין מחלוקת שתוואי הגדר פוגע בתושבי הכפר, אולם לדבריהם, לא ניתן להסיט את תוואי הגדר כדי לצמצם את הפגיעה בתושבים. "גם אין מחלוקת על כך שניתוקם של בני אותה משפחה מהכפר והגבלת תנועתם פוגעים פגיעה קשה במרקם חייהם", קבעו השופטים, אך קיבלו את טענת הפרקליטות שלא ניתן להעביר את התוואי שכן הדבר עלול לסכן תמידית את בטחון התושבים הישראליים.

 

השופטים קובעים כי מכלול הסדרי המעבר משקפים "איזון הולם בין הפגיעה הנגרמת לתושבי הכפר כתוצאה מהתוואי לבין התועלת הנובעת ממנו שהיא - ההגנה על היישובים הישראליים שהוא מספק".

 

Read this article in English

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
החומה השנויה במחלוקת
צילום: AP
מומלצים