שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: ויז'ואל/פוטוס

    "ענת קם זה סוג של שירה"

    אחרי כל כך הרבה שנים ושירים ותרגומים, אהרן שבתאי עדיין מרגיש בשוליים ומתעקש להרגיז. ביקרנו אותו בביתו ושמענו ממנו על שירה, פוליטיקה ומה שביניהם

    אהרן שבתאי, במובן מסוים, כבר לא יתבגר לעולם וזה גם סוד קסמו ושירתו. "משוררים נועדו להרגיז, עוד מתקופת יון העתיקה", הוא אומר, "התפקיד שלי ושל השירה זה לנסות תמיד להמציא מחדש. הספרות היום מלאה בסופרים שכאילו כותבים את ספריהם לפי הזמנה, באנשים שקוראים את מה שהם קוראים לפי הזמנה".

     

    שבתאי הצליח בשירתו להרגיז לא פעם אנשים רבים, אם זה במסריו הפוליטים הנוקבים, ואם זה בדמויות המעוררות מחלוקת עליהן לפעמים הוא כותב, עיין ערך טלי פחימה. "גם ענת קם זה סוג של שירה לדעתי, זה סוג של מעשה שהוא שבירה של מציאות".

     

    בדירתו בדרום תל אביב, אותה הוא חולק כרגע עם בתו המחזאית ננו שבתאי, הוא יושב מוקף במאות ספרים מאובקים, תמונה של אשתו המנוחה טניה ריינהרט, מכונת כתיבה שנתן לו אחיו הסופר יעקב שבתאי, והרבה טבק למקטרת, ובעיקר מתרגם קלאסיקה יוונית.

     

    "שירה זה עניין של תקופות, של שינויים בחיים", הוא אומר, "אתה מתאלמן, אתה נפרד מחברה שלך, מפטרים אותך מהעבודה, כל מיני נסיבות שכאלה גורמות לי להיכנס לדרייב של שירה".

     

    מאחורי שבתאי עשרות תרגומים, בעיקר של אוריפידס, אריסטופנס, סופוקלס וקלאסיקונים יוונים עתיקים, וכן מספר רב של ספרי שירה, האחרונים שבהם "שמש שמש" (2005) ו"טניה" (2008), ובשנה הבאה צפוי לראות אור ספר המאגד את הטובים בשיריו הישנים. עבודתו זיכתה אותו בין היתר בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (1999) ופרס לאה גולדברג לשנת 2009.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: חגי דקל
    שבתאי. נער שוליים נצחי
    צילום: חגי דקל
    לאתר ההטבות
    מומלצים