שתף קטע נבחר

זיהוי תנועה: השלט הוא כף ידך

אחרי המקלדת והעכבר ומסך המגע – הגיע תורם של תנועות הגוף ושל הקול האנושי להפעיל את המכשירים שלנו. זה מתחיל בקונסולות המשחקים ובטלוויזיה אבל יעבור בהדרגה גם לסלולרי. עולם בתנועה מ"ידיעות אחרונות"

תחזיקו חזק - ימים של שינויים דרמטיים עוברים עלינו. האייפד, שתפס בשבוע שעבר כותרות, מסמן מגמה אחת - ויתור על מקלדת פיזית ועכבר לטובת מסך מגע בלבד. זרעי השינוי הופיעו כבר לפני עשור לפחות, אבל הפעם מדובר במעבר חד: אם עד היום הטאבלטים היו מחשבים ניידים רגילים שכללו גם מסך מגע, עכשיו המהפך הושלם.

 

אבל עם כל הכבוד לאייפד, מהפיכה משמעותית עוד יותר מתרגשת עלינו - ממשק המשתמש הטבעי ‭,Natural User Interface)‬ ובקצרה ‭.(NUI‬ מנכ"ל מיקרוסופט, סטיב באלמר כתב בתחילת השנה, כי "במשך שנים הסתמכנו על הכלים המוכרים של הממשק הגרפי ‭- (GUI)‬ עכבר ומקלדת, תפריטים ופקודות, לחיצה וגרירה - כדי לשלוט על מחשבים ותוכנות. אני מאמין שבעתיד נסתכל על 2010 כשנה בה התחלנו לעבור לצורות טבעיות יותר של אינטראקציה, כמו מגע, דיבור, מחוות וראייה‭."‬

 

באלמר הוא בעל אינטרס, כמובן, בתור מי שמקדם את פרויקט נאטאל, המצלמה שתציג השבוע מיקרוסופט גם בארץ, שמתחברת אל קונסולת ה‭Xbox-‬ ומאפשרת לגיימרים לשחק בעזרת תנועות-ידיים בלבד, מזהה את פני המשתמשים ומקשרת אותם אל פרופיל השחקן שיצרו, ועוד.

 

אבל נאטאל ותחום המשחקים הם רק סנונית שמבשרת את העתיד. הטכנולוגיה שמאחורי נאטאל וטכנולוגיות נוספות עומדות לחולל שינוי דרמטי בתחומים נוספים.

 

מי זה מפעיל את המחשב?

לפריים-סנס ‭,(PrimeSense)‬ הסטארט-אפ הישראלי שפיתח את השבב אשר עושה חלק גדול מהעבודה מאחורי הקלעים של נאטאל, יש תוכניות להשפיע על חיינו במגוון רחב של דרכים.

 

השבב של פרייס-סנס יודע, למשל, לנתח את התמונה המתקבלת ממצלמה רגילה ולזהות את המרחב והעומק שלה. בעזרת הניתוח הזה אפשר לתרגם את תנועות השחקנים לתזוזות של דמויות או עצמים על המסך. המערכת יודעת גם לזהות תווי פנים, כך שאפשר להשתמש במצלמה לצרכי זיהוי.

 

במשרדים של פריים-סנס ברמת החייל מדגים המנכ"ל ינון ברכה יכולות נוספות של השבב. לא, לא מדובר בגרסה מלאה של נאטאל, אלא בכמה יישומים עצמאיים שיצרו בחברה. "אנחנו לא מתכוונים לפתח ולמכור אפליקציות‭,"‬ מדגיש ברכה, "עשינו את זה רק כדי לתת דוגמאות לשימושים בשבב. אנחנו בטוחים שמפתחים ימצאו לשבב שלנו שימושים חדשים ואנחנו כל הזמן נתקלים ברעיונות מקוריים, זה כבר לא מפתיע אותנו‭."‬ קיר וירטואלי

 

כמו מלכת אנגליה מול הטלוויזיה

הדגש בתחום המשחקים הוא על זיהוי תנועות השחקנים ותרגום שלהן לתנועות על המסך, אבל בעזרת השבב של פריים-סנס אפשר גם לדפדף בין המשחקים בקונסולה בעזרת נפנוף קל של היד באוויר, כאילו הייתם מלכת אנגליה שמנופפת להמונים.

 

תכונה כזו יכולה להשתלב גם בממירים, כדי לזפזפ בין ערוצים או לבחור סרט משירות ‭,VOD‬ או במחשבי מדיה סנטר - במקום להניח על השולחן מקלדת ועכבר אלחוטיים, אפשר לבצע תנועות-יד שיזוהו על-ידי המצלמה. גם הטלוויזיות הופכות חכמות יותר: כך הן יוכלו להציע קצת יותר מסתם שלט-רחוק, אם יכללו חיבור לאינטרנט ויאפשרו גישה ישירה ליו-טיוב ואתרי מדיה אחרים. במחשבים אפשר יהיה גם להעביר בתנועות-יד שקפים או תמונות במצגות.

 

"במקביל, זיהוי הפנים יכול לשמש כדי לחסום ערוצים המיועדים למבוגרים אם המערכת מזהה שכרגע המשתמש הוא ילד‭,"‬ מסביר ברכה. "אפשר גם לקבוע מראש הגדרות שימוש קבועות, וכשהמערכת תזהה את פרצופך הטלוויזיה תיפתח מיד על הערוץ שאתה אוהב לראות‭."‬

 

ביישום אחר שניתן יהיה לפתח על גבי טכנולוגיית פריים-סנס אפשר, למשל, להגדיר מסך מגע וירטואלי. מה זאת אומרת? תחשבו על פנטומימאי שממשש קיר באוויר. במרחק מסוים מהמצלמה מוגדר "קיר" כזה, וברגע שהידיים שלכם חוצות אותו, אתם יכולים לשלוט בתמונה שעל המסך כאילו מדובר באייפון: אפשר להגדיל תמונות, לסובב ולהזיז אותן על גבי המסך, והכל בעזרת תנועות יד באוויר.

 

מצלמה עם שבב של פריים סנס יכולה גם לסייע כדי ליצור אולפן וידיאו וירטואלי. רוצים לנהל שיחת וידיאו בסקייפ, אבל שהצד השני לא יראה את הרקע? המצלמה תשלב את הדמות שלכם בלבד בתוך המסך, ובצד השני יראו מסביבכם את השידור הרגיל. "אפשר גם להשתלב בדרך הזאת בתוך מצגת - הדמות של המציג תופיע בתוך השקף והוא יצביע על חלקים מהשקף, למשל‭,"‬ מדגים ברכה.

 

השבב של פריים-סנס יוכל להשתלב גם במכשירי סלולר. יצרניות טלפונים כבר עובדות על שילוב של מקרן בתוך המכשיר או חיבור אל מקרן חיצוני, והמערכת של פריים-סנס תאפשר לשלוט על המסך מבלי להחזיק בטלפון או להקיש על הלחצנים שלו, כשהוא מונח על השולחן.

 

במקום לחצן מצוקה

בפריים-סנס לא מסתכלים רק על תחום המחשבים ונגזרותיו. בחברה בודקים גם אפשרות לשלב חיישן במכוניות: "יש כאן כמה היבטים‭,"‬ מסביר ברכה. "אפשר לזהות את המרחק של נהג או נוסע מההגה כדי לוודא שבמקרה תאונה כרית האוויר תיפתח במהירות המתאימה. בעזרת זיהוי פנים אפשר לוודא מי יושב על כיסא הנהג, לבדוק אם מותר לו לנהוג ולאפשר לו או למנוע ממנו להתניע את הרכב. גם כאן אפשר לקבוע סט של הגדרות למשתמש, כדי להתאים אוטומטית את הגובה של הכיסא והמראות, ולשלוט על מערכת הבידור ברכב בלי לחפש את הכפתורים‭."‬

 

ועדיין בתחום הרכב, יצרניות רבות בוחנות הקרנה של נתוני הנסיעה על שמשת הרכב. חיישן של פריים-סנס יכול לזהות את הגובה בו נמצאות עיני הנהג, כדי להתאים את התצוגה לזווית הנכונה.

 

בזכות זיהוי העומק שבו ניחנת המערכת, אפשר ליצור גם מערכת לבית חכם. "חיישן יזהה את מיקום המשתמש ויידע להדליק אור לידו, לכוון אליו את המזגן או להגביר את עוצמת המיזוג כשיש כמה אנשים בחדר‭,"‬ מסביר ברכה. "יש מערכות דומות כיום, אבל הן בנויות על תנועה - אם אתה נמצא בחדר ולא זז למשך כמה דקות המזגן מפסיק לעבוד‭."‬

 

גם תחום שירותי הבריאות צפוי להשתנות: מצלמה שמנתחת תנועה ועומק יכולה לזהות אדם שנפל ולהדליק נורה אדומה במוקד שירות. במקום להסתמך על הפעלה של לחצן מצוקה, המוקד ייזום פנייה אל הבית כדי לבדוק אם הכל תקין.

 

מתי הפיתוח יגיע הביתה?

בנוסף לפריים-סנס פועלות בארץ ובעולם חברות נוספות בתחומים דומים או מקבילים. חברת ‭C-True‬ הישראלית, למשל, מתמקדת בזיהוי פנים לתחום הביטחון, כמו מערכות בידוק בשדות תעופה או כניסה למתחמים מסווגים. גם שם בודקים שילוב של המערכת ברכב כדי לוודא שמדובר בנהג שרשאי להשתמש בו וגם כדי להגביל את מהירות הנסיעה של נהג צעיר, למשל.

 

כמה תוכנות אבטחה משתמשות במצלמה שמחוברת למחשב לצורך זיהוי פנים ומציעות זיהוי משתמשים בכניסה למערכת ההפעלה, צילום של ניסיונות כניסה בלתי מורשים, תחליף לסיסמאות לאתרים ושירותי רשת ועוד.

 

טושיבה הציגה בתחילת השנה טלוויזיה עם מצלמה, המאפשרת לצופים לדפדף בין תכנים ולבחור קובץ לניגון, למשל, בעזרת תנועות יד באוויר. בעבר הצגנו כאן חברות ישראליות כמו ‭,CamSpace‬ אשר מפתחות ממשק דומה, המבוסס על זיהוי תנועות בעזרת מצלמה. השאלה היחידה שנשארה פתוחה היא מתי בדיוק השינויים האלה יגיע אלינו הביתה ולמשרד.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים