שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עופרת יצוקה: איזו עיר מובילה בדיכאון וחרדות?
    בעקבות עופרת יצוקה, סובלים תושבי הדרום מחרדות, דיכאון ופוסט טראומה. מחקר מאוניברסיטת תל אביב מצא כי ככל שקטן זמן ההתראה על הטילים, כך סובלים התושבים יותר מתסמינים אלו. העיר עם הכי הרבה תסמינים - שדרות. מומחה: הממצאים מצביעים על ההשפעה הגדולה של זמן ההתראה על המצב הנפשי

    שנה ושלושה חודשים אחרי עופרת יצוקה והמחיר הנפשי נחשף: מחקר חדש שנערך ע"י פסיכולוגים מאוניברסיטת תל אביב במהלך מבצע עופרת יצוקה מצא כי ככל שההתראה הייתה קצרה יותר, כך עלה שיעור תסמיני פוסט טראומה, חרדה ודיכאון בקרב תושבי הדרום. המחקר החדש מפורסם היום (ה') בכתב העת של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה ויוצג בכנס הפרעות חרדה שיתקיים בסוף החודש באוניברסיטת תל אביב.

      

    כזכור, נערך מבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה החל מה-27 לדצמבר 2008 עד ה-18 בינואר 2009. הוא נועד לצמצם את ירי הרקטות על ישראל ולפגוע בממשלת חמאס. במהלך המבצע נורו לעבר ישראל כ-800 רקטות ופצמ"רים שפגעו בישובים שבין יבנה לבאר שבע.

     

    במהלך המבצע בדקו פרופ' יאיר בר חיים מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב ועמיתיו את הקשר בין זמן ההתראה מפני ירי טילים על ישראל, לבין תסמינים נפשיים של התושבים. במהלך המחקר הגיעו החוקרים לכ-130 אנשים בערים שדרות, אשדוד, יבנה וקרית גת. תושבים בתל אביב שימשו כקבוצת ביקורת.

     

    הסובלים העיקריים - תושבי שדרות

    ממצאי המחקר הראו כי ככל שהתגוררו התושבים באיזורים הקרובים יותר לקו החזית וזמן ההתראה היה קצר יותר, כך

    עלה שיעור הסובלים מתסמיני פוסט טראומה, דיכאון וחרדה. הסיכון להופעת התסמינים הנפשיים היה הגבוה ביותר בשדרות שם זמן ההתראה מפני ירי טילים היה כ-15 שניות. הסיכון להופעת התסמינים הנפשיים היה גבוה גם בערים קרית גת ואשדוד, שם זמן ההתראה עמד על 30 עד 45 שניות. הסיכון הנמוך יותר היה בקרב תושבי יבנה, שם עמד זמן ההתראה על 60 שניות והיה דומה לזה שאצל תושבי תל אביב שהיו מחוץ לטווח הטילים.

     

    לדברי פרופ' בר חיים, לממצאי המחקר השלכות על הבנת תגובת המוח למצבי דחק קיצוניים, על משמעותם הפסיכולוגית של אמצעי ההתראה המועמדים לרשות האוכלוסייה בזמן מלחמה, ועל דרכי הטיפול בתגובות דחק.

     

    במחקר נבדקה גם מידת ההתנתקות של התושבים ממצב האיום. החוקרים מצאו כי תושבים בקו העימות היו בסיכון גבוה יותר להתנתקות מחשבתית מאיום הטילים. נבדקים אלה גילו שיעור גבוה יותר של הפרעות חרדה, דיכאון ופוסט טראומה. פרופ' בר-חיים: "מצב כזה של התנתקות מהמציאות עשוי להיות סימן מקדים להפרעות נפשיות: ככל שהאיש בורח יותר מהאיומים מבחינה מחשבתית, כך הסימפטומים הנפשיים חזקים יותר".

     

    "יש משמעות אדירה להתראה גם ברמה הנפשית", אומר פרופ' בר-חיים, "מצאנו כי ככל שאתה חשוף יותר וההתראה יותר קצרה, כך המצב הנפשי קשה יותר. ברור שככל שההתראה תשתפר, כך האוכלוסייה תתמודד נפשית טוב יותר עם המצב".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים