שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נופלים בין הכיסאות
    הוא למד בחדר בבני ברק ובישיבת ערלוי הירושלמית, התגייס לנח"ל החרדי ונפצע קשה במלחמת יום כיפור. כעת, עם 80% כוויות בכל חלקי גופו, יוצא יצחק דרקסלר - חרדי מעמנואל - למלחמת חייו: על חלקם של החרדים בצה"ל ובמפעלי ההנצחה

    יום הזיכרון ומערכת ההנצחה המשומנת במדינת ישראל מצליחים להביא את סיפורי החללים אל מדינת ישראל כולה. חלק הופכים לשיר, חלק "לעמוד האש" בטקס מקומי כלשהו. כולם עטופים בסיפורי גבורה אישים העובדים מדור לדור במשפחה מנציחים את פועלו של ההרוג בלבבות הדור הצעיר. אך גם במפעל זיכרון מנצח יש נשכחים.

     

    בין גדודי המשפחות העולות לקברי יקיריהם, ופועלות נמרצות להנצחתם, ישנם חיילים שמלבד תאריך מותם, לא יודעים עליהם בני הדור הזה דבר. בני משפחתם החיים ממעטים בדיבורים ואזכורים על האח/ הדוד "ההוא". חלקם אף לא יודעים כי אותו קרוב משפחה, נפל בקרב להגנת עמו וזכרם נעלם בתהום הנשייה של האלמוניות. אותם לא תראו בערבי זיכרון פלוגתיים. אף חוברת לא תצא לזכרם. ואם הקרובים לא מנציחים, הציבוריות הישראלית בוודאי שלא.

     

    יצחק דרקסלר נולד וגדל בבני ברק. למד ב"חיידר" של חוג חתם סופ"ר החסידי ובישיבת ערלוי הירושלמית. יצחק הוא גם לוחם לשעבר, שנפצע באורח קשה במלחמת יום כיפור, הטנק בו שהה ספג פגיעה ישירה במהלך "קרבות הבלימה" אי שם ברמת הגולן. עם 80% כוויות בכל חלקי הגופו, הוא החל את מלחמת חייו האמיתית, המאבק על חלקם של החרדים בצה"ל.

     

    חיילים אלמונים 

    "חלק גדול מבני הכיתה שלי ב"חיידר" שירתו בצבא. אחד מהם גם נהרג במלחמת ששת הימים בבקעת הירדן. הוא נקבר בבית הקברות בעיר, וזהו זה. המשפחה שלו לא ממש משתפת פעולה. הייתי בקשר עם ההורים הרבה שנים, אבל הם כבר לא בין החיים והאחים והאחיינים איבדו עניין.

     

    "רוצה עוד דוגמה?, בעיר מגוריי עמנואל יש שני אחים שאח שלהם נהרג 'בנאות הכיכר' בבקעה. ומי שמטפל בכל ההנצחה של הנופלים שם, בכלל לא מכיר אותם. לשום אירוע הם לא הגיעו, הם מנותקים, לא באים, לא מבקרים, כאילו הוא לא היה קיים, כאילו אנחנו לא היינו קיימים". גם הניסיונות החדשים לערוך ערבי הנצחה אלטרנטיביים בהשתתפות משפחות נופלים חרדים, מתקבלים אצלו בביטול. "המשפחות החרדיות לא באו. הייתה אולי משפחה אחת או שתים שהגיעה וניפחו את זה כאילו החרדים משתתפים סוף סוף בהנצחה, וזה פשוט לא נכון".


    אפשר גם כך. חיילים בלבנון (צילום: רויטרס)

     

    דרקסלר, מפעל הנצחה מהלך, זוכר בעל פה את סיפורי הנופלים, חי אותם מחדש בכל יום. "זה נפל בבקעה וזה יצחק טובל הי"ד, קיבל את עיטור המופת בקרב על המזח, בו קפץ על רימון והציל את הלוחמים במקום. 13 חללים יש מהנח"ל החרדי על גילגוליו ועוד חרדים ששירתו במסגרות אחרות ואין שום דבר חרדי שינציח אותם".

     

    "היום", הוא אומר בכאב, "בוחרים בהתנערות. מתכחשים לכך שפעם היה אחרת. וחמור מזה, מסיתים נגד. ובזכותם, אף אחד לא יודע שפעם הציבור החרדי היה חלק בלתי נפרד מהעשייה הזאת, מצה"ל".

     

    האדמו"ר נתן ברכה

    "דרקסלר, הוא מבוגרי הנח"ל החרדי במתכונתו הראשונה. גרעין שפעל מתוך היישוב החרדי קוממיות. "כולנו היינו בוגרי ישיבות חרדיות ללא יוצא מן הכלל. לא שוליים, לא נוער נושר, אלא מיטב בני המגזר. בבוקר היה עיתון 'המודיע', ליד המיטה שהרב משה חיים שיינפלד דאג לו. ורב היישוב הרב בנימין מנדלסון זצ"ל, רבה של קוממיות ומחסידי חסידי גור בימים ההם טיפח אותנו. הוא דאג לשמור על יחסי קירבה ואהבה עם חיילי הגרעין, ולהעביר לנו שיעור תורה באופן קבוע. בשבתות חופשה מהצבא, היו חלק מהבחורים מעבירים שבת בישיבה. באים לשם עם המדים והקיטבג ומתקבלים בחום ובחיבוקים. זו הייתה ההוויה החרדית של הימים ההם", הוא מסכם בנוסטלגיה.

     

    "כשחילקו צוי 8 ערב פרוץ מלחמת ששת הימים השתרע מול השטיבל של גור בירושלים, תור ארוך של אברכים חרדים שבאו לקבל ברכה לפני היציאה לקרבות. גם בבני ברק הגיעו עשרות אל האדמו"ר מוויז'ניץ, כדי לקבל ברכה. ואף אחד לא חשב שזה מוזר. להיפך".

     

    "היינו כל כך קונסנזוס", הוא מספר, "עד כי לא במקרה שנים מחברי הכנסת הראשונים של אגודת ישראל שכלו את בניהם בקרבות. יצחק לווינשטיין הי"ד בנו של מאיר דוד לווינשטיין, מחותמי המגילה ומחברי מועצת העם מטעם אגודת ישראל. גם הבן של הרב ח"כ יעקב מזרחי, דוד ז"ל שנפל במלחמת יום כיפור. אלה לא היו השוליים".

     

    "את יצחק", ממשיך דרקסלר לספר, "שלח לצבא האדמו"ר מקלויזנבורג בכבודו ובעצמו. אז דווקא הרבנים היו בעד, ראו בזה מצווה גדולה ושליחות לשמור על עם ישראל. בהלוויות ההרוגים השתתפו כולם. אירוע המוני של ממש ובראש צעדו רבנים כמו הרב שמואל הלוי ווזאנר, מבני ברק. כולם ידעו, כולם זכרו וכולם בכו. היום זה נעלם, אני הולך לאזכרות ולא רואה שם אף אחד מהמשפחות, אני שם במקומם".

     

    נלחם על כל בחור

    בשנות ה-70' נסגר הגרעין, לדברי יצחק, "בעיקר מסיבות פוליטיות לא קשורות". ומאז ועד להקמת הנח"ל החרדי החדש נצח יהודה, הדברים השתנו.

     

    דרקסלר, שאינו מוכן להשלים עם השינוי האידיאולוגי ביחס החרדי לצה"ל ממשיך להילחם גם היום על הנצחה ושימור זכרם של חללי חיילי הנח"ל החרדי. ובמקביל ומקדיש מזמנו לטובת פעילות ציבורית לגיוס מי "שתורתם אינה אומנותם", כהגדרתו.

     

    מלוחם פצוע קשה עם האישה הרה, חובק היום יצחק שישה ילדים ועשרה נכדים, שתי בנות, שני בנים אברכים ושניים שבחרו במסלול צבאי, אחד מהם בתפקיד פיקודי.


    נבחרי הציבור החרדים. "מי שלא לומד - לצה"ל" (צילום: ירון ברנר)

     

    את הכעס, על הפיכת צה"ל למקום בו כף רגל חרדי אינה דורכת, הוא מתקשה להסתיר. "חברי הכנסת ביהדות התורה מצהירים מעל כל במה, כי מי

    שאינו לומד צריך להתגייס, ואז מארגנים פטורים לכל דורש מאחורי הגב. זה הכול הצגה אחת גדולה".

     

    "בתור ילד הייתי חבר בנוער אגודת ישראל, שבין היתר הפעיל קצת גדנ"ע. רציתי לחדש את הארגון הזה ופניתי לעיתון 'המודיע' בבקשה לפרסם מודעה, והם סירבו, חד וחלק", הוא מספר.

     

    לדבריו, "בעת הקמתו של הנח"ל החרדי החדש, ישבתי בבתים של רבנים ודיברתי איתם על החשיבות של המפעל הזה ועל הצורך לתמוך בו. היו כאלה שסייעו כמו הרב שטיינמן (הרב אהרון יהודה לייב, ממנהיגי הציבור הלטאי), בהתחלה הוא ממש תמך ואז התחילו לחצים כבדים והכול הושתק".

     

    אל מול פניו המצולקים של יצחק היו גם תגובות קשות, "אחד מהם אמר לי. אני מבין, אני בעד ורוצה לעזור אבל אני לא יכול. 'ירגמו אותי באבנים', ככה מדבר היום רב בישראל. היום אני שומע על חייל חרדי שפונה לרב הבסיס ומבקש 'היתר' להגיע על אזרחי ולהחליף למדים במחנה, כי הוא פוחד. פוחד ממה שיגידו עליו בפרויקט החרדי שבו הוא מתגורר, ולא ברור לי למה הפכנו".

     

    רשימת הנופלים של הנח"ל החרדי  

    · טוראי יוסף דוד רחמילביץ - מלחמת ששת הימים.

     

    · טוראי יצחק צבי לוינשטיין - נהרג בהתקפת מחבלים בגשר דמייה.

     

    · טוראי שרעבי חיים - נהרג בהתקפת מחבלים בגשר דמייה.

     

    · טוראי דוד אליהו פירסט - נהרג בנאות הכיכר, בערבה.

     

    · טוראי יהודה חביב נעימי - נהרג בנאות הכיכר, בערבה.

     

    · טוראי מאיר אביצדק, רקובסקי - נהרג בנאות הכיכר. בערבה

     

    · טוראי משה- יצחק טובל - נהרג במוצב המזח, קיבל צל"ש.

     

    · רב טוראי זכריה תנעמי - מלחמת יום כיפור.

     

    · טוראי דוד מזרחי - מלחמת יום כיפור.

     

    · טוראי סויסה ארמונד - מלחמת יום כיפור.

     

    · טוראי יצחק ביטון - מלחמת יום כיפור.

     

    · רב טוראי דוד לוי - מלחמת יום כיפור .

     

    · רב טוראי משה מחבר - מלחמת יום כיפור.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דרקסלר. 2 ילדים לוחמים ו-2 אברכים
    באדיבות המשפחה
    הנח"ל החרדי. בגרסת שנות האלפיים
    צילום: פליקס פריש
    צילום: אלעד גרשגורן
    באימון
    צילום: אלעד גרשגורן
    מומלצים