ניו-זילנד: שממית נדירה מתה במלכודת עכברים

ביש מזל לשממית הגדולה ביותר שחיה כיום בניו-זילנד. שממית ממין דובסלי (Duvaucel's) שנמצאה לראשונה במרכז האי הצפוני במדינה לאחר כ-90 שנה, מצאה את מותה דווקא במלכודת שנועדה ללכוד עכברים מזיקים בשמורת הטבע המוגנת Maungatautari.

 

למרות שהזוחל נלכד במלכודת בחודש שעבר ומת, הדבר מעורר התרגשות רבה בקרב חוקרים ואקולוגים בשמורה המוגנת בגדרות מפני מכרסמים מזיקים, מאחר שזו הפעם הראשונה שהשממית הנדירה התגלתה במרכז האי ולא באזור חופי האי או באיים קטנים ומרוחקים יותר.

 

אקולוג השמורה, כריס סמאטס-קנדי, שמצא את השממית ציין כי מדובר בפרט גדול והוא מעריך כי זהו זכר בוגר. בראיון שהעניק לאתר החדשות המקומיי "stuff", סיפר כי המלכודת הוצבה כחלק ממאבק שוטף במזיקים והיתה זו "אירוניה אכזרית" שהשממית מצאה בה את מותה.

 

יונקים זרים פוגעים במינים המקומיים

בניו זילנד ישנם כיום לפחות 39 סוגים של שממיות, אך על פי נתוני ארגוני טבע ושימור במדינה, רק 18 הוגדרו באופן רשמי למדע. לפחות שלושה מיני לטאות נכחדו לחלוטין מהטבע מאז שהחלה ההתיישבות בניו זילנד על ידי בני האדם. שמונה מינים נוספים נכחדו משטחי המדינה, אך שרדו באיים בהם יש מיעוט בטורפים ולכן, שאר מיני וסוגי הזוחלים שנותרו במדינה הם פחות נפוצים ונתונים בסכנת הכחדה גדולה יותר.

 

 

כיום האיום המרכזי על הזוחלים המצויים תחת איום או בסכנת הכחדה בניו זילנד נובע בעיקר מנוכחות של יונקים ומכרסמים טורפים. החל מחתולים משוטטים המשחרים אחר מזון בתקופת החורף, בה הזוחלים פחות פעילים ויונקים שונים, וכלה בקיפודים, חולדות, עכברים, חמוסים ואפילו חזירים. שריפות טבעיות גדולות ופיתוח שטחים לחקלאות גם הם מאיימים על בתי הגידול של הזוחלים.

 

החוקרים מקווים כי באמצעות פעולות שימור ומחקר יהיה אפשר למנוע מקרי מוות נוספים של זוחלים ולסייע לאוכלוסיות מקומיות להתאושש בהדרגה.

 

על מנת להגן על הזוחלים במדינה, נאסר על התושבים להחזיק ולגדל לטאות מקומיות ללא אישור מיוחד ממחלקת השימור במדינה.

 

לדברי האקולוג, התיעוד הידוע האחרון של סוג השממית במרכז המדינה היה ב-1920. צוות השמורה מקווה לערוך סקר בהרים בקרוב בחיפוש אחר זוחלים נוספים, למרות החשש כי הקור יפגע במאמציהם והם מתעתדים להשתמש בתאורה לילית מיוחדת כדי לאתר אותם.  

 

"התרחיש המתקבל ביותר על הדעת הוא שהפרט הזה מייצג אוכלוסיה שהצליחה לשרוד. מדובר במין שנחשב למין שנכחד במרכז המדינה לפני כמאה שנה", הוא אמר והוסיף כי "אם מדובר בשממית שנולדה והתרבתה באזור, סביר להניח שזו לא השממית האחרונה".