שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    ניו-זילנד: שממית נדירה מתה במלכודת עכברים
    בניו-זילנד נאבקים נגד מזיקים פולשים שיובאו למדינה ע"י בני האדם ופוגעים בחיות המקומיות הנדירות. אחת מהן היא שממית דובסלי, הגדולה בשממיות המקומיות שנצפתה לראשונה במרכז האי הצפוני לאחר כ-90 שנה. לרוע המזל, החוקרים מצאו אותה מתה במלכודת עכברים בשמורת טבע מוגנת
    ביש מזל לשממית הגדולה ביותר שחיה כיום בניו-זילנד. שממית ממין דובסלי (Duvaucel's) שנמצאה לראשונה במרכז האי הצפוני במדינה לאחר כ-90 שנה, מצאה את מותה דווקא במלכודת שנועדה ללכוד עכברים מזיקים בשמורת הטבע המוגנת Maungatautari.
     
    למרות שהזוחל נלכד במלכודת בחודש שעבר ומת, הדבר מעורר התרגשות רבה בקרב חוקרים ואקולוגים בשמורה המוגנת בגדרות מפני מכרסמים מזיקים, מאחר שזו הפעם הראשונה שהשממית הנדירה התגלתה במרכז האי ולא באזור חופי האי או באיים קטנים ומרוחקים יותר.
     
    אקולוג השמורה, כריס סמאטס-קנדי, שמצא את השממית ציין כי מדובר בפרט גדול והוא מעריך כי זהו זכר בוגר. בראיון שהעניק לאתר החדשות המקומיי "stuff", סיפר כי המלכודת הוצבה כחלק ממאבק שוטף במזיקים והיתה זו "אירוניה אכזרית" שהשממית מצאה בה את מותה.
     

    אורכה המקסימלי של השממית נע בין 16-20 ס"מ ומשקלה הממוצע הוא כ-120 גרם ותוחלת החיים שלה מוערכת בין 30 ל-50 שנה. השממיות פעילות בשעות הלילה ומצויות בעיקר באזורי סלעים ויערות באיים. הן נחשבות לאוכלות כל. חרקים מהווים את תזונתן העיקרית, הכוללת עשים וזבובים, אך הן גם אוכלות ענבות וצוף מפרחים וצמחים מסויימים.

     
    צילום: Chris Smuts Kennedy

     

     

    יונקים זרים פוגעים במינים המקומיים

    בניו זילנד ישנם כיום לפחות 39 סוגים של שממיות, אך על פי נתוני ארגוני טבע ושימור במדינה, רק 18 הוגדרו באופן רשמי למדע. לפחות שלושה מיני לטאות נכחדו לחלוטין מהטבע מאז שהחלה ההתיישבות בניו זילנד על ידי בני האדם. שמונה מינים נוספים נכחדו משטחי המדינה, אך שרדו באיים בהם יש מיעוט בטורפים ולכן, שאר מיני וסוגי הזוחלים שנותרו במדינה הם פחות נפוצים ונתונים בסכנת הכחדה גדולה יותר.
     
     
    כיום האיום המרכזי על הזוחלים המצויים תחת איום או בסכנת הכחדה בניו זילנד נובע בעיקר מנוכחות של יונקים ומכרסמים טורפים. החל מחתולים משוטטים המשחרים אחר מזון בתקופת החורף, בה הזוחלים פחות פעילים ויונקים שונים, וכלה בקיפודים, חולדות, עכברים, חמוסים ואפילו חזירים. שריפות טבעיות גדולות ופיתוח שטחים לחקלאות גם הם מאיימים על בתי הגידול של הזוחלים.
     
    החוקרים מקווים כי באמצעות פעולות שימור ומחקר יהיה אפשר למנוע מקרי מוות נוספים של זוחלים ולסייע לאוכלוסיות מקומיות להתאושש בהדרגה.
     
    על מנת להגן על הזוחלים במדינה, נאסר על התושבים להחזיק ולגדל לטאות מקומיות ללא אישור מיוחד ממחלקת השימור במדינה.
     

    לדברי האקולוג, התיעוד הידוע האחרון של סוג השממית במרכז המדינה היה ב-1920. צוות השמורה מקווה לערוך סקר בהרים בקרוב בחיפוש אחר זוחלים נוספים, למרות החשש כי הקור יפגע במאמציהם והם מתעתדים להשתמש בתאורה לילית מיוחדת כדי לאתר אותם.  

     
    "התרחיש המתקבל ביותר על הדעת הוא שהפרט הזה מייצג אוכלוסיה שהצליחה לשרוד. מדובר במין שנחשב למין שנכחד במרכז המדינה לפני כמאה שנה", הוא אמר והוסיף כי "אם מדובר בשממית שנולדה והתרבתה באזור, סביר להניח שזו לא השממית האחרונה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מכרסמים מאיימים על קיומם של הזוחלים במדינה
    צילום: Theo Stephens
    שממית שתועדה בשנת 1965 באיי Poor Knights
    צילום: Don Merton
    מומלצים