מסכת מדליקה

א. במה מדליקין ובמה אין מדליקין: אין מדליקין לא בספירט ולא בדאודורנט ולא ב-K 300 ולא בשמן מכונות שעבר עליו הפסח. נחום האבוקתי אומר: בדלק הנשאר בתחתית טנק המכונית, וחכמים אומרים בדלק בתחתית הטנק ודלק בג'ריקן אין מדליקין ממנו.

ב. הכל כשרין להדליק אש חוץ משוטה, פירומן וקטן. רבי חפיף מכשיר בקטן. כל הלילה כשר למדורה ולקומזיצא וזה הכלל: דבר שמצוותו בים כשר על חוף בלתי מוכרז בלבד. ודבר שמצוותו בלילה, כשר עד אשר יגיעו אחרוני הכבאיות ויגידו "רבותינו הגיע זמן זרנוק של שחרית".

ג. ואלו הן ארבעה דברים החייבים בשריפה: הקרטונים של ששון מהמכולת, הפרגולה המתקלפת של השכנים מקומה שנייה, הרהיט האחרון מאיקאה והקרשים שגנב הילד מהמדורה של בנין י"ז. ואם נדלקו קודם ל"ג בעומר, העומר מתירן ואם לאו, אסורין בהדלקה עד מדורת העומר הבא.

ד. כיצד היו אבותינו משיאין משואות? מביאין כלנסאות פורמייקה וגלגלי משאית ומעלה עשן פלסטיק כלשהו, ועורם בהגבהה. ועולה לראש הערימה ומצית בהן את האור ומוליך ומביא ומוליך ומביא וצועק "אלי, תביא את הגפרורים!" ומעלה ומוריד ומעלה ומוריד, עד שרואה אותו חברו מתייאש ובא להדליק תחתיו.

ה. אין עומדים להדלקה אלא בכובד ראש. וחסידים הראשונים היו שוהים יממה אחת בשדה קוצים עם מצית כדי שיכוונו את ליבם למדורת העומר. ואפילו המלך של השכונה שואל בשלומו, לא ישיבנו: ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק.

ו. האוכל כזית דבר מאכל חרוך יצא לידי חובתו והאוכל דבר מאכל שלא על גבי האש חייב כרת. ככתוב "באפר פניך תאכל קרטופלעך וקוץ ודרדר תישרט כל ל"ג". התערבב השרוף עם הצלוי, בית הלל פוטרים ובית שמאי מחייבים עד כי תשרף לשונו ותעלה שלפוחיות, ככתוב ".ופחם ומרשמלוא, תחת לשונך". והלכה כבית הלל.

ז. כיצד מברכין על הנקניקיות? על דבר שאין גידולו מן הארץ אומר "שהכל", על קבב, על המבורגר ועל הסטיק אומר "שהכל". על הפרגית של החמות - אין מברכים עליה, כדברי רבי יהודה השלהבתי: כל שהוא מן הקללה אין מברכים עליו.

ח. תנו רבנן מצווה גדולה לשרוף בובת אויבך בל"ג בעומר. מדורה שהסיקו בבובה כשרה מן המובחר, ככתוב: "בובת אויבך שרוף תשרוף באש".

רבי בנימין שואל, יצא לידי חובתו בבובת אובמה? תלמוד לומר, "חדש אסור מן התורה". וכל השורף בובתו של המן ובנו אחמדיניג'ד מעלה עליו הכתוב כאילו שרף את הכור בבושהר כולו.

ט. אין בין מירון לתל אביב. אלא שבמירון אוכלים כל הדרך באוטובוס ומגיעים שבעים. נחנקים בציון ומשתחווים לבסטונרים. מאבדים את הילדים וקונים דיסקים צרובים. רבי שמעון אומר: כל מי שלא חזר ממירון עם שלוש חמסות, דרבוקה ועשרים חוטים אדומים ושתה ל"ג לטרים של ח"י רוטל, לא יצא לידי חובת עליה לרגל. והלכה כמותו.

י. רבי אור בן אוריה אומר: אין מדורת ל"ג בעומר אלא עם החבר'ה. וחכמים אומרים: עם החבר'ה או בלי החבר'ה. רבי אש-ר אומר: כל מקום שיש בו חבר'ה, היחיד פטור מהדלקה. הוא היה אומר, עד שלא צעק "אש אש מדורה" ל"ג פעמים ושר "הרוח נושבת קרירה", במניין גוברין יהודאין כשרים לשריפה לא יצא לידי חובתו.