שתף קטע נבחר

עמיר בניון - מאויב לאוהב?

עם שירים יפים והרמוניה קולית מפעימה, המפגש בין בניון ויהודה מסס מחזיר את הברק למיינסטרים של המוזיקה הישראלית, שהולך ונשחק. איזה ניגוד מהפרובוקציה האחרונה של בניון, "אני אחיך"


 

לא ברור מה הניע את עמיר בניון לשגר לעולם, סמוך ליציאת אלבומו החדש "מחשבות", פרובוקציה מיותרת בשם "אני אחיך". בניגוד לשמו, השיר המניפולטיבי הזה (שאפילו לא מופיע באלבום) דווקא קיטב בין אנשים, פגע ועורר מחלוקת. התמיהה הולכת ומתגברת ככל שמאזינים לאלבום החדש ומגלים עד כמה הוא הולם את הקונצנזוס בתכניו ובאופיו המיינסטרימי.

 

מיינסטרים, במקרה הזה, אינו מילת גנאי, משום שבניון יצר, ביחד עם יהודה מסס שותפו לאלבום, שירי אמצע הדרך איכותיים, משובחים ובעיקר יפים. השילוב בין בניון לבין מסס - יוצר מוערך שכתב שירים לשלומי שבת ולשירי מימון ואף שיתף פעולה עם אהוד מנור -הפרה אותם יצירתית ולמרות שבמילא נקודת המוצא של שניהם גבוהה מבחינה מוזיקלית, הם בכל זאת משדרגים זה את זה ומצליחים להתעלות מעליה.

השירים, ששניהם כתבו והלחינו (מלבד השיר "אהלן וסהלן" שכתב המוזיקאי היהודי-אלג'יראי מוריס אל מדיוני), חושפים הרמוניה קולית מפעימה, המתבססת על שני הקולות שלהם שמשלימים זה את זה. מסס בקולו המרשים, הנמוך, ובניון בקולו הגבוה יותר, המפתל יופי ורגש – מביאים רצף של שירים טובים. אמנם המילים שלהם אינן עומדות בפני עצמן מבחינת איכותן, ואף נופלות בהשוואה לשירים הידועים של בניון, אבל הן מקבלות חיות וכוח בזכות הלחנים, הנגינה והשירה המשותפת.


מסס ובניון. נקודת מוצא מוזיקלית גבוהה (צילום: זיו קורן)

  

גם באלבום הזה, בניון ממשיך לעבוד עם שמוליק דניאל, ששותף איתו ועם מסס בהפקה ובעיבודים העשירים והעשויים היטב. השירים קליטים, כמעט מושלמים מדי באופן שבו הם סגורים הרמטית, לא מאפשרים סדקים שדרכם יכולים להיכנס פגיעות מערערת או אגלי זיעה. פה ושם ימש קמצוץ של הלך רוח שונה – למשל השיר "בין שברי החומות" עם רמזי הסיוט ו"כשהגעתי לכאן" הנהדר, עם המלים שמספרות "רציתי לצרוח ולא היתה בי עוד רוח להודות להיות נשבר כל כך".

 

השבריריות הזאת לא ממש באה לידי ביטוי במוזיקה, אבל הפיצוי הוא בלחנים שמרגשים ביופיים, בשיר הנושא המקסים, ברוק של "גג העולם" ובצלילים הספרדיים של "המנגינה הזאת", שמספר במקוריות איך "היא כל כך רוצה להיות לשיר". וישנו גם השיר "אמא", שלמרות שביצועו נוטה לשמאלץ, קרוב לוודאי שהוא ישמש פה להרבה אנשים אסירי תודה.

 

"עכשיו אני הולך, הולך בתלם", שרים בניון ומסס בשיר הנושא "מחשבות". התלם המרכזי של המוזיקה הישראלית רחב, אבל מתבסס כיום בעיקר על שירי נוסחה משמימים, נעדרי מקוריות ושאר רוח. דווקא חלקים ניכרים מהשוליים מבריקים מיצירתיות, כך שהמשימה היא לדאוג גם לאמצע הדרך העייף. "צועד בכל הכוח", ממשיכים השניים את השיר וחותמים: "עד הסוף, בכל הכוח עד הסוף". הטוטאליות והלהט האלה מרעננים כשהם פוגשים את האמצע. אולי הם יצליחו לחדש אותו.

 

"מחשבות" עמיר בניון ויהודה מסס, "נבל עשור"

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"מחשבות". שירים כמעט מושלמים מדי
עטיפת האלבום
לאתר ההטבות
מומלצים