שתף קטע נבחר
צילום: הילה דוד

שם המשחק: ניצול 100% ממקום העבודה שלכם

יגענו ומצאנו והתקבלנו למשרה חדשה? זוהי רק נקודת ההתחלה. כדי לממש את כל מה שאנחנו יכולים להשיג בהווה ובעתיד עלינו ללמוד לנהל את הקריירה שלנו גם תוך כדי עבודה

בקריירה שלי, למדתי שיותר משאני תורמת את כישרוני לארגון, הוא יכול לתרום לי הרבה מ"כישוריו". מגוון האנשים שאני בקשר איתם ביום עבודה נתון הוא עצום, וכשאני מצליחה להיות קשובה, לשאול שאלות, ללמוד מהקולגות שלי, מהמנהלים שלי, ומהניסיון בפועל של דברים שאני עושה ואחרים עושים – אני מתפתחת כל הזמן.

 

 

כדי לא להישאר בסיסמאות, אתן דוגמא מעצמי. העבודה הרצינית הראשונה שלי, הייתה ב"קשת". עבדתי בתפקידים שונים במשך שנתיים, בתכניות ילדים ונוער. הימים היו ימי האינטרנט הראשונים, ואף אחד מסביבי, כולל אותי, לא הבין דבר וחצי דבר באינטרנט.

 

בשלב מסוים, העורך הראשי החליט שכיוון שאנחנו עוסקים בנוער, והנוער התחיל להתעניין באינטרנט - אנחנו חייבים לבנות אתר לתכנית שלנו. הוחלט אז להביא ילד מוכשר בן 13 שרואיין בתכנית, ולתת לו לתכנן עבודה אתר בחינם. זה כמעט קרה, אבל אז החלטתי להתנדב בעצמי לתכנן את האתר.

 

זכיתי להכיר חברת עיצוב ובניית אתרים נפלאה בשם "מנטיס", ללמוד תוך כדי עבודה מהם ומהגולשים עצמם הרבה, כי קודם לא הבנתי כלום. וכעבור שנתיים (!!) כמעט של התנדבות, היה לי ניסיון של שנתיים בעריכה ובאפיון אתרי אינטרנט. כמובן שבמקביל זכיתי ללמוד המון מאנשי "קשת" המאוד מוכשרים הרבה דברים אחרים שגם הם שימשו אותי בהמשך הקריירה. אז יצאתי פראיירית?

 

האם אתה פראייר או מנצל – זו השאלה

לפעמים זה רק עניין של הסתכלות. אנחנו יכולים לתת מעצמנו וללמוד הרבה, להקשיב לאחרים, להתנדב לעזור להם, ולפעמים אולי נרגיש פראיירים, אבל אז, אנחנו יכולים לעצור רגע ושאול את עצמנו מה אנחנו מרוויחים. ברוב המקרים, ניצול מירבי של הארגון יכלול הרבה תרומה לארגון באופן מפתיע, ולמעשה באמת מדובר בסיטואציה שהיא לחלוטין win-win.

 

אין מה שיעצור אותנו

אני תמיד מזכירה לעצמי שאין תקרת זכוכית, שאין סיבה לא לחלום, לפנטז ולדעת שהכול אפשרי. המציאות אמנם תנסה להוכיח לי אחרת, אבל האתגרים לא צריכים לעצור אותנו. אתגרו גם את המעסיק שלכם לעמוד בקצב ההתפתחות שלכם. אם הוכחנו את המקצועיות שלנו והיכולות, אין סיבה שלא נדאג לקבל יותר אחריות והמשך פיתוח הכישורים שלנו - אם זה באמצעות זה שישלחו אותנו לכנסים והשתלמויות, או שיתנו לנו פרויקט גדול יותר לעבוד עליו.

 

חשוב שנשאף לקבל כמה שיותר מהארגון הנוכחי ובמקביל, להישאר עם היד על הדופק ולהעריך את קצב ההתקדמות שלנו. כשנרגיש שמיצינו את האפשרויות בארגון הזה, ולאחר שבדקנו עם המעסיק הנוכחי שלא נוכל לפתח את עצמנו עוד, ננסה לרתום אותו לטובת התקדמות לארגון אחר.

 

אם תעבוד כמו שצריך הארגון ידאג לך?

אני חושבת שכולנו חייבים לקרוא תיגר על הגישה המסורתית לפיה אם נעבוד כמו שצריך, הארגון ידאג לנו, ולהחליף אותה בגישה של: אני מנהל את הקריירה שלי, אני דואג ללמוד, להתפתח, ולהשקיע בכישורים שלי. אני מנצל את האנשים שבארגון ללמוד מהם, מתאמץ להתנסות כמה שיותר בתחום שלי, ללמוד דברים חדשים ולהטמיע בארגון כדי ללמוד מהניסיון בפועל, ולקשור קשרים עם ארגונים נוספים שיוכלו למנף את הארגון. הרי כך אנחנו גם מרוויחים יותר קשרים ונטוורקינג.

 

אם נשקיע אנרגיה מקסימלית בתפקידנו הנוכחי כדי שנוכל ללמוד יותר ולהתפתח, ובמקביל נלמד את השוק, נבין את המגמות שבו ונתכונן לתפקיד הבא, נוכל לצבור ידע רב בתפקיד ולקדם את הקריירה עשרות צעדים קדימה. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פגישת עסקים? נצלו אותה לטובתכם (צילום אילוסטרציה)
צילום: דנה קופל
מומלצים