שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קצר ולעניין
    מיהודית קציר דרך יוסל בירשטיין ועד אהוד בנאי. מאז שהיתה ילדה השחקנית אדוה בולה אהבה סיפורים קצרים. ביקשנו ממנה לבחור את החמישה האהובים עליה

    האהבה שלי לסיפורים קצרים התחילה בתור ילדה; לפני השינה היינו שוכבות אני ואחותי הקטנה במיטות, ואבא היה ממציא במיוחד עבורינו סיפור, כל פעם בנושא אחר. הייתי משעינה את הראש על הכר, עוצמת עיניים, ומדמיינת את כל הפרטים הקטנים בסיפור. אחר כך התחלתי לכתוב סיפורים קצרים בעצמי, ועד היום זה הז'אנר האהוב עלי - עולם ומלואו שנברא על גבי מספר כל כך מועט של עמודים.

     

    "סוגרים את הים" - יהודית קציר

    הספר האהוב עלי מכולם הוא ספרה של יהודית קציר "סוגרים את הים" המכיל ארבעה סיפורים, ביניהם הסיפור הנפלא "סוגרים את הים" שמספר על אילנה, בחודש הבא בת שלושים ואחת, שלוקחת יום חופש אחד ויחיד בכל שבע שנות עבודתה כמורה ונוסעת לבקר את חברת ילדותה תמי בתל אביב.


    קציר. נוגעת כל פעם במקום אחר (צילום: גבי מנשה)

     

    את כל היום מעבירה אילנה בציפייה לפגישתן, אך השעות עוברות, ותמי, שהפכה לשחקנית תיאטרון, עסוקה מדי מכדי להיפגש. אילנה בלית ברירה מעבירה את הזמן לבדה בעיר הגדולה, הזרה והקסומה, ממתינה לחברתה הישנה שממאנת להגיע.

     

    הסיפור המקסים והמרגש הזה נוגע בי כל פעם במקום אחר; פעם אני קוראת אותו דרך עיניה המשתאות של אילנה שנכנסת בפעם הראשונה לדיזינגוף סנטר, שנדמה בעיניה לקניון באמריקה, פעם דרך עיניה של תמי שהפכה שחקנית תיאטרון וכבר אין לה זמן לכל מי שלא קשור בבמה, ועוד פעם דרך עיניה של הילדה שהיתה מאוהבת כל כך בחברתה, עד שלא שמה לב שמלבד זכרונות כבר לא נותר להן דבר במשותף.

     

    "הדוד פרץ ממריא" - יעקב שבתאי

    בספרו הדוד פרץ ממריא של יעקב שבתאי ישנו סיפור אחד מקסים ביופיו שנקרא "זכרון דברים". בהמשך השתמש שבתאי בשם הזה לרומן הראשון והמפורסם שלו, אבל האמת היא שהשם במקור ניתן לסיפור הקצר והלכאורה פשוט על יום בחייו של עקיבא, שיש ברשותו מכולת קטנה, שם הוא מוכר לחם קימל וגבינות, ותוך כדי כך מקשיב לשיחותיהם של הלקוחות ומבליג על טענותיהם באשר למחיר ולטריות הלחם.

     

    איתו בחנות עובדת גם אשתו, ציפורה, שפעם היתה יפה, אבל עכשיו כשהיא מחליפה את בגדיה הוא מסב ממנה את המבט שלא לראות את זרועותיה וירכיה העבות. שום דבר מיוחד לא קורה לגיבור בסיפור. בשפתו העדינה משרטט שבתאי יום רגיל בחיי הגיבור, רגיל לגמרי, כמו שעובר על כולנו, כזה שבסופו יש בפה טעם חריף של ייאוש והחמצה.

     

    "זוכר כמעט הכל" - אהוד בנאי

    אהוד בנאי הוא זמר ומלחין מופלא, אבל כשקראתי את ספר הסיפורים שלו "זוכר כמעט הכל" זכיתי להכיר גם סופר נפלא. הספר הוא אוסף סיפורים וזכרונות שמסופרים בשפה פשוטה ובהרבה הומור. הסיפור האהוב עלי הוא "הזולה של מאיר" - סיפור שכבר מזמן אני חושבת שצריך להיות מעובד למחזה.


    זוכר כמעט הכל. על מתבונן ואלו שמתבוננים בהם 

     

    הסיפור מסופר דרך עיניו של הגיבור שנוסע מתל אביב לצפת באוטובוס עמוס חיילים ישנים ושלל דמויות צבעוניות. המיוחדת ביניהן היא דמותו של מאיר, שכל הדרך חובק את השקית שלו על הברכיים ולא מניח אותה לרגע. רק בהמשך מסתבר שבשקית שלו יש אדולן, תחליף נוזלי להרואין, והשקית נשכחה בחניית הביניים שעשו בתחנת הדלק שבבת שלמה. זה סיפור מצחיק על אדם שמתבונן, ועל אלה שאינם יודעים כי מתבוננים בהם.

     

    "כל הסיפורים" - לאה גולדברג

    לאה גולדברג היא המשוררת האהובה עלי. לאחרונה יצא גם ספר הסיפורים שלה, שמאגד את הסיפורים הראשונים ביותר שלה החל מהסיפור הראשון שכתבה כנערה בת 17. כשקוראים את הסיפורים נדמה כאילו אלו הם השירים שלה שפשוט לובשים כסות אחרת.

     

    כל סיפור נדמה לי כמו סצינה קצרה מהצגת תיאטרון, כך למשל הסיפור הראשון בספר הוא על זוג הורים שעומד

    מודאג ואובד עצות מאחורי דלת חדרה של בתם בת ה-13, שבוכה בכי מר על אהבה ראשונה ונכזבת.

     

    "סיפורים מאזור השלווה" - יוסל בירשטיין

    את ירושלים אני מכירה קצת מביקורים והרבה יותר דרך הסיפורים של יוסל בירשטיין. בסיפוריו הוא מסתובב משוק מחנה יהודה, לרחוב יפו, לסינמטק, לשכונת נחלאות, לגן דניאל, בדרכו הוא פוגש באדם כזה או אחר ומתבונן בהם מנקודת מבטו המיוחדת.

     

    הוא מקשיב לשיחה בין שתי דתיות דוברות יידיש, נקלע לריב בין אישה לבעלה, מתבונן ביהודי שתקן ממתין בתחנה, וכל הזמן עולה ויורד מקו אוטובוס אחד לשני, כי כמו שאומר אהוד בנאי בספרו: "כל הרוצה לרדת אל העם - יעלה על האוטובוס".

     

    אדוה בולה, שחקנית, משתתפת בימים אלה במיני-סדרה "נבלות"

     

    לכל מדורי "ספרים על הסכין" לחצו כאן

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בולה. עולם ומלואו במעט עמודים
    צילום: דביר כחלון
    עטיפת הספר
    סיפורים מאזור השלווה. כך מכירים את ירושלים
    עטיפת הספר
    7 לילות
    מומלצים