שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    יוזמה: הקמת מכון לייצוא התרבות הישראלית

    במועצה הישראלית לתרבות מבקשים לקדם הקמת מכון לקידום תרבות ישראלית בחו"ל, כדי לשפר את תדמיתה של המדינה. במדור קשתו"ם של משרד החוץ אומרים בתגובה: "שכחו מזה. למדינה אין תקציבים שכאלה"

    שנים ארוכות נאבקים יוצרים ומוסדות תרבות בישראל על יצוא מרכולתם אל השווקים בחו"ל. היצירה הישראלית על כל גווניה מתמודדת בכבוד ובניגוד לכל הסיכויים על ייצוג ונוכחות ראויה מעבר לים מול שווקים זרים, שהשקעתם הגלובלית בתחום התרבות גדולה בהרבה מזו שמקצה מדינת ישראל לכך. בהתאם, מזעריים הם גם המשאבים שמשקיעה המדינה בשיווק היצירה והיוצרים החוצה.


    להקת בת שבע. יצירה אמנותית כפניה של חברה (צילום: גדי דגון) 

     

    כשמדינות גדולות כקטנות הבינו כבר מזמן את הפוטנציאל הטמון בקשרי תרבות ובייצוא התוצרת כחלק בלתי נפרד מעבודת התדמית, נשארת ישראל מאחור בהקשר זה. לספרד יש את מכון סרוונטס, לבריטניה את הבריטיש קאונסל, לצרפת את מכוני התרבות שלה, לגרמניה את מכון גתה ולפולין את מכון אדם מיצקביץ'.

     

    בישראל נעזרים מוסדות ויוצרים עצמאיים במדור קשתו"ם של משרד החוץ, שהוקם במטרה לעודד ולקדם קשרי תרבות בין הארץ לעולם. בתקציב מגוחך של 30 מיליון שקל, שחלק גדול ממנו מופנה פנימה לאירועי תרבות המתרחשים בתוך שטחי ישראל, מנסים במדור לסייע ככל הניתן, אך מדובר בטיפה בים.


    פולקלור ישראל. במשרד החוץ החליטו לוותר על ההורה (צילום: זולטן קלוגר)

      

    למעשה, מתברר כי משרד החוץ ויתר על אזורים שלמים שבהם נוכחותה של היצירה הישראלית כמעט ואינה קיימת ובכלל זה דרום אמריקה ומדינות רבות באסיה. "כשתקציב התרבות בנציגות כמו קיוטו באקוודור עומד על כ-9,000 דולר בשנה ואמור לכסות את מכלול תחומי האמנויות - זה לא לבלוע ולא להקיא", אומרים ל-ynet מקורות במשרד, "כרטיס טיסה לדרום אמריקה עולה בין 1,000-2,000 דולר, זה לא מאפשר מרחב פעולה.

    אנחנו עושים מה שאפשר, אך במקרים רבים אנו מסתפקים בתמיכה מוראלית ונאלצים לדחות בקשות לסיוע כספי. כשמתאפשר לנו לתמוך זה תמיד סוג של נס".

     

    אין ספק שתקציב התרבות בנספחויות ישראל השונות ברחבי העולם הוא תוצר של מדיניות משרד החוץ הישראלי. בסדר העדיפויות של משרד החוץ מדור קשרי תרבות ומדע ניצב מתחילת דרכו נמוך בסולם.

     

    "זה לא סוד שמדינות כמו ארצות הברית למשל, שמשרד החוץ רואה בהן כיעדים מדיניים חשובים, זוכות לתקציבים גדולים יותר וזה נכון בהתאמה גם לתמיכה של המשרד בתחומי התרבות", אומרים מקורות במשרד ל-ynet. אך גם ביעדים מרכזיים דוגמת ארה"ב היקף התמיכה של משרד החוץ בתחום התרבות הרבה מתחת לנדרש. על מנת לסבר את האוזן נספחות ישראל בניו יורק זוכה לתקצוב שנתי של כ-80 אלף שקל בלבד. "איך שלא תסתכלו על זה, אין מספיק כסף כדי להוביל שינוי משמעותי".

     

    תחומים שלמים של יצירה נזנחו

    לא רק על אזורים גיאוגרפיים מסוימים נאלצו במדור קשתו"ם לוותר בהתאם להעדפות המדיניות של משרד החוץ. גם תחומים שלמים של יצירה ישראלית נזנחו ואינם זוכים כלל לסיוע ביצוא, כמו למשל להקות פולקלור ייצוגיות שהיו בעבר פניה של ישראל בעולם. להקות כמו "הורה ירושלים", שהוזמנה לייצג את ישראל באירועים בינלאומיים מרכזיים כמו תערוכת Expo הבינלאומית שמתקיימת השנה בשנחאי, נאלצות לממן את הנסיעה מכיסם הפרטי של רקדניהם.


    התיאטרון הישראלי. נפקדים מהזירה הדרום אמריקנית (צילום: ז'רר אלון)

     

    "זה אבסורד שהמחול העממי הפולקלוריסטי, שנותן ביטוי ליצירה אותנטית מקומית, מופלה לרעה מול המחול האמנותי", אומרים בלהקה, "אחרי הכל, תפקידו בעיצוב תרבות המחול בישראל חשוב ומשמעותי".

     

    מקורות בקשתו"ם מאשרים היום (ד') את הדברים. "המנדט שלנו הוא תמיכה במחול האמנותי ולא בלהקות פולקלור שהן היום פחות דומיננטיות, פשוט כי אין לנו תקציב לזה. לנייד להקות פולקלור מבחינה תקציבית זו אופרה אחרת לגמרי. אנחנו מתקשים לסייע במימון נסיעות של הרכבים קטנים בהרבה".

     

    האם הפולקלור הישראלי פחות דומיננטי כיוון שמדיניות הייצוא שלו השתנתה, או האם מדיניות הייצוא השתנתה כיוון שמקומו של הפולקלור הישראלי הפך זניח? שאלה זו נותרה פתוחה, אך אין ספק שמדיניות מוצהרת הוכיחה את עצמה כמשפיעה באופן ישיר על תחומי האמנויות השונים: חוק הקולנוע שינה עד לבלי הכר את שדה היצירה הקולנועית הישראלית; גידול משמעותי בתקציבי המחול, שנולדו כהחלטה מערכתית עם דגש על הקצעת כספים ליצירה עצמאית, הביאו לפריחה בשטח.


    "בופור". הקולנוע הישראלי כהוכחה לשינוי דרמטי בעקבות מדיניות ברורה  

     

    במועצה הישראלית לתרבות ולאמנות מבקשים בימים אלה להוביל שינוי מדיניות גם בתחום הייצוא; בישיבה שנערכה השבוע בין ראשי המועצה, נציגי משרד התרבות ובכירים בקשתו"ם, הוחלט לקדם במלוא המרץ יוזמה להקמת מכון לקידום תרבות ישראלית בחו"ל.

     

    "דווקא בימים אלה אנחנו רואים חשיבות עליונה לייצוא תרבות ישראלית", אומר ל-ynet ראש המועצה, ד"ר חיים פרלוק, "מדברים על זה כבר הרבה זמן, אבל כעת זהו כורח והגיע הזמן לפעול באופן אופרטיבי בנושא. חיזוק תקציב ייצוא התרבות יאפשר פעילות מוגברת ושינוי תדמיתי משמעותי למדינת ישראל.

     

    ישראל זקוקה ליחסי ציבור חיוביים

    "מסגרת התקציב הנוכחית לייצוא תרבות נמוכה בהרבה מהדרוש כדי לבצע את הפעילות כנדרש. ישראל זקוקה ליחסי

    ציבור חיוביים ברחבי העולם, ואין ספק שהיצירה הישראלית שזוכה להערכה רבה בכל קצוות תבל עשויה לתרום רבות בתחום זה".

     

    פרלוק הוסיף כי המועצה הישראלית לתרבות ולאמנות קוראת למשרד החוץ לשקול את הקמתו של מכון לקידום תרבות ישראלית בחו"ל. "מדובר ביחידה מקצועית וארגונית נפרדת, שתפעיל את תחום ייצוא התרבות הישראלית דוגמת מכון גתה הגרמני. יחידה עצמאית מסוג זה תתאפיין בגמישות ניהולית ותוכל לתת מענה מקצועי ואדמיניסטרטיבי, ללא עיכובים ביורוקרטים לצרכים הייחודיים בתחום".

     

    גוף חיצוני שיפעל בנפרד ממשרד החוץ יוכל להסתייע בין היתר גם מגיוס תרומות. בקשתו"ם אומרים ל-ynet שלא לייחוס: "זוהי משאלת לב ולא יותר מכך. מדינת ישראל לא תוכל לעמוד בהקמת מכון תרבות עצמאי דוגמת גתה או סרוונטס, שכחו מזה. למדינה אין תקציבים שכאלה. צריך למצוא שביל זהב שיאפשר הקמת מכון תרבות עצמאי שיפעל בשיתוף עם משרד החוץ כמו שנעשה בצרפת".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פרלוק. יש לזה חשיבות עליונה
    צילום: אריאל בשור
    לאתר ההטבות
    מומלצים