שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פוסט-יהדות
    היהדות של דורנו מעדיפה פולקלור על פני ציוויים מפורשים. אסף וול עוקב אחר השינויים במסורת ישראל ומבחין בין "היהדות" הישנה לבין ה"פוסט-יהדות" התופסת את מקומה

    מי שעיניו פקוחות, קרוב לודאי שהבחין בכמה בכמה סתירות מהותיות בין ה"יהדות" לבין השכל הישר. אחת מהן מתבצעת ברגעים אלו ממש במירון. מייד עם צאת השבת דיווחה התקשורת על פקקים שיצרו הולכי ארחות עקלקלות בדרכם צפונה. שאלתי כיצד ייתכן הדבר? האם אין צלייני מירון יודעים כי על מנת לאבטחם כנדרש, יחלו כוחות הבטחון את הערכותם בשבת? בהזכרי במהומות שעורר מפעל אינטל בבירה, קשה היה לי להתעלם מהדיסוננס.

     

    שמירת השבת היא דיבר מדאוריתא שהתברג רביעי בעשרת הגדולים של הר סיני בכל הזמנים. נעמיד זאת מול מנהג עממי של עליה לקבר צדיק. בכל זאת בחרו המאמינים באש ובתמרות העשן. מדוע?

     

    העליה למירון טומנת בחובה עברות נוספות על עקרונות היהדות. לא עברות קלות מדרבנן ולא מדאוריתא – אלא מעשרת הדיברות גופא. תעשית הזיוף של אישורי כניסת האח"מים ברכב היא לעג ל"לא תגנוב". הרי אדמו"ר שאינו מורשה כניסה כאח"מ, אינו אדמו"ר של ממש. גם מכירת תמונות הצדיקים אינה עולה בקנה אחד עם "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".

     

    בנוסף, התמונות המגיעות מדי שנה ממירון, מעלות חשדות לפגאניזם גרידא. פולחני אש, צלמי קדושים, גזיזת שיער טקסית לילדים, חוטים אדומים, קמעות, לחשים וישועות. בכל זאת מטריחים עצמם רבבות לאירוע זה יותר מאל כל טקס אחר. כאילו מדובר במתן תורה עצמו. אם, כאמור, לטובת עניינים אלו נזנחים עמודי התווך של היהדות – שוב עלינו לשאול: מדוע?

     

    התשובה נעוצה בעובדה כי יהודים רבים בדורנו זנחו את רוח ישראל סבא. הללו צעדו צעד אחד מעבר ל"יהדות הקלאסית" ולמעשה ייסדו זרם חדש. זרם המכנה עצמו "יהודי אותנטי" אך פועל בניגוד לכל עקרון יהודי בסיסי.

     

    טעות גסה טועים רבים מהמאמינים בחשבם כי שליטתם בעולם ההלכה, מקנה להם ידע כלשהו בים התרבות היהודית. אך למעשה הללו עוסקים בטכנוקרטיה הלכתית גרידא ונוצר חלל עצום במהותם. למעשה הם איבדו כל קשר עם עקרונות היהדות המקראית ועם התרבות העשירה שצמחה ממנה עד לדורנו.

     

    היהדות כ"לייפסטייל", כדרך חיים, נזנחה לגמרי. הסוציאליזם של ישעיהו, הלאומיות המכבית, הפילוסופיה של הרמב"ם, השירה
    של ביאליק, הספרות של שלום עליכם ושל עגנון, פרשנותם של הלייבוביצ'ים. גם עקרונות האמונה באל חסר גוף, באהבת הגר וב"אור לגויים" - כל אלה כמעט ואינם קיימים עוד בקרב מסת המאמינים היהודית.

     

    אל החלל הזה נשאב העיסוק הלכתי האובססיבי בזוטות ובהפיכת הטפל לעיקר. לעתים הטפל הזה, מנוגד לחלוטין לרוחה של דת-משה. מעניין לשים לב, כיצד הצליח דווקא זרם עכשוי זה, למתג עצמו כ"יהודי אמיתי", שגילו 3000 שנה.

     

    לטעמי, בזמן הקרוב נמשיך להיות עדים לדעיכתה של המסורת היהודית כפי שהכרנו עד כה. זו תהפוך אלילת יותר, טכנוקרטית- הלכתית יותר, חסרת תרבות ורוח. למעשה אנו עדים לתהליך בו הופכת תרבותנו מ"יהודית" ל"פוסט-יהודית", אשר רבים ממאמיניה כבר המירו דתם מ"יהודים" ל"פוסט-יהודים".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ההילולה הלילה במירון
    צילום: אלי מנדלבאום
    מומלצים