שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דרוזי? הממשלה, סיסקו, והג'ויינט יספקו לך תעסוקה
    מחר יתקיים בכרמיאל יום פתוח לפרויקט משותף להכשרה ולהסבה של דרוזים וצ'רקסים אקדמאים להיי טק. בארגון הג'ויינט אומרים כי "הפרויקט מסייע לחברה הישראלית", ובחברת סיסקו העולמית מבטיחים: "אין כאן שום אינטרס מסחרי"

    משרד ראש הממשלה, הג'ויינט ועמותה בתקצוב חברת סיסקו, It Works, יוצאים בפרויקט משותף להכשרה ולהסבה של דרוזים וצ'רקסים, חסרי ובעלי תואר אקדמי לכניסה לעולם ההיי טק ב-3 מסלולים שונים. אחד ממסלולי התוכנית, מסלול הסבת אקדמאים, יוצג לחברי המגזרים הללו ביומיים פתוחים שיתקיימו ב-10 במאי (מחר) וב-31 במאי במכללת עתיד, שבכרמיאל.

     

     

    המסלולים:

    • מסלול הסבת אקדמאים: הסבות טכנולוגיות לאקדמאים וסיוע בהשמה מקצועית. המסלול נמשך שלושה עד שישה חודשים, בהתאם להכשרה המבוקשת.
    • מסלול טכנאי תקשורת: התוכנית מיועדת ללא אקדמאיים, ובה מוענקת הכשרה להסמכת CCNA של סיסקו הנמשכת 8 חודשים ומתקיימת ביישובים ג'וליס, כיסרא ומג'אר.
    • מסלול מנהיגות: מסלול לסטודנטים מצטיינים מהטכניון ואוניברסיטת חיפה, שנועד לשלב אותם במשרות של מתמחים בחברות היי טק גלובליות ומקומיות המהוות את חוד החנית במשק. המסלול נמשך כשנה.

     

    "מספר עצום של דרוזים וצ'רקסים לומדים מקצועות לא נדרשים, ורלוונטים פחות לשוק העבודה כגון, BA כללי, מדעי ארץ ישראל וכדומה, ואחרי התואר הראשון  הם לא מוצאים עבודה. החברה, יחד עם ארגון הג'ויינט ומשרד ראש הממשלה מאפשרת לאותם אנשים להשתתף בתוכניות שעולות בין 40 ל-50 אלף שקל בשוק הפרטי", מסבירה מנהלת התוכניות האקדמיות בסיסקו, יפעת ברון.

     

    זה הרבה כסף - המשתתפים לא משלמים דבר?

     

    "גובים מהם "דמי רצינות בלבד", בין 2,000 ל-3,000 שקל ב-24 תשלומים. עם זאת, לא יהיה מישהו שלא יתקבל כיוון שאין לו כסף - יש ועדה להענקות מלגות גם לסכום הנמוך הזה. דמי המחויבות רחוקים מלכסות את העלויות לסיסקו עצמה, החברה משקיעה עוד אלפי דולרים מקופתה לכל תלמיד שמצטרף; הוא נועד להראות את מחויבותם למשך הקורס ולתוכנית הלימודים.

     

    מה האינטרס של סיסקו, חברה מסחרית לכל דבר, להוציא כספים מקופתה למטרות לא עסקיות?

     

    "אין כאן שום אינטרס מסחרי. זה נעשה תחת מטרייה של אחריות חברתית. התרומה לסביבה אופיינית לחברה הגלובלית ובוודאי לנציגותה המקומית. מההלך הזה הוא חלק מהמיצוב שלנו, כחברה אכפתית, אזרחית טובה ועם יד על הדופק. זה תורם לאוכלוסייה ולפיכך תורם למוניטין של החברה.

     

     מה המטרה של הפרויקט בעצם?

     

    המטרה היא לשלב כמה שיותר אנשים משכמם ומעלה מאוכלוסיות שלא זוכות לייצוג ראוי בשוק העבודה ובמשרות נחשקות, כך שיהיה לאותם מגזרים דמויות מודל שהם יראו ש"אפשר" ויפעלו על מנת למצות את יכולותיהם, לרווחתם ולרווחת שאר אזרחי המדינה.  

        

    מנהל תוכניות בתב"ת (תנופה בתעסוקה) מלכ"ר של הממשלה וארגון ג'ויינט ישראל, אבי פליישון, מסר ל-ynet: "המנדט שלנו הוא תעסוקתי, אך בשל המיתאם הגבוה שיש בין אי תעסוקה לחוסר השתלבות בחברה אני מעריך שזה יסייע מאוד לדרוזים והצ'רקסים גם בתחום החברתי-פוליטי. במיוחד כשהליבה הכלכלית של החברה הישראלית היא בהיי טק".

     

    מה לארגון יהודי לא ממשלתי עם אוכלוסייה לא יהודית, על אף שציונית?

     

    "הג'ויינט שם לעצמו מטרה לקדם את כלל החברה בישראל, ולשם כך מתמקד בקידום האוכלוסיות החלשות, ללא קשר לזיקתן הפוליטית או הלאומית. אנו מאמינים שבאמצעות קידומן ייטב לכל קהל ישראל ולמדינה.

     

    "זו הסיבה שהג'ויינט חבר לממשלה ויצר השותפות. תב"ת זוכה לתקצוב שווה משני הגופים, והוגדרו לו מטרות תעסוקתיות שנועדו לסייע להגדלת השתלבותן של אוכלוסיות ייעודיות בשוק העבודה. מדובר ב-5 אוכלוסיות יעד: עולים - בעיקר מאתיופיה והקווקז, חרדים, צעירים בסיכון, אנשים עם מוגבלויות, ומיעוטים".

     

    כמה משאבים כספיים משקיע הג'ויינט בפרויקט?

     

    הג'ויינט והממשלה משקיעים יחדיו 2.9 מיליון שקל בפרויקט, בנוסף לכך עמותה המתוקצבת על ידי חברת סיסקו, It Works, מתפעלת את התוכנית והמסלולים השונים, כשגם לה יש עלויות, אך קטנות יותר.

     

    מה יעד ההשמה ומספר המשתתפים בתוכנית?

     

    פליישון: "ב-3 שנים צפויים להיות 450 משתתפים בכל 3 המסלולים. יעד ההשמה המינימלי שקבענו הוא 60%, אך אנו מעריכים שהוא יהיה גבוה בהרבה".

    ברון: "אנו מכוונים ליעד השמה של 100% מהמשתתפים.  מנתונים של פיילוט שנערך, עולה שלאחר עד 3 חודשים מסיום הקורס 85% כבר מצאו עבודה. חשוב לציין שאנו מכניסים אותם לחברות גדולות או גלובליות. השכר הוא שיוויוני בהתאם לכישורים וליכולות כלשאר הקולגות שעובדים עמם".

      

    450 איש זה מספיק?

     

    לדברי פליישון, "צריך לזכור שזה רק פיילוט, פיילוט גדול, אך בכל זאת פיילוט. אנו נבחן את התוצאות ונפעל בהתאם. כמו כן, אנו מתרכזים באוכלוסיית האקדמאים, שזה הצורך הדחוף שאותו הציגו בפני הממשלה פורום ראשי הראשויות הדרוזיות והצ'רקסיות. אוכלוסיית האקדמאים תהווה, בתקווה, כוח חלוץ להשתלבות האוכלוסיה במגזרים אלו בכל שכבות התעסוקה. אנו מתרכזים בהשמה בהיי טק, כיוון ששם "חבר מביא חבר" והרישות החברתי הוא נכס מדרגה ראשונה - כך שזה יהווה מינוף להעסקת אקדמאים דרוזים וצ'רקסים נוספים".

     

    איך מגיעים לכל 3 המסלולים?

     

    למסלול הסבת אקדמאים מגיעים הודות לפרסום באתרי אינטרנט מקומיים, בעיתונות, במתנ"סים ובמרכזים הקהילתיים, ודרך רכזי תעסוקה בשטח. כך גם בכל הנוגע למסלול טכנאי תקשורת. מסלול מנהיגות הוא שונה במקצת ואליו מגיעים דרך הפרסום וההפנייה של המוסדות האקדמאים.

      

    הימים הפתוחים (לאקדמאים והנדסאים)  יתקיימו ב-10 במאי (מחר) וב-31 במאי, במכללת עתיד, שבכרמיאל, בין השעות 12:30-10:30.

    לפרטים נוספים על כל המסלולים ניתן לפנות לדוא"ל: mbrosh@itworks.org.il  וכן לאתר תב"ת . 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    סיוע למגזר = סיוע לחברה
    צילום: דודו אזולאי
    כרזה בעד שיוויון זכויות מלא, ולא רק חובות., לדרוזים
    צילום: עידו בקר
    יפעת ברון. סיסקו
    מומלצים