שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    לרגל החג: מסע בבתי כנסת עם לב ירושלמי

    בית הכנסת של אוהדי בית"ר, מקום התפילה של "עדת היהודים ההרריים" ובית המדרש עם שעון השמש המחודש. סיור וירטואלי בין בתי כנסת קטנים וירושלמים במיוחד

    את בית הכנסת עצום הממדים של חסידות בעלז לא תתקשו למצוא. הוא ניצב על ראש גבעה ובולט מעל כל המבנים שבאזור - אי אפשר לפספס. אבל לצד בתי כנסת מפוארים, פועלים בירושלים עשרות בתי תפילה קטנים יותר, צנועים, לפעמים כמעט בלתי-נראים.

     

    לרגל יום ירושלים יצאנו לסיור בשלושה בתי כנסת נחבאים אל הכלים, ולכל אחד סיפור מרתק משלו. הצטרפו למסע. 

     

    בית הכנסת של אוהדי בית"ר

    רח' לינקולן 8

      

    בית הכנסת "דוד משה לוי" מצוי בשוליה של שכונת מחנה ישראל, בסמוך לבתי הכנסת "היכל ברוך" ו"היכל יוסף". משפחת משה לוי, שהתגוררה בשכונת נחלת אחים בירושלים בראשית המאה ה-20, הייתה אחת מן המשפחות הרבות ממוצא אורפלי שעסקה בבנייה, בסיתות ובקבלנות. בן המשפחה, דוד, הקים בראשית שנות ה-50 בית כנסת קטן ואינטימי בבניין שאותו בנה, ושבו התגורר ברחוב לינקולן.

     

    צילום: גיא אסיאג

     

    עם ייסודו של בית הכנסת, היו בין השכנים מי שחששו שפעילותו השוטפת בבניין תפריע לשגרת החיים במקום, ומסיבה זו הוחלט לימים כי המקום יפעל אך ורק בשבתות ובחגים. בין המתפללים היו לא רק תושבים מקומיים, אלא גם אורחים ותיירים ממוצא ספרדי - ובייחוד חלבים - ששהו בביקורם בירושלים במלונות השונים סביב רחוב המלך דוד. סוג אחר של מתפללים אקראיים היו אוהדי בית"ר ירושלים שפקדו את המקום בעיקר בתפילת מנחה של שבת אחר הצהריים, שעה שהמתינו לתחילתו של משחק הכדורגל המתקיים באצטדיון ימק"א הסמוך.

      

    בניהם של המייסדים והמתפללים הוותיקים אינם מתגוררים עוד בשכונה, וככלל, עם חלוף השנים, התמעטה באופן ניכר האוכלוסייה המזרחית-דתית שמתגוררת באזור זה. גם התיירים פסקו מלבוא כמעט לחלוטין ואפילו האיצטדיון נדד זה מכבר. וכך מתמעטת והולכת אוכלוסיית בית הכנסת משנה לשנה, אם כי עד היום נערכות במקום כל תפילות השבת והחג בסיועם של תלמידי ישיבת פורת יוסף. כיום אין כל שלט מחוץ לבניין המעיד על קיומו של בית הכנסת במקום, ועל המעוניינים לבקר ולהתפלל בו להיכנס לחדר המדרגות של הבניין - ולפנות מיד ימינה אל המרתף המשמש את בית הכנסת.

     

    בית הכנסת זהרי חמה

    רחוב יפו 92

     

    שמואל לעווי, חייט במקצועו, עלה מארצות הברית ב-1890 לערך והתיישב בירושלים. עד מהרה הבחין כי העולים החדשים הרבים המגיעים לעיר מתגוללים כל העת בחרפת רעב והחליט להקים להם אכסנייה. בעזרת סיוע מנדבנים רכש בניין באזור מחנה יהודה ותוך זמן קצר הוסיף עליו שתי קומות אבן, מעליהן קומה נוספת עשויה פח, ומעליהן עוד מגדל תצפית צר וקטן מעץ. כך הפך הבניין לאחד הבניינים הגבוהים ביותר בירושלים המערבית. בקומה הרביעית ייסד לעווי בית כנסת ובית מדרש בשם "זהרי חמה", שהיה ככל הנראה בית הכנסת האשכנזי הראשון בשכונה.

     

    צילום: גיל יוחנן

     

    לאחר זמן החליטו המתפללים וגבאי בית הכנסת כי יהיה זה נבון להוסיף על חזית הבניין שעון שמש. לשם כך פנו למשה שפירא, מתלמידי הישיבה הגדולה במאה שערים, שעסק באופן עצמאי גם בלימודי אסטרונומיה. הוא עמל על התקנת השעון במשך כמה חודשים - ולבסוף יצר שעון ייחודי, המורה על השעה לאו דווקא באמצעות פס הצל המוטל עליה, כי אם באמצעות נקודת אור העוברת דרך חריר קטן.

      

    אנשי ירושלים אהבו מאוד את הבניין והתגאו בו לא מעט, אבל ב-1941 פרצה שריפה במקום שכילתה את בית הכנסת, על ארבעת ספרי התורה שבו. נזקי השרפה תוקנו בלי שהיות, אבל לא שעון השמש. רק ב-1980 החליטה עיריית ירושלים להחזיר עטרה ליושנה - ואולם שעון השמש המשופץ היה רגיל, ולא שעון "החריר" של שפירא.

     

    כיום משמש הבניין כבית כנסת לתושבי השכונה ולעוברים והשבים באזור השוק, וכבר לא לאכסנייה. זהו בית הכנסת המרכזי של אזור השוק, בעיקר בתפילות מנחה וערבית, ולעתים נערכים בשתי הקומות כמה מניינים באותו הזמן.

     

    בית הכנסת של עדת היהודים ההרריים

    רח' שמואל הנביא 31

     

    אחת העדות שהקימו את מרכזן הירושלמי באזור "בית ישראל" החדשה הייתה עדת "היהודים ההרריים" (הקווקזיים). לפני הקמת המרכז המקומי, פעל בית כנסת של בני העדה ברובע היהודי. בראשית המאה ה-20 עברו כמה מבני העדה להתגורר באזור בית ישראל, ובשנת תרע"ב (1912) נקנה מבנה קטן בשכונה ברחוב שמואל הנביא 31 ושם הוקם "בית הכנסת של היהודים ההרריים".  

     

    צילום: גיא אסיאג

     

    המבנה וסביבתו נרכשו מראש על מנת לשמש כמרכז עדתי: בית תפילה, תלמוד תורה לילדי העדה, מקום כינוס לשמחות ולאירועים,

    וחדרים אחדים בצמוד לבית הכנסת, לשכן בהם אלמנות ונצרכים אחרים. כמה מן האלמנות שהורשו לגור בחדרים הצמודים לבית הכנסת, טיפלו בתמורה באחזקת המקום.

     

    בית הכנסת מנוהל עד היום על ידי ועד העדה ועל אבני זיכרון הפזורות בו מונצחים רבני העדה, גבאיה וחללי צה"ל מבניה. המבנה עצמו עבר שיפוץ, לאחר שבמלחמת העצמאות קרס גגו כתוצאה מהפגזות הירדנים - וכיום עוצב מחדש. 

     

    • בימים הקרובים, בעקבות יום ירושלים, יערוך יד בן צבי מרתון סיורים בעיר. ראובן גפני ייצא עם המשתתפים לסיור בעקבות בתי כנסת אבודים בבירה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים