שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: חיים צח
    המבקר על פרס ישראל: אין נשים, יש ניגוד עניינים
    מי שמינו את השופטים שבחרו את אחד מזוכי פרס ישראל בשנים 2007 ו-2009 הועסקו בהתנדבות או בשכר על-ידי הזוכים. למרות זאת, הם לא התריעו על ניגוד עניינים. ועוד בפרס: כמה נשים זכו בו? וכמה ערבים?

    גם בפרס היוקרתי שמעניקה מדינת ישראל - מצא מבקר המדינה ליקויים. מדובר בין היתר בניגוד עניינים בין מרכיבי ועדות השופטים למועמדים לפרס - איתם הם היו בקשר בעבר או שהם שילמו להם שכר. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם אחר-הצהריים (יום ג'). 

     

    בשנים 1990-2002 היה פרופ' דב גולדברגר מנכ"ל החברה למתנ"סים - חברה ממשלתית ששר החינוך אחראי לפעילותה ובמקביל יעץ בהתנדבות לשרי החינוך בעניין הפרס. כפיפותו לשר במקביל להיותו יועץ, כתב המבקר, יש בה סממן של אי-תקינות וחשש למראית עין של ניגוד עניינים. 

     

    אבל זה לא הכל. בינואר 2007 נבחר פרופ' גולדברגר לתפקיד יו"ר בהתנדבות של ארגון המאגד עמותות ומלכ"רים בישראל שפעילותו מומנה בחלקה על ידי חברה לתועלת הציבור העוסקת בפרויקטים חברתיים-חל"ץ. במרס אותה שנה זכתה החברה בפרס על מפעל חיים. פרופ' גולדברגר היה משקיף בוועדת השיפוט שהחליטה על הענקת הפרס לחל"ץ. לא נמצאו מסמכים המעידים כי הוא הצהיר על זיקתו לזוכים בפרס. 

     

    במקרה אחר, במשך כשנתיים וחצי שקדמו לבחירתו לתפקיד היועץ, נתן עו"ד נחום לנגנטל שירותי ייעוץ בשכר ל"מכון הישראלי לדמוקרטיה". בביקורת נמצא שלקראת חלוקת הפרס ב-2007 הציעו עו"ד לנגנטל וקבוצת ממליצים את המכון ואת נשיאו כמועמדים לפרס ישראל על מפעל חיים, אולם המכון לא זכה בפרס. לקראת חלוקת הפרס ב-2009 הוצעה שוב מועמדותו של המכון לפרס על מפעל חיים. עו"ד לנגנטל הרכיב את ועדת השופטים ובהמשך השתתף בה כמשקיף. אז הוועדה החליטה להעניק למכון את הפרס על מפעל חיים.  

     

    יום לפני שהתכנסה ועדת השופטים להחלטה בדבר זוכי הפרס, פנה לנגנטל ליועצת המשפטית של משרד החינוך, באמצעות מנהל האגף האחראי על הפרס בבקשה לקבל הנחיה כיצד עליו לפעול, מפני שלדבריו היו בין המועמדים לפרס גופים שהוא קשור עמם. עד מועד הישיבה, לא קיבל את תשובת היועצת המשפטית ואף לא הנחיה בנושא. באותו יום בו הוועדה החליטה על הזוכה, נזכרה היועצת לבקש פרטים נוספים מלנגנטל. 

     

    העניין הזה הגיע לבג"ץ, שדחה עתירה נגד הענקת הפרס וכתב על לנגנטל: "טוב היה עושה... אילו היה נמנע ממעורבות כלשהי בהליך הנוגע להענקת פרס ישראל למפעל חיים, לאור סמיכות הקשר המקצועי המתמשך שלו עם המכון... מאחר שקשר זה היה גם בעל היבט כספי". 

     

    המבקר הציע למשרד החינוך לבחון מחדש את ועדת הפרס. כמו כן העלה רעיון לפיו - יש מקום שהממשלה תבחן אפשרות להעברת האחריות להענקתו לגורם ממלכתי דוגמת נשיא המדינה שישמור על הצביון הממלכתי-יוקרתי שלו ואף יעצימו. 

     

    620 זוכים: רק 90 נשים, 5 לא יהודים

    ומי מקבל את הפרס? בדיקה שערך המבקר חושפת כי חלוקת הפרסים אינה שוויונית. בדיקת זהות מקבלי הפרסים מעלה שהתהליך שלפיו נבחרים הזוכים מוביל לכך שאין הלימה בין התפלגות האוכלוסייה לבין מקבלי הפרס במהלך השנים. לדוגמה, מתוך 620 זוכים יחידים רק כ-90 הן נשים, ורק חמישה ממקבלי הפרס אינם יהודים. 

     

    בתגובה נמסר ממשרד החינוך: "המשרד ימנה ועדה בהשתתפותם של בכירים מן המשרד ומן האקדמיה אשר יבחנו האם קיים צורך לעדכן את הנהלים או התחומים בהן מוענק הפרס". עוד נמסר כי "יש דווקא לשמר את המסגרת הבסיסית של מוסד שהצליח במשך עשרות שנים להיות נישא מעל הפוליטיקה והמחלוקות ומותג בציבור כסמל וכסטנדרט למצוינות". 

     

    על הפערים בין גברים ונשים, בקבלת הפרס, נמסר: "בחלק גדול מהמקרים אין נשים ובני מיעוטים בכלל בקרב המועמדים ולכן אין אפשרות להעניק להן את הפרס. בשנת תש"ע מונו נשים במרבית הוועדות, כך שבוודאי ניתנה תשומת לב לנושא זה. אשה שעמדה בראשות אחת מועדת השיפוט הסבירה שהקיפוח לכאורה איננו בעת דיוני הועדה על מתן הפרס, המחסור במועמדות מבטא את הקושי שהיה לנשים במהלך השנים להגיע לעמדות בכירות ולהישגים אקדמיים, שיבשילו לכדי מתן פרס ישראל כיום". 

     

    ועוד בחינוך: בחודשים פברואר-ספטמבר 2009 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא ניצול שעות הלימוד בבתי ספר יסודיים ובחטיבות ביניים. המבקר גילה כי משרד החינוך אינו בודק כראוי את ניצול שעות הלימוד בבתי הספר. עוד מצא כי למרות שמשרד החינוך מדבר על חשיבות יישום תוכנית הליבה בבתי הספר, הרי שבפועל לא מתנהל מעקב ראוי אחרי יישום השעות שנועדו ללימודים אלה. 

     

    הביקורת העלתה שבדו"חות בקרת התקן לא הובאו נתונים מרוכזים על שעות הלימוד הבלתי מנוצלות. מנתונים שקיבל משרד מבקר המדינה מארבעת המחוזות שנבדקו עלה כי 72%-40% מבתי הספר שנבדקו לא ניצלו את כל השעות בשנת הלימודים תשס"ט; במינהלת חינוך ירושלים ובמחוז ירושלים לא ניצלו כחמישית מבתי הספר היסודיים 5% או יותר מהשעות שהקצה להם המשרד. משמעות הדבר היא אבדן של עשרות שעות הוראה באותם בתי ספר. 

      

    בנושא אחר שבדק המבקר הוא מצא אי סדרים בהתקשרות משרד החינוך עם הקבלן שנבחר ליישם את רפורמת 'אופק חדש' בבתי הספר ברחבי הארץ. המבקר הראה כי למרות חובת העסקה באמצעות מכרז, מצא משרד החינוך דרך עוקפת להעסקת קבלני משנה שלא באמצעות מכרז באופן לא חוקי. הדבר עלה למשלם המסים כסף רב. משרד מבקר המדינה אמר לסיכום כי הוא "רואה את הממצאים האמורים בחומרה, ועל משרד החינוך להסיק את המסקנות הנדרשות מכך הן לגבי ההתקשרות נשוא הביקורת הנוכחית והן בנוגע להתקשרויות בעתיד".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עטא עוויסאת
    סממן של אי-תקינות. פרופ' גולדברגר
    צילום: עטא עוויסאת
    אתר הכנסת
    קשר בעל אופי כספי. לנגנטל
    אתר הכנסת
    מומלצים