שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרופא רשם תרופה גנרית: להתעקש על המקורית?
    אינטרסים כלכליים עומדים בבסיס החלטת הקופות לרשום למטופליהן תרופות גנריות הזולות יותר מתרופות המקור - אך לא תמיד התרופה הגנרית יעילה באותה המידה. האם משרד הבריאות מפקח על הקופות, ומתי כדאי להתעקש לקבל את תרופת המקור?

    כבר בקופת החולים הבין דורון (שם בדוי, השם שמור במערכת), 38, מצפון תל אביב שכדאי שיחשוב פעמיים לפני שהוא רוכש את התרופה נוגדת הדיכאון והחרדה שהרופא רשם לו. כמקובל במכבי שירותי בריאות, התרופה לא נרשמה בשמה המסחרי המוכר אלא לפי החומר הפעיל בה. מתחת לחומר הפעיל צוינו שני שמות מסחריים של תרופות המכילות את אותו חומר פעיל, אחת מקורית, אותה נהג ליטול עד כה, והשנייה גנרית. אז איזו תרופה לרכוש? רופאו של דורון טרח וציין שאם ההפרש הכספי החודשי בין שתי התרופות, העומד על 60 שקל, אינו משמעותי לו, הוא ממליץ שימשיך לרכוש את התרופה המקורית. גם הרוקח בבית המרקחת הפרטי סבר כך. לדבריו, הוא קרא מאמרים על שתי התרופות ושמע עדויות מלקוחות שהתלוננו על התרופה הגנרית.

     

    דורון בחר לרכוש את תרופת המקור למרות שמחירה היה כפול.

     

    החלפת תרופות המקור בתרופות גנריות היא תופעה שכיחה. רוב אנשי הרפואה ובכירי מערכת הבריאות בישראל משוכנעים שברוב המקרים אין הבדל משמעותי בין תרופות מקוריות לגנריות. כך גם מעידים מחקרים השוואתיים שנערכו בארץ ובעולם. לתרופות הגנריות יתרון כלכלי משמעותי, שכן הן מאפשרות טיפול רפואי באיכות טובה למספר גדול הרבה יותר של מטופלים ולא רק לעשירים שיכולים להרשות לעצמם תרופות מקוריות במחיר מנופח.

     

    עם זאת, על פי הניסיון שהצטבר בשנים האחרונות בקופות החולים ובמשרד הבריאות, במקרים לא מעטים (בעיקר בטיפול במחלות כמו אפילפסיה, מחלות נפש, מחלות עצבים ואסתמה) מתגלים הבדלים ניכרים בהשפעה של התרופות.

     

    לפי בדיקת מגזין מנטה, בשנים האחרונות הופנו למשרד הבריאות מאות תלונות, ומהן עולה שלא תמיד מצליחות קופות החולים לאזן בין האינטרס של החולים לקבל את התרופה שהכי הטובה להם ובין האינטרס של הקופה לרכוש את התרופה היעילה והבטוחה ביותר במחיר הנמוך ביותר. נוסף על כך, מתברר כי משרד הבריאות לא תמיד מקיים בקרה מספקת על הרופאים, הרוקחים וקופות החולים בתחום זה.

     

    היקר והזול

    לפי נתוני חברות התרופות, תהליך ההמצאה, הניסוי והאישור של תרופה חדשה עשוי לארוך עד עשר שנים לערך, ועלות הפיתוח שלה עשויה להגיע עד ל־900

    מיליון דולר. לצד נתונים אלה קיימים מחקרים בלתי תלויים, אחד מהם נערך על ידי גוף המכונה Citizen Report Public, שלפיהם עלות פיתוח תרופות חדשות עומד בממוצע על 110 מיליון דולר בלבד.

     

    אולם לכל תרופה מקורית יש תקופה מוגבלת של כמה שנים (עד 20 שנה) לשמירה על בלעדיות הפטנט. במקרים רבים, ובעיקר כשמדובר בתרופות למחלות נפוצות, לקראת תום תקופת הבלעדיות מכינות חברות תרופות מתחרות תרופה שהיא העתק של התרופה המקורית. העתקה זו מכונה "תרופה גנרית".

     

    הרוקח דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל: "גנריקה אינה תמיד זהה למקור. מניסיוני כ־30 שנה בתור רוקח בקהילה אני יכול להעיד על תלונות ממטופלים שהתרופה הגנרית לא נתנה להם מענה אופטימלי כפי שקיבלו בתרופה המקורית".

     

    ואולי זה רק בגלל אפקט הפלצבו?

    "גם לפסיכולוגיה יש תפקיד מכריע ברפואה ובריפוי".

     

    יש אינטרס כלכלי לרוקח להמליץ על תרופת מקור שכן היא יקרה יותר והרווח שלו גבוה יותר?

    "הרוקחים לא מקבלים תגמול על תרופות מרשם אלא רק על תרופות ללא מרשם והדבר נכון גם בנוגע לרוקחים בקופות החולים".

     

    ד"ר רון תומר, סמנכ"ל חברת אוניפארם, מחברות התרופות הגנריות הגדולות בישראל, חבר איגוד הכימיה והפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים שמאגד 21 חברות תרופות בישראל, הודף את הטענות: "התרופות הגנריות נרשמות בארץ על פי כללים מחמירים המקובלים בעולם המערבי והן מאושרות לשימוש רק לאחר שהוכחה איכותן וזהות באפקט הטיפולי שלהן. יש מקרים שבעלי עניין מנסים לטעת ספק באיכות התרופות הגנריות מסיבה מסחרית בלבד. בארץ נמכרים מאות אלפי תכשירים גנריים מדי חודש ולא נתקלתי ולו במקרה אחד שבו החלפה לטיפול גנרי פגעה בבריאותו של חולה".

     

    חיסכון גדול לקופות

    כמקובל בעולם, משרד הבריאות בארץ מאשר לחברות התרופות לשווק תרופות גנריות ומעודד את קופות החולים לרכוש אותן ולהנפיקן למבוטחים במקביל לתרופות המקור או במקומן. המשמעות היא חיסכון תקציבי עצום לקופות החולים ולתקציב הבריאות הציבורי, מה שמאפשר העברת כספים שנחסכים לצרכים חיוניים אחרים.

     

    לפי נתוני משרד הבריאות, התרופות הגנריות מהוות 60% מסך התרופות הנצרכות בארץ, אבל עלותן היא רק כ־13% מהעלות הכוללת של שוק התרופות הישראלי שמוערך בכ־5 מיליארד שקל בשנה. מדי שנה נכנסות לסל הבריאות כעשר תרופות גנריות חדשות שמחליפות תרופות מקוריות קיימות. כניסתן מקטינה את ההוצאות על תרופות ב־200־250 מיליוני שקלים מדי שנה.

     

    תרופה חדשה שנכנסת לסל מתוקצבת על ידי המדינה לפי המחיר היקר שלה, שנקבע כשהתרופה המקורית הוכנסה לסל (למרות שגם מחיר התרופה המקורית יורד בכ־80% בתוך שנתיים). הדבר מגביר כמובן את המוטיבציה של קופות החולים להכניס את התרופות הגנריות הזולות יותר לשימוש.

     

    זאת ועוד, קופות החולים מחייבות את רופאיהן להחליף לחולים את התרופות המקוריות בתרופה גנרית. לדברי בכירים בקופות החולים, ברוב המקרים אין למטופלים בעיה, אך יש מקרים לא מעטים שבהם ההחלפה מרעה את מצב החולה, דבר שכפי הנראה נגרם מטווח טיפול קטן במיוחד של התרופה או מאפקט הפלצבו (החולה מאמין שהתרופה המקורית טובה לו וברגע שהוא נוטל תרופה אחרת הוא מרגיש שהיא לא מתאימה לו). במקרים אלה על הקופות להמשיך ולממן את התרופה המקורית היקרה יותר, אך הן לא תמיד ממהרות לעשות זאת.

     

    במאמר שפרסם פרופ’ מתי ברקוביץ’, מנהל היחידה לפרמקולוגיה קלינית והמרכז לייעוץ תרופתי במרכז הרפואי אסף הרופא, הוא התריע על הבעיות הרפואיות שעלולות להיווצר בהעברת חולה מתרופה מקורית לתרופה גנרית. "קיימים דיווחים בספרות הרפואית על בעיות בהחלפת תרופות לטיפול באפילפסיה, תרופות פסיכיאטריות ותרופה לטיפול בהפרעות קצב הלב", הוא כתב. "החלפת תרופה עלולה להיות בעייתית בשורה של מצבים כמו תרופות שתחום ההשפעה הטיפולי החיובי שלהן בגוף צר, תרופות שקצב השפעתן בגוף מהיר ולא קבוע, תרופות שמתחילות להשפיע בגוף עוד לפני התפרקות התרופה בדם, תרופות שמתפרקות רק בכבד, ותרופות שניתנות לאוכלוסיות שלא מיוצגות בניסויים שנערכים בגברים צעירים ובריאים, כלומר אוכלוסיות הקשישים, נשים וילדים".

     

    עם זאת גם הוא טוען שלרוב ההחלפה הגנרית מצוינת והכרחית. "בדצמבר 2008 פורסם מאמר בכתב העת היוקרתי JAMA שמחבריו בדקו 47 מחקרים שפורסמו בעשור הקודם על תרופות מקוריות וגנריות לטיפול במחלות לב וכלי דם. מסקנת המאמר הייתה בין היתר כי לא נמצאו הבדלים ביעילות ובבטיחות התרופות המקוריות והגנריות. מסקנת כותבי המאמר הייתה כי העיתונות המדעית והפופולרית צריכה להיות יותר זהירה בציטוט מקרים נקודתיים ולא מוכחים מדעית שיפגעו באמון בתכשירים גנריים".

     

    בסקר שערכנו בקרב רופאים התברר כי רובם חושבים שיש הבדל בין תרופות אתיות לגנריות. איך אתה מסביר את זה?

    "אין בזה חדש. העמדות של הרופאים בנוגע לתרופות הגנריות תואמות את הידוע לנו".

     

    נאמנות לחולה או למוסד?

    ב־1999 הוציא מנכ"ל משרד הבריאות אז, פרופ’ גבי ברבש, חוזר מנכ"ל המתווה מדיניות לקופות החולים ולמשרד. ברבש קבע כי כשחולה מתחיל טיפול בתרופה חדשה, אין מניעה לתת טיפול תרופתי גנרי שיעילותו זהה למקורי.

     

    נוסף על כך, הוא קבע כי על הרופאים להקפיד לשמור על רצף טיפולי תרופתי אצל מטופלים שמחלתם כרונית ושכבר מקבלים תרופה ומצבם הרפואי התאזן בעקבות הטיפול, וכי "אין להחליף תרופות לחולים משיקולי עלות. ההנחיה הקובעת במתן טיפול רפואי מסוים או החלפת טיפול רפואי אחד באחר לצורך אותה מטרה חייבת להישקל גם לפי הדרך בה עשוי יישומה להשפיע על מצבו של המטופל".

     

    פרופ’ ברבש כלל בהוראותיו גם אמירות חשובות מאוד שכוחן יפה גם היום. "אין ספק שמערכת הבריאות כפופה למסגרת התקציב, ואין ספק שחובתנו כרופאים מנהלים להפעיל שיקול דעת... עם זאת אסור שניסחף עם המחויבות הציבורית־מוסדית ונדחק הצידה את חובת הנאמנות שלנו כלפי החולה העומד מולנו".

     

    כבר ב־2005 כתב מבקר המדינה כי ראוי שקופות החולים ומשרד הבריאות יפרסמו רשימה של תרופות שאין מחליפים אותן בתרופות גנריות וכי יש להטמיע את הוראות חוזר מנכ"ל משרד הבריאות. לעמדה זו הצטרפה מי שכיהנה אז כנציבת הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ד"ר קרני רובין־ז’בוטינסקי. ד"ר יורם בלשר, יו"ר ההסתדרות הרפואית אז, פנה אף הוא למשרד הבריאות באותו עניין.

     

    ומה נהיה? כלום. "בדקנו את הנושא הזה והגענו למסקנה שמבחינה מקצועית לא ניתן לקבוע רשימה כזאת של תרופות או מחלות", טוען עו"ד יואל ליפשיץ, סמנכ"ל לבקרה על קופות החולים במשרד הבריאות. "בדקנו גם במדינות אחרות במערב ולא מצאנו באף מדינה שיש מנגנון שקובע שבמחלה מסוימת או בתרופה מסוימת אסור לבצע החלפה כזאת. צריך לבדוק כל מקרה לגופו".

     

    הוראות משרד הבריאות שפורסמו ב־1999 ולא שונו מאז קובעות כי אסור לרופאים להחליף תרופה למטופל שמחלתו מאוזנת משיקולי עלות. אבל מבדיקת מגזין מנטה עולה שבקופות החולים מעדיפים במקרים רבים להתעלם מהוראה זאת. נראה אפילו שבכירים במשרד הבריאות לא תמיד מודעים להוראה שהמשרד עצמו קבע ופרסם?

    "המשרד דווקא אוכף את הנוהל הזה, ולחולים ותיקים לא ממהרים להחליף את התרופות בתרופות חדשות וזולות יותר. כשמחליפים למטופל תכשיר והוא לא מאוזן, הוא מרגיש את זה. לרופאים בקופות החולים יש אפשרות להמליץ שהחולה ימשיך לקבל את התרופה המקורית בכפוף לאינדיקציות הרפואיות שהתגלו אצל החולה לאחר שהוחלפה לו התרופה".

     

    נראה שהנורמה בקופות החולים היא להחליף למטופלים את התרופה המקורית היקרה בתרופה הגנרית הזולה יותר.

    "נקודת המוצא של המשרד היא שגנריקה זה דבר טוב ולרוב אין משמעות רפואית להחלפה בין אתיקה לגנריקה. חשוב לדעת שבמקרים שהתרופה הגנרית לא פועלת טוב על החולה, רופאו צריך לכתוב המלצה שמבוססת על בדיקות החולה, והקופה מחויבת לתת לו את התכשיר המקורי. צריך גם לזכור שיש הרבה עבודת שיווק של התרופות האתיות מול הרופאים".

     

    הנוירולוג פרופ’ אבינועם רכס, יו"ר הלשכה האתית בהסתדרות הרפואית: "הרופאים צריכים להכיר בצורך הכלכלי של קופות החולים להתנהל בצורה האיכותית הזולה ביותר האפשרית, ומאידך קופות החולים צריכות להכיר בגבולות האתיים של השימוש בתרופות הגנריות. יש חולים שצריך להיות זהירים איתם יותר בהחלפה, בעיקר כשמדובר בתרופות בעלות טווח טיפולי צר שלא מקובל להחליפן בגלל שעלולה להיות סטייה בזמינות התרופה ובספיגתה בדם. בנוסף צריך להקפיד ליידע את החולה. יש חולים שמתקשים להסתגל לתרופות חדשות והם עלולים לטעות בנטילתן אם שונו צבען או צורתן".

     

    גיא גורצקי, מנכ"ל פארמה־ישראל, ארגון חברות התרופות מבוססות מחקר ופיתוח (המייצרות את התרופות האתיות): "המציאות בישראל מלמדת כי משרד הבריאות וקופות החולים כחלק ממדיניותם הכלכלית מעדיפים את קיומם של תחליפים גנריים זולים, אך אין כל מקום להקיש מכך שמדובר בהכרח בתרופות זהות. השוני בין תכשירים דומים עלול להביא במקרים מסוימים להבדל באפקט הטיפולי, לכן חשוב לשמור על משטר טיפולי. צריך לזכור כי לאחר כניסת תחליפים גנריים לשוק מופחת גם מחירן של תרופות המקור ולכן ההשפעה הכספית של החלפת תרופה אחת בשנייה היא נמוכה יחסית".

     

    אישורים מיוחדים

    לפני כחודשיים הוגשה הצעת חוק על ידי עשרה ח"כים ובראשם פרופ’ אריה אלדד, שלפיה קופת חולים לא תחליף תרופה או טיפול רפואי או מטפל, אלא אם הרופא

    המטפל קבע כי יעילות הטיפול או התרופה החליפיים זהה לטיפול המקורי.

     

    הצעת החוק נועדה למנוע מקרים כמו זה של א’, 56, מתל אביב, חולה כרוני שנזקק לתרופה נוגדת דיכאון. תחילה הוא קיבל את התרופה הגנרית, ואולם על פי הדו"ח של שניים מרופאיו, בזמן נטילת התרופה התגלו אצלו תופעות כגון חוסר שליטה בכעסים והאשמות שווא. תופעות אלה פסקו כשנטל את התרופה המקורית. א’ ביקש אישור מיוחד משירותי בריאות כללית למימון התרופה המקורית. האישור ניתן לשנה אחת ולא חודש לאחריה בטענה "כי לא קיימת סיבה רפואית להנפיק את התרופה המקורית וכי ניתן להחליף לתרופה גנרית".

     

    בצר לו פנה א’ למשרד הבריאות, ולאחרונה החלה בדיקת העניין מול הקופה.

     

    תגובת הכללית: "במקרה שלפנינו מדובר בתרופה גנרית לגביה לא הצטבר מידע שלילי כלשהו לא מהארץ ולא מהעולם. לגבי תרופות אלה הנוהג בכללית הוא שהרופא המטפל חייב למלא דיווח למשרד הבריאות ולמחלקת הרוקחות בכללית על תופעות הלוואי, ואז, לאחר בחינת סוג תופעות הלוואי, מאושרת לחולה תרופת המקור או לחלופין ממליצים לרופא המטפל להעביר את החולה לתרופה חלופית מאותה קבוצה טיפולית. עד עתה, למרות בקשות חוזרות ונשנות, לא התקבל מהפסיכיאטר המטפל דיווח מלא של תופעות הלוואי וכן לא התקבל החומר הרפואי שהתבקש. אם יתקבל החומר כנדרש, המקרה ייבחן כמקובל".

     

    צעירה הסובלת מאפילפסיה וממחלת נפש טופלה במסגרת שירותי בריאות כללית בתרופה המקורית נגד אפילפסיה, מצבה התייצב והיא לא סבלה מתופעות לוואי ומהתקפים של המחלה. כשהוחלפה התרופה המקורית בגנרית, מצבה הידרדר. בחוות דעת של הרופא המטפל נכתב שכשהיא קיבלה אישור לחזור ולקבל את התרופה המקורית, מצבה אכן השתפר והתייצב, ושהחלפת התרופות שהקופה כפתה על החולה הייתה טראומטית והביאה לנסיגה במצבה הגופני והנפשי.

     

    ה"כללית" דבקה בסירובה לממן למטופלת את התרופה המקורית בטענה שעל פי הרישומים אין התאמה בין מועדי התקפי האפילפסיה לשינוי בתכשיר הטיפולי. פסיכיאטר בכיר המליץ אף הוא על החזרת המטופלת לתרופה המקורית, ואתי סממה, נציבת קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, צידדה בהמלצה זאת. בעקבות זאת אישרה הקופה מימון לתרופה המקורית לחצי שנה, כשלאחר מכן תיאלץ המטופלת להגיש בקשה מחודשת.

     

    הקופות לא מעדכנות

    תלונות רבות בנושא הופנו בשנים האחרונות גם לאגודה לזכויות החולה. שמוליק בן־יעקב, חבר הנהלת האגודה: "התרופות הגנריות לא מתאימות לכולם וקופות החולים לא טורחות לעדכן באמצעות רוקחיהן ורופאיהן שעלולה להיות בעיה בהחלפת התרופות. לדעתנו, במרשמי התרופות צריכה להיות הערה למטופל שאם הוא סובל מתופעות לוואי או תחושה רעה בעקבות קבלת התרופה, שיעדכן באופן מיידי את הרופא המטפל בו בקופת החולים".

     

    ומה בנוגע למקרים שמפסיקים לחולה כרוני שמצבו הרפואי מאוזן את התרופה המקורית ומצבו הרפואי מידרדר?

    "זה מקומם. במקרה כזה צריך להיאבק ולא לוותר".

     

    סממה מסויגת מהתנהלות קופות החולים בנושא. "אנחנו מכבדים את הזכות של הקופה בקרב חולים חדשים להתחיל בתכשיר שהיא בוחרת לעבוד איתו, אבל מכאן

     

    ועד להעביר בקלות מטופלים מתכשיר לתכשיר הדרך ארוכה. אנו מתירים לקופות לקנות תרופות גנריות זולות יותר ואנו ממשיכים לשלם להן לפי המחיר היקר של תרופת המקור, והן עוד מתווכחות איתנו על החולים המסוימים שחשוב שהם יקבלו את תרופת המקור".

     

    מה אתם עושים כשמתקבלת תלונה של חולה?

    "אנו בודקים את הנסיבות המיוחדות של החולה וזה כרוך בדיאלוג מתמשך עם הקופה. יש מקרים שקבענו שהקופה צריכה להמשיך ולספק את התרופה המקורית, והיו מקרים שבגלל שהבדיקה הייתה ממושכת, חייבנו את הקופה לממן בדיעבד לחולה את התרופה המקורית שהוא רכש בינתיים בכספו. אנחנו גם לא מתעלמים מאפקט הפלצבו ומהאלמנט הנפשי בצריכת התרופות. אנשים נוטים להאמין שהמקור טוב יותר, למרות שככל הנראה זו הנחה מוטעית".

     

    המדריך לצרכן:

    1. קיבלתם מרשם לתרופה? שאלו את הרופא אם היא מקורית או גנרית. אם זו תרופה גנרית, שאלו אותו אם הוא ממליץ מניסיונו לקנות את המקורית.

     

    2. אם כבר קיבלתם את התרופה המקורית והרופא מבקש להמירה בגנרית, שאלו אותו על ההבדלים הידועים לו

    בין שתי התרופות והאם יש לו ניסיון עם מטופלים אחרים. דרשו שהוא יתעד את ההחלפה בתיקכם הרפואי ויכלול

    בה גם את שאלותיכם.

     

    3. אם הוחלפה תרופתכם המקורית לגנרית, שימו לב אם אתם סובלים מתופעות גופניות או נפשיות חדשות. אם יש כאלה, דווחו על כך לרופאכם ובקשו שיתעד זאת. בקשו מהרופא שיכתוב למענכם בקשה להנהלת הקופה לחזור לתרופה המקורית.

     

    4. הקופה מסרבת להחליף את התרופה? בררו מה ההפרשים במחירים בין התרופה המקורית לתרופה הגנרית. לעתים ההבדלים אינם גדולים. אתם יכולים גם להגיש תלונה לנציבת קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות, שיש לה סמכות לאלץ את הקופה לתת לכם את התרופה המקורית ואף להחזיר לכם את התשלום שכבר שילמתם מכיסכם בעבורה.

     

    5. אם אתם נוטלים תרופות פסיכיאטריות למיניהן התייעצו עם הרופא המטפל על הסיכון ו/או על התועלת בהחלפת התרופה.

     

    תגובות קופות החולים

    קופת חולים מאוחדת: "מדיניות הקופה במתן תרופות לחולים הינה על פי הנחיות משרד הבריאות. מדובר במגמה עולמית שנועדה להקטין את ההוצאה בעלויות התרופות. עם זאת, חשוב לדעת כי השיקולים המנחים את הקופה במעבר מתרופת מקור לגנריקה הם בראש ובראשונה שיקולים רפואיים מקצועיים. אם הוכח על ידי הרופא שלחולה אי סבילות לתרופה הגנרית, הקופה מאפשרת את מתן תרופת המקור ולעתים (וקיימים גם מקרים כאלה) במידה שהחולה מתלונן על אי סבילות לתרופת המקור, הקופה מאפשרת את מתן התרופה הגנרית".

     

    מכבי שירותי בריאות: "החומר הפעיל בתרופות הוא החשוב והרלוונטי לביצוע הפעולה הרפואית. כאשר החומר הפעיל קיים במספר תרופות והשפעתן הרפואית זהה, אזי ניתן להציע למטופל את אחת מהן, תוך מעקב על מנת לוודא התאמה טיפולית נכונה".

    קופת חולים לאומית: "הקופה שמה לה כמדיניות את נושא הטיפול התרופתי המיטבי ללקוחותיה, בין שמדובר בתרופות אתיות ו/או גנריות. יש להדגיש כי התרופות הגנריות מאושרות על ידי משרד הבריאות כתחליף הולם לתרופות אתיות. אנו משאירים מרחב לשיקול דעת של הרופא המטפל לשימוש גם בתרופות אתיות לאור תופעות אובייקטיביות הידועות בספרים שלא היו קיימות בתרופות אתיות ו/או תחושות סובייקטיביות של המטופל הנבחנות לגופו של עניין".

    שירותי בריאות כללית: "הכללית פועלת על פי החלטות המדינה ועל פי פקודת הרוקחים הגורסת כי זכותו של רוקח לנפק גנריקה במקום תרופות מקור. במקרים שבהם מצטבר מידע לגבי תרופה שאינה נוהגת קלינית כגנריקה ויש אפשרות שהחולים לא יוכלו ליהנות ממלוא תכונותיה הרפואיות, יודעת הכללית להחליט שאין ליצור קישור גנרי לתרופה הספציפית מול תרופת המקור ואז לא מתבצעת חלופה גנרית".

     

    סקר מנטה: מה באמת חושבים הרופאים על תרופות אתיות וגנריות?

    300 רופאים המנויים על רשת רפואה השיבו לסקר אינטרנטי של מגזין מנטה וחברת פרמה־קווסט, חברה אחות לרשת רפואה, המתמחה בתחום המחקרים הרפואיים. חלקם הגדול מעדיפים את התרופות האתיות

     

    1. האם לדעתך יש הבדל בין תרופות גנריות לתרופות אתיות? 

    רוב הרופאים (72%) גורסים שיש הבדל, כאשר מחציתם סבורים שיש הבדל קטן. 21% מציינים שיש הבדל גדול.

     

    2. אילו יכולת לבחור בין תרופה אתית לגנרית, איזו מהן היית רושם לבן

    משפחה?

    • 7% היו בוחרים לפי גורמים משתנים (סוג התרופה, מחיר, ניסיון וכו').
    • 43% מהרופאים היו בוחרים לרשום לבן משפחה תרופה אתית. 
    • 12% היו בוחרים בתרופה גנרית.
    • 38% ציינו כי היו בוחרים תרופה אתית וגנרית באותה מידה

     

    3. ממה שהינך יודע או מכיר, באילו תרופות יש לדעתך הבדל גדול בין תרופה אתית לגנרית? 

    34% חושבים שיש הבדל גדול בקבוצת התרופות נגד חרדה ודיכאון (מקבוצות SSRI ו־SNRI) ותרופות לסכיזופרניה, 31% ציינו תרופות לצרבת – מעכבי משאבת הפרוטון, 22% ציינו תרופות ללחץ דם, ו־14% ציינו תרופות לטיפול באפילפסיה.

     

    בתשובה לשאלה פתוחה הם פירטו שמדובר בהבדלים בחומר הפעיל ובאפקטיביות, בין 20% ל־30%, לכן יש צורך לפעמים להגדיל מינון. אחרים מציינים כי יש הבדל בתופעות הלוואי המודגשות יותר בתרופות הגנריות. 


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בתרופות דיכאון, ההבדל מורגש
    צילום: index open
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים