שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    משבר הנילוס: אתיופיה חנכה סכר חדש על הנהר
    אחרי שמאמצי התיווך עלו בתוהו, הזדרזו שלטונות מצרים לגבש צעדי תגובה נגד "מדינות עמק הנילוס", אם אלו אכן יפרו את הסטטוס-קוו באשר לכמות המים שהן שואבות מן הנהר. בין היתר, תפעל קהיר "לייבש" מימון פרויקטים בשכנותיה הסוררות
    פחות משבוע לאחר חתימת "הסכם מדינות עמק הנילוס", שבו החליטו אתיופיה, אוגנדה, רואנדה וטנזניה לנצל את מי הנהר על-פי צורכיהן מבלי להתחשב עוד במונופול המצרי על משאביו, הופכת המתיחות בין המדינות למשבר של ממש. בקהיר נחושים לשמור על הסטטוס-קוו בעניין, במה שכבר הוגדר בעיתונות הערבית כ"מלחמה שקטה" על ההסדר הישן המאפשר לה ולסודן לנצל כ-87 אחוזים מהמים הזורמים בו.

     

    זמן קצר לאחר חתימת ההסכם המתריס כלפי מצרים והאיומים מכיוונה לפעול נגד כל מי שינסה לשנות את המצב הקיים, מיהרה שלשום אתיופיה לחנוך סכר חדש באפיק "הנילוס הכחול", אחד היובלים הראשיים, שבו עוברים כ-85 אחוזים ממכסת המים המגיעה בסופו של דבר לשטחן של סודן ומצרים.


    אשה מצרית נושאת דליי מים מהנילוס. עורק החיים המקומי (צילום: רויטרס)

     

    "אל-קודס אל-ערבי" הלונדוני דיווח כי נוסף על אותו סכר, מתכוונת אתיופיה להקים "עוד עשרות מכשולים שונים לאורך הנהר כבר בעשור הקרוב". גם הפעם לא נפקדו שמותיהן של ישראל וארצות-הברית כאחראיות עקיפות למתיחות, שכן על-פי הדיווח, הסכר הוקם במימון איטלקי תוך שימוש בטכנולוגיה ישראלית-אמריקנית.

     

     על-פי ההערכה, הסוגיה עלתה גם בפגישה שקיים ברומא נשיא מצרים, חוסני מובארק, עם ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני. זו היתה הפעם הראשונה שבה יצא מובארק מארצו מאז שב לקהיר מהניתוח שעבר בגרמניה.

     

    העיתון דיווח כי תחילה ניסתה מצרים להניא את האתיופים מלפתוח את הסכר, בין היתר באמצעות משרד החוץ בקהיר ואף בסיוע נציגי הכנסייה הקופטית בשתי המדינות - אולם כל אלה עלו בתוהו. בעקבות זאת, הועברה האחריות לטיפול בנושא למועצה לביטחון לאומי בראשות שר המודיעין, עומר סולימאן. 

     

    התגובה המצרית: "מייבשים" פרויקטים עם השכנות

    עוד על-פי העיתון, פתחה מצרים ב"מאמצים ביטחוניים ומדיניים מתואמים" כדי לנסות ולסכל את הפרויקטים העתידיים, בין היתר באמצעות משא-ומתן עם מקורות המימון והטכנולוגיה שלהם.

     

    בקהיר ינסו לאסוף מידע מפורט על ההתפתחויות בנהר והסכרים המתוכננים לאורכו, כמו גם מיקומם, איכותם ומידת השפעתם על כמות המים שתגיע למצרים. פרשנים אף העריכו כי המהלך יוביל בנקים להסס לסייע במימון אותן תוכניות, מחשש שכך יסייעו בהצתת סכסוך אזורי.

     

    גשר על הנילוס בסודן. "כל פרויקט צריך תמיכה מצרית" (צילום: AFP) 

     

    במקביל להיערכות הפנימית, מיהרה קהיר לשגר כבר אתמול הודעות אזהרה לארבע המדינות לבל ינקטו צעדים שיפגעו במכסת המים של מצרים. השר למקורות המים בקהיר, מוחמד נסר א-דין עלאם, אמר כי "חובה שכל פרויקט שיוקם לאורך הנהר יזכה לתמיכת מצרים וסודן, לפי ההסכמים הבינלאומיים. מצרים עוקבת באופן דקדקני אחר כל הפרויקטים להפקת חשמל של מדינות עמק הנילוס כדי לוודא שהמים אינם משמשים להשקיית שטחים חקלאיים, מה שיפגע במכסת המים שלנו.

    אין לנו התנגדות עקרונית להקמת סכרים לצורכי אנרגיה, כל עוד תקבל מצרים את 55 מיליארדי קוב המים שהיא זכאית להם מדי שנה".

     

    הבהלה שעורר החשש מפני מחסור במים הוביל את המצרים לא להסתפק בכל אותם צעדים. בראיון לעיתון המצרי "א-שורוק", אמר גורם רם-דרג כי ארצו החליטה להקפיא את כל הפרויקטים המשותפים שנחתמו בינה לבין כל אחת מהמדינות שחתמו על ההסכם החדש, וכן תעצור מימון שהבטיחה בתוכניות העוסקות בצמחיה ופיתוח. לדבריו, מדובר ב"תגובה מוחצת" מצד מצרים לכל אותן מדינות, שיש בכוחה להביא להפסקת התנגדותן למצב הקיים.

     

    אותו בכיר העריך כי אוגנדה תהיה זו שתיפגע מצעדי התגובה באופן הניכר ביותר, שכן מצרים הייתה היחידה שנחלצה לסייע לה בטיהור המים הזורמים בשטחה ובסילוק העשב הרב שצמח לאורך אפיק הנהר הזורם בתחומה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מתייבשים. ילדה מצרית נושאת מים מהנילוס
    צילום: רויטרס
    העלה את הנושא בשיחה עם ברלוסקוני? מובארק
    צילום: רויטרס
    מומלצים