שתף קטע נבחר
 

"אפינו אותך בתנור של אישה אחרת"

איך מסבירים לילדה שנולדה מפונדקאות איך בדיוק הגיעה לעולם? בספרה החדש "כל צבעי הקשת", מסבירה לילדים הסופרת סמדר שיר, בתיאורים חכמים ומקסימים, מהי תרומת זרע, מהו אימוץ וגם איך אופים ילדים בתנור של אישה אחרת

כשיולי, בתה הצעירה של הסופרת והעיתונאית סמדר שיר, שאלה אותה איך הגיעה לעולם, קפץ לראשה של שיר הדימוי על אישה שאופה את העוגה המוצלחת שלה בתנור של שכנתה, בגלל שהתנור במטבח שלה, התקלקל. יולי היא בתם הביולוגית של שיר ובעלה והיא נולדה בארצות הברית באמצעות פונדקאית.

 

"נאלצתי להיפרד מהרחם שלי, אבל דאגתי שישאירו לי שחלות כדי שאוכל לעבור הפריות מבחנה ולייצר עוברים ויולי יודעת מגיל צעיר מאוד שסיפור הלידה שלה מיוחד וכמה אני ואבא שלה חלמנו עליה ורצינו אותה. כשהיא שאלה אותי למה היא לא נולדה כמו אחיותיה, בא לי לראש הרעיון של התנורים וכך הסברתי לה שאת 'העוגה' שאביה ואני אפינו העברנו לתנור של אישה אחרת", מספרת שיר לרגל צאת ספרה "כל צבעי הקשת" (הוצאת ידיעות ספרי חמד), שעוסק ב-7 משפחות מיוחדות שלכל אחת מהן סיפור משלה.

 

משפחות מכל הסוגים

"אני נשואה 28 שנים ויש לי שישה ילדים מאותו האבא", צוחקת סמדר שיר כשאני שואלת אותה מה הביא אותה לקבץ את הסיפורים הללו על ילדים שנולדו מתרומת זרע, גדלים במשפחות קלט או במשפחות חד מגדריות. "על פניו אני האדם הכי לא מתאים לעסוק בנושאים הללו כי זה רחוק מהחיים האישיים שלי", היא אומרת. "כנראה שבספרים שלי אני יכולה להשתולל ולעשות את כל מה שאני לא עושה בחיים הפרטיים". ובכל זאת, מתברר שחלק מהסיפורים הגיעו אליה ממש מקרוב.

 

את התחקיר לספר היא עשתה במשך שנתיים, אבל את הפּוּש האמיתי היא קיבלה בעקבות הרצח בבר נוער. "היה לי ברור שאני לא אכתוב ספר הדרכה מהז'אנר הדידקטי של איך נולדים תינוקות מתרומת זרע. לא שאני מזלזלת בחשיבות של ספרים מהסוג הזה, אבל כאלה יש כבר ולא רציתי עוד ספר שיהפוך מעצם הכותרת שלו לכזה שמיועד רק לפלח אוכלוסיה מצומצם", היא מסבירה.

 

וכך נולדו אצלה עלילות מרגשות, שחוט של כנות וישירות עובר ביניהן וצובע אותן בגוונים שנכנסים אל תוך הלב והופכים לסיפורים טובים שגם מציגים משפחות מיוחדות. "אני רואה את בתי בת ה-8 וכיצד היא מקבלת בטבעיות את הילדים של חבר טוב שלנו, שגרים חצי מהשבוע אצל אמא שלהם ובחצי השני אצל אבא שלהם ובן זוגו. היא יודעת לחשב באיזו שבת ובאיזה ימי חול הם יבואו אלינו והסידור הזה נראה לה הכי טבעי בעולם. זה חידד אצלי את התחושה שילדים יכולים לקבל בטבעיות משפחות מכל מיני סוגים ולכן, המשפחות הללו הן חלק מהעלילה ולא עומדות בחזית, אלא נמצאות שם כרקע הכרחי וחשוב".

 

ואכן, בסיפורים המוצלחים שכל אחד מהם מציג כאמור בעיה שכיחה מעולמם של ילדים, מסופר על המשפחה המיוחדת של כל ילד ושיר משכילה לשלב אמירות חכמות ומקסימות שיכולות לצייד את הקוראים בתובנה שלא תשכח. כמו למשל שפונדקאות זה בעצם כמו להעביר את העוגה המצוינת שלך לתנור של השכנה ושבמקום אבא ואמא של שבת שמנציחים את המשפחה המסורתית, אפשר להשתמש במונחים ילד וילדה של שבת, שיעזרו לילדים הגדלים במשפחות חד מגדריות להרגיש בבית וגם שילדים שנולדו מתרומה מבנק הזרע הם בעצם אוצר יקר, שהרי הם הגיעו מהבנק.

 

הדבק המשפחתי

אחד מהסיפורים בספר מספר על ילדה שגדלה במשפחת קלט, אחר מספר על ילדה מאומצת, גם הסיפורים האלה נולדו אצל שיר "מתחת לאף". לה ולבעלה יש ילד מאומץ, היום כבר בן 20. הוא אומץ על ידם כשהיה בן 11 לאחר שאמו נפטרה. "הוא חלק בלתי נפרד מהמשפחה ומי שלא יודע את הפרטים לא יעלה על דעתו שזה לא כך. היו פעמים שאמרו לו שהוא דומה לבעלי ובתי הקטנה גילתה רק לאחרונה שהוא בעצם לא אחיה הביולוגי. זה קרה כשהדלקנו נרות נשמה גם לאמא שלו". כי כמו ששיר כותבת בעצמה במוטו לספר "כל משפחה היא אחרת / במבנה, בהרכב, בחוטי הקרבה; / וכל משפחה מאושרת / כשביתה פתוח ומלא אהבה".

 

"הרי לא משנה איך הקובייה ההונגרית הזו שנקראת משפחה, הסתדרה; זה מאימוץ וזה מרחם של אישה אחרת ואלה נולדו ממבחנה... הדבק המשפחתי הוא דבק האהבה".

 

איזה סיפורים לא נכנסו בסופו של דבר לספר? סיפורי גירושים, "שיש מהם כבר מספיק". במקום העדיפה שיר סיפור על הורים שנפרדו ושומרים על יחסים קורקטיים ויפים. גם סיפור על ילד שנפרד מהורה שנפטר נשאר בחוץ, "אולי בגלל שאני התייתמתי מאבי בגיל צעיר ובאופן מפתיע ולא הרגשתי שאני בשלה להתמודד עם סיפור כזה. בינתיים. אולי זה יופיע בספר ההמשך", היא אומרת ומגלה שהרעיון המקורי היה ליצור סדרה של ספרים שעוסקת במשפחות מורכבות, אבל ערב שבוע הספר תש"ע אפילו סופרת פורה ופופולארית כמוה יודעת שהמו"לים לא ממהרים להוציא לאור ספרים שעוסקים בנושאים כואבים.

 

"יש בעיה בספרות העברית לילדים. ההורים צמאים לסיפורים כאלה, אבל ההוצאות חוששות שלא יהיו מספיק קוראים", אומרת שיר. היא מקווה שלהורים "יהיה אומץ להכניס ספר כזה הביתה גם כדי שילדים הגדלים במשפחות נורמטיביות יכירו אופציות אחרות ויפתחו אליהן". ולנו נותר להוסיף שאולי משם יגדלו מוציאים לאור שלא חוששים מספרים שמטפלים גם במשפחות שונות ומורכבות, שביתן מלא אהבה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כל צבעי הקשת
עטיפת הספר
סמדר שיר
צילום: אביגיל עוזי
מומלצים