לעיתים החוק מצדיק שלילת פיצויי פיטורים
למרות שיש זכאות לתשלום פיצויי פיטורים בשיעור משכורת אחת לכל שנת עבודה מלאה, יש מקרים בהם החוק מצדיק שלילת פיצויים. עם זאת, מדובר במקרים חריגים ובתי המשפט ממעטים לפסוק לפיו
כל עובד שהשלים שנת עבודה אחת מלאה ומעלה אצל מעסיקו, ופוטר מעבודתו, זכאי לתשלום פיצויי פיטורים בשיעור משכורת אחת לכל שנת עבודה מלאה שעבד. זהו הכלל הבסיסי הידוע והמוכר לכל. עם זאת, יש מקרים בהם החוק מצדיק שלילת פיצויים - למרות שבתי המשפט ממעטים לפסוק לפיו.
- מתעניין בזכויות עובדים? קרא בקריירה
- בחן את עצמך: הגיע הזמן לחפש עבודה אחרת?
החקיקה בישראל מקדשת את זכותו של עובד לקבלת פיצויי פיטורים. כך למשל:
- בהליכי פירוק חברות הזכות לפיצויי פיטורים לעובד (ולשכר עבודה) היא זכות עדיפה על זכויות הנושים האחרים והעובד זכאי לקבל את הפיצויים המגיעים לו בלי שהוא יצטרך להמתין עד לחלוקת "הקופה" לשאר הנושים;
הדלת המסתובבת:מגיעים לכם פיצויים - גם אחרי פחות משנהחוזה לך ברח / עו"ד דריה כנףמעסיקים מסוימים מקפידים לפטר את העובדים שלהם לפני שהספיקו לסיים שנת עבודה מלאה, על מנת להתחמק מהענקת זכויות סוציאליות שונות. בתי המשפט וגם הכנסת, מעניקים לעובד שפוטר בנסיבות אלו אפשרות להתגונן. רק צריך להוכיח שלא הייתה סיבה אחרת לפיטורים. כך תעשו זאת
- מעביד המבקש לפטר עובד סמוך לפני שהעובד השלים שנת עבודה מלאה אחת כנראה שיחויב לשלם פיצויי פיטורים לעובד למרות שלא הסתיימה שנת עבודה מלאה אחת;
לעיתים - גם אם התפטרת מרצונך
למעשה, מדובר בזכות כה חשובה ובסיסית עד כי החוק קובע כי במקרים מסוימים עובד שלא פוטר אלא התפטר מרצונו יהיה זכאי אף הוא לקבלת פיצויי פיטורים - כגון הרעת תנאים. הם משולמים גם במקרים בהם המעסיק לא הרע את התנאים או הביא לסיום ההעסקה (כמו התפטרות עקב מצב בריאותי לקוי, העתקת מקום מגורים, יציאה לשליחות וכיוב).
כמו כן, פיצויי פיטורים ישולמו במקרים מסוימים גם לשאירים (בן זוג, ילד או הורה שתלויים בפרנסתו של הנפטר) של עובד שנפטר בתקופת עבודתו.
למרות זאת, בחוק פיצויי פיטורים קבועות שתי הוראות המאפשרות, בנסיבות מסוימות, לשלול מעובד שפוטר את הזכות לפיצויי פיטורים:
- הוראה אחת קובעת שניתן לשלול את הזכות לפיצויי פיטורים לפי הוראות הסכם קיבוצי
- הוראה שנייה מאפשרת שלילת פיצויי פיטורים לפי פסק דין של בית הדין לעבודה.
הכוונה על-פי רוב הינה למקרים בהן בוצעו עבירות חמורות על ידי העובד כמו: גניבה, חבלה במזיד, אלימות פיזית קשה וכד'. כלומר, מדובר במקרים קיצוניים בהם העובד פועל בניגוד להסכם העבודה שלו ומבצע מעשים חמורים ביותר שאינם מקובלים ביחסי עבודה היכולים לגרום נזק ממשי למעסיק או לעובדיו. אלו שתי הוראות שהן חריגות בחוקי העבודה ויש להן תרופות אחרות במסגרת הוראות המשפט הכללי – אם בדין הפלילי ואם בדיני הנזיקין, ככל שאכן נגרמו למעסיק נזקים.
שיטת מצליח של המעסיקים
בפרקטיקה, ההוראות שבחוק העוסקות בשלילת פיצויי פיטורים משמשות לעיתים כ"קיצור דרך" למעסיק, המודיע לעובד שהזכות שלו לפיצויים נשללה על ידו, ובכך מכריח הוא את העובד לרוץ לבית הדין לעבודה על מנת שתשולם לו הזכות הקבועה בחוק. והרי מה יש למעסיק להפסיד? תמיד יוכל הוא להתפשר במהלך ההליך המשפטי לאחר שהעובד יותש, ופשרה מטבעה שלעיתים מקנה היא למעסיק "הנחה" על חלק ממה שהיה חייב לשלם ממילא.
כאשר מופסקת עבודתו של עובד, הרי שהפיטורים כשלעצמם מהווים עונש כבד לעובד אשר מטה לחמו ופרנסתו נגדע, ואף למשפחתו התלויה בו לכלכלתה. האם לאור כל זאת הגיעה העת לשקול מחדש את האפשרות החוקית לשלול פיצויי פיטורים מעובד? על שאלה זו קצרה היריעה מלהשיב כאן, אולם נרמוז על עמדתנו בשני אלה:
- בפועל, בתי הדין לעבודה ממעטים מאוד לעשות שימוש בסמכותם הקבועה בחוק ולהורות על שלילה של פיצויי פיטורים. כך, גם במקרים של התנהגות חמורה ביותר של עובדים שהיוותה את הבסיס לפיטורים – לא נשללו פיצויי פיטורים או שלא נשללו מלוא הפיצויים. זאת, בין השאר תוך בדיקת הנזקים שנגרמו למעסיק, משך תקופת העבודה, התרומה של העובד למקום העבודה במהלך השנים ועוד.
- במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים בכנסת להעביר הצעות חוק המחזקות את זכות העובד לתשלום פיצויי פיטורים, כמו: הצעת חוק לתשלום פיצויי התפטרות, הצעת חוק לתשלום פיצויי פיטורים בגין תקופת עבודה הנמוכה משנה אחת, ועוד.
גם כיום נידונות בפורומים שונים הצעות שונות לתיקוני חקיקה בעניין זכאות עובדים לפיצויי פיטורים, ודומה כי טרם נאמרה המילה האחרונה בעניין זה.
כותבי המאמר הם עו"ד אוהד גלעדי מהאגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, ועו"ד שי תקן, ראש הלשכה המשפטית של האגף.
לפנייה לכתב/ת 
