כותב בין הצעצועים למוות

"מאז שנולד לי ילד, התחלתי לפחד מהמוות", אומר הסופר אתגר קרת במרפסת דירתו. "עד אז הייתי אומר: 'לא נורא, מקסימום אני אמות', אבל מאז שהפכתי הורה זה פתאום מפחיד, יש לך אחריות", הוא מוסיף.

קרת גר עם אשתו ובנו הקטן בדירה שקטה בצפון מרכז תל אביב. יחד עם הספרייה המרשימה, ניתן למצוא אוסף לא פחות מרשים של גוגואים (הוא יודע את שמו של כל אחד מהם), בובות מלאות הבעה ועוד צעצועים.

קרת חובק ספר חדש "פתאום דפיקה בדלת" ולמרות ההצלחה המיידית של הספר, הן בתודעה והן בקרב הקונים, הוא עדיין דואג לו, בודק אותו, כאילו היה בעצמו סוג של ילד, אבל זה אולי חלק מסוד הקסם שלו: הוא לא מוכן לשבת בחיבוק ידיים וליהנות מההצלחה.

בכל אופן, לדבר איתו זה במובן מסוים לדבר עם סוג של סיפור קצר שלו בהתהוות, גם כשמדברים על תהליכי כתיבה. "לפעמים כשאני כותב, אני נכנס ממש עמוק לטקסט, שאני מתחיל לדבר אל עצמי בקול רם, ולחיות את מה שקורה בטקסט, עד שאני פתאום נהיה מודע לזה ומפסיק. אולי גם בגלל זה עדיף לכתוב כשאתה לבד בבית או שכולם ישנים".