דו"ח: שפעת החזירים - המגיפה שלא הייתה

קשרים בלתי ראויים בין רופאים לחברות התרופות הובילו לבזבוז של מיליארדי שקלים על חיסונים נגד שפעת חזירים: על פי דו"ח חדש של המועצה האירופית, שפורסם ביום שישי בפריס, הטיפול של ארגון הבריאות העולמי, הסוכנויות האירופאיות והממשלות העולמיות בשפעת החזירים הוביל להפחדה בלתי מוצדקת ולבהלה לגבי הסיכונים הבריאותיים לציבור, כמו גם לבזבוז עצום של כספי ציבור.

על פי הדו"ח, שהוכן על ידי הוועדה לחברה, בריאות וענייני משפחה של המועצה האירופאית, היו "עדויות מדהימות לכך שחומרת המגיפה הוערכה הרבה מעבר למידה על ידי ארגון הבריאות העולמי", עובדה שהובילה לעיוותים בסדר הקדימויות בבריאות הציבור. "זו הייתה מגיפה שמעולם לא הייתה", אמר פול פלין, פוליטיקאי בריטי ממפלגת הלייבור שעמד בראש הוועדה בהציגו את הדו"ח ותיאר את תוכנית החיסונים כ"רפואת פלצבו מדרגה ראשונה". "השפעת הזרוע הארוכה של חברות התרופות נמצאת בכל הרמות של תהליכי קבלת ההחלטות", הוסיף.

הוועדה זיהתה "ליקויים חמורים", כהגדרתה, בשקיפות של קבלת ההחלטות לגבי התפרצות

השפעת, שיוצרים חששות לגבי ההשפעה של תעשיית התרופות על ההחלטות שהתקבלו על ידי ארגון הבריאות העולמי ורשויות הבריאות ברחבי העולם. חברי הוועדה הדגישו במיוחד את העובדה שארגון הבריאות העולמי ומוסדות הבריאות האירופאיים לא היו מוכנים לפרסם את השמות ואת ההצהרות על ניגודי אינטרסים של החברים בוועדת החירום של ארגון הבריאות העולמי ובגופי ייעוץ אירופאיים רלוונטיים, שהיו מעורבים בהמלצות הנוגעות למגיפה. לטענתם, ארגון הבריאות העולמי היה "מתגונן ביותר" ביחסו לנושא, ולא היה מוכן לקבל כל שינוי בהגדרת המגיפה או לתקן את הצפי שלו לגבי התפרצות שפעת החזירים.

הרווח של חברות התרופות: למעלה מ-7 מיליארד דולר

בפגישה שבה הוצג הדו"ח השתתפה גם פיונה גודלי, העורכת האחראית של כתב העת BRITISH MEDICAL JOURNAL (BMJ). גודלי דיווחה על חקירה נפרדת שערך כתב העת היוקרתי, בשיתוף עם המשרד לעיתונאות חוקרת – גוף ללא כוונות רווח. ממצאי החקירה עסקו בהנחיות ארגון הבריאות העולמי ביחס להיערכות העולמית למגיפת שפעת עתידית, שפורסמו ב-2004.

על פי ממצאים אלה שלושת המדענים שחיברו את ההנחיות, אשר קראו לממשלות העולם לאגור מצבורי תרופות למקרה של מגיפת שפעת, קיבלו לפני ובמהלך כתיבתן כספים מחברות תרופות שעמדו להרוויח מיליארדי דולרים מההנחיות. במסגרת ההנחיות שכתבו השלושה ייעץ ארגון הבריאות העולמי להצטייד בתרופות. "מדינות השוקלות את השימוש בתרופות אנטי ויראליות כחלק מהתגובה שלהן למגיפה יצטרכו לצבור תרופות מראש", המליץ אז הארגון.

על פי הערכות אנליסטים חברות התרופות הרוויחו למעלה משבעה מיליארד דולר כאשר ממשלות בעולם אימצו את ההנחיות והצטיידו בתרופות ובחיסונים למקרה של התפרצות מגיפת שפעת. את הכספים קיבלו שלושת המדענים מחברת רוש (יצרנית תרופת הטמיפלו - ששימשה לטיפול במחלה) ומחברת גלקסו סמית'קליין (GSK – יצרנית הרלנזה, שאף היא תרופה אנטי ויראלית המשמשת לטיפול בשפעת, כולל שפעת החזירים) בתמורה לעבודות שביצעו עבורן, בהן כתיבת מחקרים והרצאות. הם אומנם הצהירו בעבר על קשריהם עם חברות התרופות במאמרי המחקרים שכתבו ובאוניברסיטאות, אך ארגון הבריאות העולמי עצמו לא חשף אף אחד מן הקשרים הללו בהנחיות שפירסם ב-2004.

כותבי ההמלצות: קיבלו כספים מחברות התרופות

על פי המאמר ב-BMJ ההנחיות המתייחסות לתרופות האנטי-ויראליות נכתבו על ידי פרופ' פרד היידן, שקיבל תשלום מחברת רוש עבור הרצאות ועבודת ייעוץ במהלך כתיבת ההנחיות ופירסומן. כמו כן, הוא קיבל תשלומים מ-GSK עבור ייעוץ והרצאות עד 2002. בנוסף, שנה קודם לכן היה היידן אחד המחברים העיקריים של מחקר שמומן על ידי רוש, שהמסקנה שלו הפכה לנקודת השיווק העיקרית של התרופה טמיפלו – הטענה להפחתה של 60% בשיעור האשפוזים כתוצאה משפעת.

ההנחיות המתייחסות לחיסונים במקרה של מגיפת שפעת חוברו על ידי ד"ר ארנולד מונטו. בין השנים 2000 ל-2004, במהלך כתיבת ההנחיות, מונטו הצהיר בגלוי על קבלת תשלומים עבור ייעוץ ומחקר מהחברות רוש ו-GSK, אך למרות זאת, לא נכללה בהנחיות ארגון הבריאות העולמי שום הצהרה על ניגוד אינטרסים.

המדען השלישי, פרופ' קרל ניקולסון, זכה להערכה רבה בזכות עבודתו המשפיעה בארגון הבריאות העולמי על מגיפת השפעת. על פי הצהרות שכתב ב-BMJ ובכתב העת הרפואי LANCET ב-2003, גם הוא קיבל מימון מ-SGK ומרוש. למרות זאת, לא נכללה כל הצהרה על ניגוד אינטרסים בהנחיות. כאשר נשאלו האם חתמו על הצהרת אינטרסים עבור ארגון הבריאות העולמי, השיבו המדענים כי הארגון דורש מהמשתתפים בפגישות להצהיר על ניגודי אינטרסים.

הוועדה לחברה, בריאות וענייני משפחה של המועצה האירופאית קבעה המלצות דחופות ומחמירות לשקיפות גבוהה יותר ולשליטה טובה יותר בבריאות הציבור ולהגנה מפני מה שהיא כינתה "השפעה לא הולמת" של בעלי אינטרס. הוועדה גם קראה להקמת קרן ציבורית שתתמוך במחקר עצמאי ובהמלצות מומחים, אולי במימון תרומה מחייבת של חברות התרופות. כמו כן קראה הוועדה לשיתוף פעולה הדוק יותר עם המדיה, כדי להימנע מ"סנסציה וחרחור פחדים במרחב הבריאות הציבורי".

"נזק כבד לאמון הציבור"

לדברי פרופ' אבינועם רכס, מומחה לנוירולוגיה מבית החולים הדסה ויו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, ממצאי החקירות של המועצה האירופאית ושל ה-BMJ יכולים להוביל להגשת תביעות משפטיות כנגד חברות התרופות על ידי ממשלות שרכשו חיסונים ותרופות ו"נתקעו" עם מלאים עצומים שלהם, לאחר שהאזהרה מפני מגיפה קטלנית לא התממשה.

"העובדה שארגון הבריאות העולמי העלה ביולי אשתקד את רמת האזהרה מפני מגפה עולמית לדרגה הגבוהה ביותר האפשרית יצרה פאניקה עולמית, והאווירה במדיה הייתה שאנו הולכים לקראת משבר שאין כדוגמתו", מסביר פרופ' רכס. "הפאניקה ואווירת הבהלה גרמו לכך שממשלות ברחבי העולם רכשו חיסונים במיליארדי דולרים. בישראל נרכשו להערכתי כשישה עד שבעה מיליון חיסונים, כאשר למיטב ידיעתי בסופו של דבר חוסנו פחות ממיליון איש. אם אכן האזהרה הגיעה מאנשי מקצוע בארגון הבריאות העולמי שהיו בניגוד אינטרסים, מדרך הטבע זה מעורר שאלה גדולה מאוד לגבי ניקיון ההמלצות שלהם, ובהחלט ייתכן מצב שבו הממשלות יתבעו את חברות התרופות או ינסו לחזור בהן מההסכמים, מאחר שמדובר במאות מיליוני דולרים".

מעבר למקרה הספציפי, הביעו חברי הוועדה במועצה האירופאית חשש שהסתרת ניגודי האינטרסים של מומחי ארגון הבריאות העולמי יוביל לאובדן של אמון הציבור בהנחיות הארגון בעתיד. איבוד הביטחון בהנחיות ארגון הבריאות העולמי עלול להתברר כ"אסון" במקרה של מגיפת שפעת חמורה בעתיד, הם הסבירו בדו"ח.

"אין ספק שנגרם נזק כבד לאמון הציבור", מסכים פרופ' רכס. "כאשר מתברר לציבור שהדרישה להתחסן כנגד שפעת החזירים הייתה מוטלת בספק ומרחף מעליה ענן של ניגוד אינטרסים, כשתגיע המגיפה הבאה הוא יסרב להאמין להנחיות, וקריאת ה'זאב זאב' עלולה לגרום לנזק נורא. יתר על כן, הנזק עלול לגלוש לאמינות של מקצוע

הרפואה בעיני הציבור באופן כללי, ולכן אנו, כרופאים, חייבים לעמוד על המשמר ולשמור על עצמאות המקצוע ועל היושרה המדעית, כדי שהציבור יאמין להמלצות שלנו.

"כיום ישנו מהלך גדול בארה"ב שנקרא 'ותזרח השמש'. זהו פרויקט חקיקה שהתקבל בסנאט האמריקאי, שמחייב את כל חברות התרופות הבינלאומיות לדווח על כל סכום שהם מעניקים לרופאים, החל ממאה דולר. החוק ייכנס לתוקף במרץ 2011 ויהיה פתוח לציבור באמצעות רשת האינטרנט החל מספטמבר 2011. חלק מחברות התרופות הרב-לאומיות, בהן פייזר, ג'ונסון אנד ג'ונסון ואחרות, קיבלו על עצמן את החוק כבר מעכשיו, בעידוד בתי הספר לרפואה בארצות הברית ובקנדה, והם מפרסמים באתרים שלהם את כל הכספים שהם מעניקים לרופאים. המשמעות היא שאם מדען יקום היום וימליץ לציבור לקחת חיסון מסוים, הציבור יוכל בקלות לחפש באתרים הבינלאומיים ולראות מאיזו 'עמדה' הוא ממליץ והאם הוא נקי מתשלומים ומקשרים עם חברות התרופות. אנו בהסתדרות הרפואית מנסים לקדם מהלך דומה גם בישראל, אך בשלב זה לא זכינו לצערי לשיתוף פעולה מצד חברות התרופות".