דמי ההבראה למגזר הציבורי לא יקוצצו השנה

קיצוץ שקוצץ. ההסתדרות ומשרד האוצר יצאו בהודעה משותפת על כך שדמי ההבראה לעובדי המגזר הציבורי ב-2010 ישולמו במלואם. כמו-כן לא יופחת מהעובדים והמעסיקים במגזר הפרטי רבע יום עבודה לטובת הקרן למפעלים במצוקה  זאת, על אף הסיכום בעסקת החבילה ב-2009, שנחתמה בין הממשלה, ההסתדרות ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה 
• עוד היום: הוועדים מחריפים את החרם על טורקיה
  

"בשבועות האחרונים פעלנו לביטול ההפחתה לאחר שהדי המשבר הכלכלי כבר חולפים. העובדים במגזר הציבורי הוכיחו שהם תורמים את חלקם בזמן משבר אולם כשאין צורך בהפחתה יש להשיב להם את כספם. בנוסף פעלנו להקמת קרן למפעלים במצוקה ולא הזנחנו את הנושא הזה", אמר ל-ynet יו"ר ההסתדרות, עופר עיני.

השנה, אמור היה גובה יום הבראה לעובדי המגזר הציבורי להיות נמוך ב-50% ולעמוד על 197.50 שקלים בלבד במקום 395 שקלים; אך בשלב הראשון היא תידחה ל-2011, כשבהמשך היא עושיה להתבטל לגמרי. על הדחייה הוסכם במשא ומתן להסכם שכר קיבוצי במגזר הציבורי שמתקיים בימים אלו בין יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן, והממונה על השכר באוצר, אילן לוין. כמו כן, הסכימו הצדדים לפעול לביטולה המוחלט של ההפחתה.

עם ביטולו של החוק תתבטל גם ההוראה להפחית רבע יום עבודה לעובדים במגזר הפרטי. הכספים מהעובדים במגזר הפרטי היו אמורים לשמש לטובת מימון הקרן המיוחדת לסיוע למפעלים שנקלעו למצוקה בגין המשבר הכלכלי. לעת עתה נראה שהקרן, "לכשתוקם, בתקווה עוד השנה", כדברי גורם המקורב לנושא - תכלול רק כספים שקוצצו אשתקד מדמי ההבראה של עובדי המגזר הציבורי.

שלב מקדים להסכם השכר הציבורי

בעסקת החבילה נקבע כי עובדי המגזר הציבורי יתרמו למאמץ הלאומי ליציאה מהמשבר הכלכלי בהפחתה של תשלום דמי הבראה בגין שנה אחת. ב-2009 העובדים קיבלו רק מחצית מדמי ההבראה, כשמחצית נוספת אמורה הייתה להתקזז ביולי השנה.

על דחיית ההפחתה בשנה הודיע דובר האוצר. אולם דובר ההסתדרות אייל מלמה, הוסיף, שקרוב לוודאי כי ההפחתה השניה לא תצא לפועל גם בשנה הבאה. לדבריו, הסכימו יו"ר ההסתדרות והממונה על התקציבים באוצר אודי ניסן, על פרט נוסף: במהלך השנה הקרובה הממשלה תביא למחיקת הפגיעה בדמי ההבראה מהחוק, כך שההפחתה השניה לא תצא לפועל. דובר ההסתדרות ציין כי הסיבה לכך היא שאין למעשה סיבה להמשיך בהפחתה.

מלמה הסביר כי הסיכום בעסקת החבילה היה, שהחלק של דמי ההבראה שהופחתו בשנה שעברה משכר עובדי המדינה נשאר בקופת המדינה כתרומתם לתקציב הדו-שנתי. החלק של עובדי מוסדות הציבור האחרים (רשויות מקומיות וכו') נקבע כהשתתפות העובדים במימון הקרן לסיוע מפעלים במצוקה.

בסך הכל נוכו כ-600 מיליון שקל ושני החלקים היו כמעט שווים כ-300 מיליון בכל אחד. החלוקה הזאת עמדה להתבצע גם השנה. עם זאת, הקרן טרם הוקמה, ובוועדת הכספים נמתחה לאחרונה ביקורת קשה על שלילת דמי ההבראה מהעובדים. הוועדה דרשה להפסיק את שלילת דמי ההבראה אם הקרן לא תקום. האוצר טרם הגיב, למרות האיום בסנקציות.

מלמה טוען שהסיכום על דחיית ההפחתה השניה לא הושג בלחץ ועדת הכספים. לדבריו, הקרן  תקום אבל הסכום שהופחת עד היום מחלקם של עובדי מוסדות הציבור (כאמור כ-300 מיליון שקל) יספיק למטרתו לאחר שפחתו הסיכונים על יציבות המפעלים. מסיבה זו גם נראית ההפחתה השניה מיותרת.

דמי ההבראה השנתיים מחושבים על בסיס של מחיר קבוע ליום הבראה במכפלת הימים שמגיעים לעובדים לפי הוותק ומקום העבודה (על פי הסכמים נפרדים). הסכום השנתי נע בין 7 ל-14 ימי הבראה.

ההסכמה בין האוצר להסתדרות גובשה כשלב מקדים להסכם השכר הציבורי הקיבוצי החדש שנדון בימים אלה. שר האוצר יובל שטייניץ ברך עליה. הוא רואה בה סימן להמשך תהליך ההידברות שיסלול את הדרך ל"הסכם אחראי ומתון שבו הצדדים יגלו הבנה להמשך הצמיחה במשק. זאת על רקע המשבר הכלכלי באירופה ואי הוודאות הכלכלית בעולם".