בחנו את עצמכם: האם אתם הומופובים?

בחנו את עצמכם: האם אתם הומופובים?

לכבוד אירועי הגאווה – או אירועי המאבק בהומופוביה - שמתקיימים בימים אלה, הרשו לי נא להזמין אתכם לבחינה עצמית חיונית: האם אתם הומופובים?

הומופובים – חשוב לדעת – נמצאים בכל מקום וקשה להבחין בהם במבט ראשון. יש בהם צעירות וזקנים, פקידי בנק ומנהלות, מורים ועובדים סוציאלים, עורכות דין ורופאות, וגם עיתונאיות ושחקניות כדורגל ודוגמנים. כדי להיות הומופובים – חשוב לדעת – לא חייבים להיות הטרוסקסואלים. אדרבה, גברים ונשים שמרגישים משיכה לבני מינם עלולים לסבול מבעת האהבה החד-מינית, שהוא במידה רבה בעת החריגות, לא פחות ואף יותר מאנשים שהולכים להם בתלם בלי מבוכה ובלבול. במקרה כזה של הומופוביה מופנמת, הליקוי עלול לגרום לכל הפחות סבל פנימי עמוק. אודה: אני עצמי לקיתי בהפרעה הזאת במשך שנים רבות מחיי, ונדרשו לא מעט שעות של טיפול פסיכולוגי כדי להתאושש ממנה.

ובכן, כיצד תזהו את ההומופוביה שמקננת בתוככם, ומגבילה את אופק האפשרויות הרומנטי, המיני, המוסרי והחברתי שלכם? הנה כמה שאלות שעשויות לסייע.

א'. כשאתם רואים אשה "גברית" או גבר "נשי" אתם:

1. חושבים שהם מוזרים וקצת דוחים, ולא רוצים להידמות להם.

2. אדישים. הם לא מעניינים אתכם במיוחד.

3. מוקסמים מהם ואפילו נמשכים אליהם. לטעמכם אין דבר יותר סקסי מאנדרוגינוס.

ב'. לגברים: אם גבר נאה עושה לך עיניים, מניח יד על כתפך בסופרמרקט ושואל אם אתה יודע איפה העגבניות, אתה:

1. מעיף לו את היד, מכניס לו סנוקרת, מזעיק את המשטרה.

2. אדיש. הוא לא מעניין אותך במיוחד.

3. שמח. מביט לו בעיניים. מדריך אותו לעגבניות (ולשאר ירקות).

ג'. אתם פוגשים אשה שהיתה פעם גבר. מה דעתכם עליה?

1. היא חולה. כלומר, הוא חולה. לא רוצים שום קשר איתו.

2. אדישים. היא לא מעניינת אתכם במיוחד.

3. מסתקרנים. מוקסמים. מנסים לדמיין את עצמכם במקומה.

ד'. האם אתם מרשים לעצמכם לפנטז על סקס עם בן מינכם או בת מינכן?

1. חס וחלילה. זה דוחה. למה שנפנטז על הסטייה הזאת?

2. לפעמים.

3. בטח. למה לא? כיף לפנטז.

ה'. לנשים: אם יהודית רביץ מקישה על דלתך ושואלת אם מתאים שתיכנס לדרינק. את:

1. טורקת לה את הדלת בפנים. מזעיקה את המשטרה.

2. אדישה. היא לא מעניינת אותך במיוחד.

3. מאושרת. מזמינה אותה להיכנס. לא יכולה לחכות לספר לחברות.

ו'. אתן מרימות ספר בדוכן בשבוע הספר. על הכריכה מתברר שמדובר ברומן לסבי. אתן:

1. שומטות מיד את הספר. מקוות שאף אחד לא ראה אתכן. עוברות דוכן.

2. אדישות. לא מתעניינות במיוחד.

3. מסתקרנות, מדפדפות. שוקלות לפי הסגנון.

ז'. מתברר לכם שהמחנך האהוב של הבן שלכם בבית הספר הוא הומו. אתם:

1. מתלוננים. מוציאים את הילד מהכיתה. מנסים לארגן את ההורים כדי לסלק את המורה.

2. אדישים. לא מתעניינים במיוחד.

3. שמחים, מסתקרנים. מדברים על כך בחיבה עם הבן.

ח'. הבת שלכם מספרת לכם שהתאהבה בחברה שלה. אתם:

1. מזדעזעים. אוסרים עליה להתראות איתה. מסבירים לה שזה לא נורמלי.

2. אדישים. לא מתעניינים במיוחד.

3. שמחים. מתעניינים. מקווים שיש לה כוחות לעמוד בסערת הרגש והתשוקה.

תוצאות:

בסביבות 8 נקודות: יש לכם בעיה. תשאלו את עצמכם למה אתם פוחדים. ממה. מה יכול להיות רע באהבה, בסקס, בחברות? מה גרם לכם לחשוב שיש רק דרך אחת נכונה לקשור קשרים אנושיים?

בסביבות 18 נקודות: אתם קצת מנותקים. לא לגמרי מחוברים למיניות שלכם. זה מעורר אדישות. לא מעניין במיוחד.

בסביבות 24 נקודות: אתם אנשים פתוחים, בטוחים במיניות שלכם, ואתם לא סובלים מעול השמרנות התוקפנית. אשריכם וטוב לכם. הפיצו את הבשורה.