בינת אישה יתרה
הרב ניסים בהר מביא בפנינו את פרשת "קרח" ומסביר מדוע הבינה שייכת לנשים, כיצד עצתן יכולה להשפיע לחיים או למוות, ומה משמעות השם "עקרת בית"
על פי חכמת הקבלה, נשים בינתן יתרה, ככתוב: "נתן הקב"ה בינה יתרה באישה יותר מבאיש היינו שהקדים בה בינה יותר" (שו"ת, א'). ראשית, נתעכב על המילה בינה ונבדיל אותה מחכמה. ובכן, את החוכמה השכלית (בשונה, אגב, מחוכמת הלב) אגדיר כאסופה של ידיעות נרחבות בקשת רחבה של נושאים. שהרי אדם חכם מוכרח להיות בעל סקרנות בריאה ומוח צמא לאינפורמציה בתחומי עניין מגוונים. בשונה מכך, הבינה (מלשון תבונה) מבטאת כושר אבחנה דק בין עיקר לתפל, מעין שביל שוטטות ברחבי עולם החוכמה, ובמהותה מייצגת את ההתבוננות העמוקה לפרטים, ללא כל קושי ניכר לזהות היטב את עיקרי הדברים. תפקידה המרכזי הוא לשאול כיצד ניתן להוציא מן הכוח אל הפועל רעיון תיאורטי בדרכו למימוש בדרך מעשית. כלומר, נועדה לרקום תהליכים שהיו עד כה בגדר פוטנציאל ולהתוות את הדרך ליישומם בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה".
הבינה נמשכת מהחכמה ותפקידה להגדיר את המטרה באופן ברור, כך שאלמלא הייתה קיימת, האדם היה עלול למצוא עצמו בתוהו ובוהו ובכאוס מוחלטים. אם כן, הבינה היא היכולת להבין דבר מתוך דבר, תכונה זו היא יכולת הניתנת לאישה מהבורא (תכונה מולדת) ואין אפשרות להשיג תכונה זו על ידי לימוד, וכמו כן, לא על ידי ניסיון חיים.
לכן, האישה נקראת "עקרת הבית", והכוונה היא, כמובן, עיקר הבית. חכמינו, כאשר היו מתייחסים לנשותיהם, היו מתייחסים אליהן בלשון "ביתי" ויתרה מכך, חכמינו נתנו בקבלה סגולה נפלאה לעשירות והיא כיבוד האישה, ככתוב: "אוקירו לנשיכו כי היכי דתתעתרו", פירוש: כבדו לנשותיכם כי כך תתעשרו. לפיכך, אין זה מקרי שהאדם נקרא אדם, אלא רק לאחר שנשא אישה ויחד כזוג הם נקראים אדם, וזו הסיבה שאחת הברכות שמברכים בחופה היא יוצר האדם, כיון שרק לאחר שנישאו בני הזוג הם נחשבים לישות שלמה, והחיבור ביניהם יוצר את הדעת השלמה לאדם. רק אז ההתייחסות השמימית כלפיהם היא כאל אדם שלם. כי השרוי ללא אישה, שרוי ללא חומה, שרוי ללא שמחה, ללא ברכה וללא טובה.
חכמת הקבלה מלמדת כי הגבר הוא מצד ספירת החכמה, כאשר החכמה היא הידע הנרכש בלימודים ובניסיון החיים. כך שהחיבור בין החכמה לבינה מוליד את הדעת. כלומר, התקשורת הבריאה בין בני הזוג, המושתת על יחסי כבוד הדדי והערכה אמיתית ועל יכולותיו של השני החסרות אצלי, מולידה דרך חיים המבוססת על החלטות שמיזגו נכון את הרציונל השכלי יחד עם האינטואיציה הרגשית.
בחלוקה גסה, באדם יש שני סוגים של פיתויים המכונים כיצר רע- האחד פיתויים חיצוניים המבלבלים אותו, והשני מידות רעות המולדות עימו, וביניהם היצר הטוב, אותו קול פנימי שקט וכמעט בלתי נשמע המכוון אל הדרך הנכונה. הדרך להגביר את עוצמת הקול הפנימי היא על-ידי ישוב הדעת, כלומר תקשורת ובחינה בין בני הזוג, ומה תכלית כל הפיתויים והרצונות סביבם, ובירור העיקר מן הטפל.
התבוננות מעמיקה בפרשת קורח מלמדת אותנו על שני סוגים של ישוב דעת בין בני זוג: קורח ואשתו שסופם לגנאי, ואון בן פלט ואשתו שסופם לשבח. קורח, שהיה איש מכובד ביותר, עשיר גדול מאד ובן שבט לוי, נצטווה ע"י משה רבנו, בשם הקב"ה, יחד עם כל שאר בני שבט לוי, לגלח את כל שערות גופו כולל הזקן הראש והגבות כחלק מתהליך של טהרה שיכשיר אותם לנשיאת המשכן וכליו. לאחר מכן, להיות מונפים על ידי אהרון הכהן, כלומר מטולטלים כלולב בידי אהרון. כאשר הגיע קורח לביתו, החלה אשתו לקנטרו במילים ואמרה לו לעג וצחוק עושה לכם משה, לבוז ולקלס עושה אתכם, תראה איך אתה נראה, אדם מכובד וגדול כמוך הופך ללעז ולבוז. ענה לה קורח שגם משה בעצמו עבר את אותו התהליך, לכן לא יתכן שכוונתו היא לצחוק מהם. ענתה לו אשתו, ודאי לאחר שלקח משה את כל הגדולה לעצמו, הוא לקח את המלכות ואת אהרון אחיו עשה לכהן גדול במלא הדרו ותפארתו, ואת שני בניו של אהרון עשה לסגנים. אמר, אעשה ממני צחוק קצת ובלבד שאעשה את כולם ללעג וקלס.
דברים אלו נכנסו בלבו של קורח והא הלך לחפש אנשים רמי דרג ומעלה להסיתם ולצרפם למחלוקת על משה ואהרון. בין האנשים, המכונים עדת קורח, היה גם און בן פלט, וכאשר הגיע זה לביתו וסיפר לאשתו על המאורעות הקורים במחנה ועל הצטרפותו למפלגת קורח, אמרה לו אשתו: מה יצא לך מכל המחלוקת הזו? אם משה הוא המנהיג אתה תלמידו, ואם קורח המנהיג אתה תלמידו. ואיזה תועלת תצמח לך שאתה מתערב בריב למען אחרים? שמע זאת און בן פלט ואמר לאשתו: וכי מה אעשה וכבר נשבעתי שלא אפרוש מהם ואהיה עימהם ביחד. אמרה לו אשתו: אני אעשה תחבולה להצילך שלא יקראו לך בכלל ובזה תהיה נקי מן השבועה. היא האכילה והשקתה את בעלה עד שהשתכר ונרדם ויצאה לפתח ביתם ופיזרה את שערה והחלה לסרוק ראשה, ביודעה שיבואו עדת קורח ויראו אישה נשואה המתנהגת, כביכול, בחוסר צניעות, ימהרו להסתלק משם. ובאמת כך היה, ובבואם לקרוא לאון בן פלט, ראו את אשתו, ברחו מן המקום, ובכך הצילה את בעלה מרדת שחת ולהיבלע באדמה יחד עם קורח ועדתו, ועליה אמר שלמה המלך בחכמתו, בספר "משלי", חכמות נשים בנתה ביתה ועל אשת קורח ואיוולת בידיה תהרסנו.
הרב ניסים בהר שליט"א, "חכמה", המרכז לקבלה
