שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    למה לא נצעד בגאווה
    "ההקצנה בחברה הישראלית דורשת טיפול מעמיק, והמצעדים הם לא הפתרון לבעיה. יש צורך בפעולה ממשלתית וציבורית רחבה ומקיפה, עדיף להביא את הצדדים לשבת סביב שולחן". הרב של ארגון הו"ד מסביר למה לא תמצאו אותו מנופף בדגל

    מצעד הגאווה נערך היום בתל-אביב, אבל ארגון הו"ד - המאגד הומואים דתיים - לא ישתתף בו. על אף ההבנה שמבחינת הקהילה ההומו-לסבית קיים צורך חיוני במצעדים, לדעתי הם אינם מהווים נקודת מפנה. המצעד נתפס כפרובוקטיבי-מיני בעיני חלק ניכר מהציבור בישראל ונראה שלמעשה, כוחם של המתונים לא מחוזק באופן משמעותי. כארגון דתי, המצעד אינו משרת את מטרותינו.

     

    סוגיית בעלי הנטייה ההומוסקסואלית היא מהמורכבות ביותר, בטח בעולמה של היהדות. אני, כמו שאר חבריי בארגון הו"ד, מחויב לקדוש-ברוך-הוא, לתורה ולישראל. על-פי תפישתנו, עובדת היותנו הומוסקסואלים אינה צריכה לגרום לנו לוותר על חיינו כיהודים מאמינים, ואין לנו כל כוונה לבחור בזהותנו הדתית או בנטייתנו אחת על חשבון השנייה. איש מאיתנו לא בחר בזהות המינית שלו, ואנו מנסים לעשות את המיטב במסגרת הבחירות הקיימות. אין בכוונתו כלל ועיקר לשנות, חס וחלילה, את ההלכה, שהיא יסוד קיומנו. מטרתנו היא לדאוג שתינתן ההדרכה הנכונה לבעלי הנטייה בקרב הציבור הדתי והחרדי.

     

    המציאות שגורמת לאנשים להישאר בארון לא משנה את הנטייה או הזהות, אך גורמת להרבה כאב וסבל מיותר. בהו"ד אנו מנסים להפסיק את הכאב הזה, ולנהל שיח רציני ואחראי, להכיר את האנשים מאחורי הסטיגמות והדעות הקדומות, לשמוע את דברינו ולמצוא פתרון חברתי והלכתי.

     

    לדבר לשוחח ללבן

    בעיניה של קהילת הלהט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ובי־סקסואלים) המצעד הוא חלק מהפיתרון לבעיית יחס החברה לבעלי זהות מינית שאינה הטרוסקסואלית, אך מבחינת ההומואים הדתיים - התוצאה לאו דווקא חיובית. לדעתי, אין להתעלם מהתוצאה השלילית הנובעת מהשיח סביב המצעדים, שגורם להסטת הדיון למקום "מודרני" ו"מערבי" - מהלך שהוא פחות רלוונטי להומואים דתיים, ואולי אף מגביר בפועל את המצוקה.

     

    בהו"ד אנו קוראים לקיים הידברות עם הרבנים ומנהיגי הציבור הדתי בעניינים המהותיים שעל הפרק, כדי להגיע לפתרון הלכתי-חברתי נכון וראוי. זאת מתוך מחויבות להלכה ולתורת ישראל ובהתאם למסמך העקרונות של הארגון, שעליו חתמו עד כה 112 רבנים.

      

    ההקצנה בחברה הישראלית דורשת טיפול מעמיק, ובאחד ממצעדי הגאווה בעבר כבר זכינו לדאבוננו לראות שהדבר יכול להסתיים גם באלימות. המצעדים, בעיניי, הם אינם הפתרון לבעיה, אלא יש צורך בפעולה ממשלתית וציבורית רחבה, פעולה מקיפה ונמרצת שכוללת כריתת גושים ממאירים הטמונים עמוק בשדרת האידיאולוגי הנוכחית. לדעתי, עדיף להביא את כל הצדדים לשבת סביב השולחן, לדבר ולהביע את טענותיהם.

     

    נראה ונחייה

    רוצים לייצר נראות? יש גם דרכים אחרות. אני מקווה שהנראות שלי כרב אורתודוכסי הומוסקסואל מחוץ לארון עבור הציבור הדתי, שוות ערך למצעד. זה שהיום יכולים לבוא ולהגיד חבר'ה דתיים צעירים: "יש הומואים דתיים, הכל נעשה על פי

    רוח ההלכה והיהדות, והנה, אפילו יש רב" - נותן כוח פנימי ומביא להבנה שניתן לשלב בין השניים. 

     

    כשנשאל הראי"ה קוק זצ"ל על יחסו לאחר, הוא ענה תשובה שלכל יהודי וישראלי כדאי להשריש בלבו ובמחשבתו: "מוטב שאכשל באהבת חינם, מאשר חלילה בשנאת חינם". שנאת חינם צריכה להמיר את מקומה ל"הקשבת חינם" ול"דיבור חינם", שכן רק אלו מאפשרים את יצירתה וחשיפתה של אמת משותפת, פוריה ומקדמת. רק אלה יתקנו את החורבן ויביאו גאולה לעם ישראל.

     

    אני תקווה שנצליח ללכת צעד אחד קדימה כדי לצעוד בשביל חיי אמת, מתוך אחריות ושיקול דעת, מתוך הבנה, סובלנות ושוויון. לצעוד בדרך של מעשים, מתוך רגישות לתקופה ולשינויים שצריך לחולל בה. דרך לחיים של שלום בתוכנו, מתוך הכלל של "ואהבת לרעך כמוך".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מצעד הגאווה בתל אביב
    צילום: עופר עמרם
    הרב רון יוסף
    מומלצים