שתף קטע נבחר

  • דעות ומאמרים
זירת הקניות

תעלת הימים: מהמרים על עתיד ים המלח

אחד היתרונות עליהם דובר בהקשר של "תעלת הימים" היה האפשרות לנצל את הפרש הגובה לייצור חשמל נקי. כעת מתברר שהפרויקט לא רק שלא ייצר חשמל - אלא ידרוש הקמה של תחנות כוח. כריית המנהרות תייצר 30 מיליו קוב ויונחו מאות ק"מ של צינורות. מישהו חשב על זה עד הסוף?

אחד היתרונות אותם הדגישו מקדמי תוכנית "מובל השלום" מים סוף לים המלח (תעלת הימים), הייתה האפשרות להפיק אנרגיה נקייה מנפילת המים לים המלח הנמוך. אבל דו"ח ביניים של הבנק העולמי שפורסם לאחרונה קובע כי הפרויקט לא ייצר מספיק אנרגיה נקייה.

 

תחת זאת, הפעלתו תחייב הקמת תחנות כוח בהספק של עד 900 מגהוואט - תוספת של כ–40 אחוז מיכולת ייצור החשמל הנוכחית בירדן (על פי הדו"ח, תחנות הכוח יוקמו בירדן). אחד היתרונות המובהקים של הפרויקט הפך, אם כך, לחיסרון. 

 

עוד עולה מהדו"ח כי מדובר בפרויקט בעל מימדים כמעט דימיוניים: היקף הפסולת מכריית המינהרות בהם יובילו את המים מים סוף לים המלח הוא למעלה מ– 30 מיליון קוב. לשם השוואה, נפח הר הפסולת באתר חירייה הוא 16 מיליון קוב.

 

התעלה והמינהרה מים סוף לים המלח, בתוספת הצינורות להובלת המים המותפלים לעמאן, והצינורות באזור ים המלח עצמו, יתפסו רצועה ברוחב 60 מטר ולאורך מאות קילומטרים. יחד עם מתקני השאיבה וההתפלה, ותחנות הכוח מדובר על פרויקט שידרוש הפיכת מאות דונמים של מדבר ונוף בראשיתי למרכז תעשייתי.

 

עוד על תעלת הימים:

 

הדו"ח האמור עוסק בנושאים הניתנים לפתרון בכל פרויקט כמו ביוב, אבק, רעש ואפילו ניירות ושקיות המתעופפים במרחב. אך הדו"ח אינו נוגע בשאלות הקריטיות של הפרויקט - השפעותיו על ים המלח ומפרץ אילת. אלו ייבחנו וידווחו בהמשך. הבנק העולמי החל את עבודתו בשנת 2007, ובחלוף שלוש שנים עדיין אינו יודע לומר דבר ביחס לשאלות הקריטיות. אבל הוא ידוע לומר כיצד יתמודדו עם ניירות שמתעופפים בשטח.

 

אז בנושא האנרגיה מתברר שהפרויקט לא יעמוד בציפיות, ועל השאלות הקריטיות של ההשפעה על ים המלח ומפרץ אילת אין עדיין תשובה. ייתכן ש"מובל השלום" הוא הפתרון הנכון, אך ייתכן שבעוד שנתיים נלמד שהפרויקט הזה רק יהרוס את ים המלח, ויש לבטלו.

 

אם כך - מדוע מתנגדת ממשלת ישראל לבחון חלופות אחרות להזרמת מים לים המלח? ומדוע אנשי הבנק העולמי בוחנים רק את החלופה הזו ולא אחרות? אפשר למשל לבחון חלופות סבירות יותר, כמו שיקום מערכת נהר הירדן שהובילה מים לים המלח עד לפני 60 שנה.

 

אולי עכשיו, כשמתברר שבשאלת האנרגיה ההבטחה לא תתממש, יתעשת מישהו בממשלה ויבין שכדאי להפסיק עם ההימור, ושווה לבדוק חלופות נוספות.

 

הכותב הוא מרכז קואליציית ים המלח של ארגוני הסביבה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
למה לא בוחנים חלופות אחרות? ים המלח
צילום: רויטרס/NASA
מומלצים