שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מחקר ישראלי: העישון לא ממכר - רק ההרגל

    "העישון הוא הרגל, ולא התמכרות", קובע פרופ' חנן פרנק, שערך מחקר מקיף על ההשפעות הפיזיולוגיות של ניקוטין. על הדרך הוא מסביר ל"24" שעות" של "ידיעות אחרונות" למה דתיים לא מרגישים צורך להדליק סיגריות בשבת

    כל אדם מעשן בישראל מכיר את הלחצים החברתיים שמופנים אליו כדי להפסיק את ההרגל המגונה. העישון כבר אסור מזמן במקומות עבודה, במקומות ציבוריים ואפילו בברים ומועדונים. מדינת ישראל הכניסה השנה לסל התרופות את התכשירים זייבן וצ'מפיקס לגמילה מעישון ובכך הפכה את חיסול העישון ליעד לאומי. המשפחה והחברים לוחצים שתפסיק, בן או בת הזוג מתלוננים שאתה מסריח מהפה, ובכלל יש לך תחושה שאתה אויב העם. אבל לא מעט מהמעשנים מרימים ידיים כבר בשלב הזה, ופולטים אוטומטית את התירוץ המתבקש: "אני כבר מכור‭."‬

     

    בפעם הבאה שחבר מעשן יגיד לכם את המילים האלה ויסביר לכם שזה בכלל לא עניין של כוח רצון אלא הכל בגלל הניקוטין הארור, כדאי אולי שתפנו את תשומת ליבו לדברים שאומר פרופ' חנן פרנק, דיקאן בית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב. בניגוד להנחה המקובלת, מחקר חדש שערך פרופ' פרנק ביחד עם פרופ' ראובן דר מאוניברסיטת תל אביב מגלה כי ניקוטין אינו ממכר ואין דבר כזה גמילה מניקוטין. לדברי פרופ' פרנק, אנשים יכולים להיגמל מהעישון ללא תופעות גמילה גופניות והמיליונים שביטוח הבריאות הממלכתי מוציא על הכנסת התכשירים לגמילה מעישון לסל התרופות הם "כסף שנזרק לפח‭."‬

     

    במשך כ‭30-‬ שנה חוקר פרופ' פרנק, לשעבר ראש החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, את ההתמכרות לחומרים אופיאטים - קבוצת סמים הכוללים הרואין, אופיום, מורפין, קודאין, מתאדון ועוד. כפסיכולוג פיזיולוגי הוא בדק את השפעתם הכימית והפיזיולוגית של החומרים על הגוף ואת השפעת חסרונם ‭")‬קריז‭("‬ על נרקומן שאינו מקבל את מנת הסם שלו. לפני כ‭14-‬ שנה פנה אליו פרקליט של חברת טבק וביקש ממנו לבדוק אם גם החומר המצוי בסיגריות, הניקוטין, אכן ממכר. ההנחה הרווחת הייתה אז שניקוטין הוא חומר ממכר בדיוק כמו סמים אחרים. ההוכחות לכך היו מיליוני המעשנים שניסו להפסיק לעשן - ולא הצליחו.

     

    התנזרות בשבתות וחגים 

    במשך תקופה ארוכה בדק פרופ' פרנק את כל המחקרים שהתפרסמו עד אז על התמכרות לניקוטין. התוצאה הייתה ספר שהתפרסם לפני עשור באנגלית

    ובצרפתית ובו ביקורת קשה על אותם מחקרים שקבעו כי ניקוטין ממכר.

     

    "חקרתי את השפעות ההרואין במשך כשלושים שנה‭,"‬ מספר פרופ' פרנק במשרדו שבקומת הקרקע בקמפוס החדש והיפה של המכללה האקדמית תל אביב ביפו. "ההנחה המדעית הרווחת הייתה שהניקוטין ממכר כמו ההרואין. אני מצאתי שאין שום דמיון בין שני החומרים וכל המחקרים שהתפרסמו עד אז היו חסרי ערך או בלתי רציניים. המשכנו במחקר, בלי מימון של אף חברת טבק. חיפשנו מצבים שבהם אנשים מפסיקים לעשן לתקופה קצובה, ואינם חשים צורך ל'עוד סיגריה‭."'‬

     

    פרנק מפרט שמצא שני מצבים בולטים מהסוג הזה. "הדוגמה הראשונה הם יהודים דתיים, שמעשנים כל השבוע - ומפסיקים לעשן בשבת. שאלנו את עצמנו: האם הם חשים צורך גופני לעשן סיגריה בשבת? בדקנו סטודנטים דתיים מאוניברסיטת בר-אילן, מחציתם גברים ומחציתם נשים, שמעשנים בממוצע 21 סיגריות ביום אבל מכניסת השבת ועד צאתה הם מפסיקים לעשן. בדקנו אותם בכמה מצבים: בסופו של יום חול רגיל שבו הם עישנו באופן חופשי. בסופו של יום חול שבו הם קיבלו 100 שקל כדי להימנע מעישון. ובמוצאי שבת, שבה לא עישנו מטעמי דת‭".

     

    ומה היו הממצאים?  

    "הם היו מדהימים‭,"‬ מתלהב פרופ' פרנק. "הנבדקים דיווחו על צורך גבוה לעשן ביום חול שבו עישנו כרגיל, וגם ביום שבו נמנעו מעישון תמורת 100 שקלים - אבל מסרו כי בשבת לא נוצר אצלם צורך לעשן בכלל‭."‬

     

    אולי יש כאן שיכנוע עמוק, מתוך אמונה דתית, שגובר על הצורך הגופני?  

    "שאלה טובה! שאלנו את עצמנו האם זוהי התניה תרבותית. לכן חיפשנו עוד קבוצה שהעישון נמנע ממנה למשך תקופה קצובה. בדקנו את הדיילים והדיילות, שנאלצים להתנזר מסיגריות במשך שעות ארוכות, בעיקר במהלך טיסות טרנס-אטלנטיות או בטיסות הלוך ושוב לאירופה שבהם הם עוצרים בשדות תעופה בהם העישון אסור. 53 דיילים ודיילות מילאו שאלונים מדי שעה בזמן הטיסות בדבר הצורך שלהם לעשן באותו הרגע. גילינו שהצורך לעשן לא התעורר בזמן הטיסה, אלא החל רק לקראת הנחיתה, כשאנשי צוות האוויר ידעו שבקרוב יוכלו לעשן. המסקנה: ברגע שאתה יודע שאינך יכול לעשן – אין לך צורך לעשן. זה שונה בכלל מההתמכרות לסמים קשים, שבהם יש התמכרות גופנית‭."‬

     

    פעם היה מותר לעשן במטוסים.  

    "זו דוגמה מצוינת. פעם הוקצו כמה

     

    שורות, באחורי המטוס, למעשנים. באותן שנים התנהלו מלחמות בין מעשנים על הזכות לשבת במקומות האלה. היו מוכנים להרוג בשביל לשבת שם – ואמרו שהם אינם יכולים לעבור כמה שעות בלי לעשן. אבל כשתקנות התעופה השתנו, והעישון בכל המטוס נאסר – נגמרו המלחמות. אנשים מבינים שלא יוכלו לעשן, וזהו‭."‬

     

    מהו בדיוק ההבדל הפיזיולוגי בין עישון ניקוטין, שנמצא בסיגריות, לבין סמים קשים? 

    "צרכן אופיום או הרואין, שלא מקבל את מנת הסם שלו, נכנס לקריז. הוא סובל מתופעות גופניות: שלשול, נזלת, כאבים, טמפרטורת הגוף יורדת. מעשן שלא מקבל את מנת הניקוטין שלו אינו סובל משום תופעה כזאת‭."‬

     

    ואיך פועלות התרופות נגד התמכרות לניקוטין? 

    "תרופות כמו וורניקלין או צ'מפיקס הן אנטגוניסט, חומר כימי הנקשר לקולטנים

    במוח שאליהם נקשרת מולקולת הניקוטין. כך האנטגוניסט 'תופס' את כל הקולטנים, והניקוטין אינו יכול להיקשר אליהם ולהשפיע. יש גם אנטגוניסטים להרואין או לאופיום. כאשר מזריקים אותם לנרקומן, נוצר קריז מיידי. הגוף, שאינו יכול 'לקלוט' את ההרואין, מגיב מיד בתגובה פיזית של תסמונת גמילה. לעומת זה, כאשר משתמשים באנטגוניסט לניקוטין, לא נוצרת שום תגובת גמילה גופנית. זה אומר שהניקוטין אינו ממכר‭."‬

     

    אז למה כל כך הרבה אנשים מנסים להיגמל מעישון ואינם מצליחים?  

    "העישון הוא הרגל, ולא התמכרות‭,"‬ פוסק פרופ' פרנק‭".‬כמו ילד שמנסים לגמול אותו ממוצץ. קשה לו, כי הוא רגיל. אבל אי אפשר לומר שהוא התמכר למוצץ התמכרות גופנית. כך גם הניקוטין. מעצבן ולא קל להפסיק לעשן – אבל העישון אינו ממכר!"

     

    אז העישון אינו מזיק?  

    "לא אמרתי את זה! עישון הוא דבר רע! יש בסיגריות חומרים שמזיקים לבריאות. גם סיגריות ללא ניקוטין, שכביכול מונעות התמכרות, הן סיגריות מזיקות, משום שיש בהן את כל החומרים המזיקים – פרט לניקוטין‭."‬

     

    מלאונרד פטר לחנן 

    בתום שנת הלימודים האקדמית יארוז פרופ' פרנק את משרדו שבקמפוס החדש של האקדמית תל אביב, וייצא לשנת שבתון באוניברסיטה במונטריאול. הוא יעשה זאת באמצעות הדרכון ההולנדי שלו משום שאין לו דרכון ישראלי. נראה שסיפור חייו של פרופ' פרנק מרתק לא פחות מגילוייו המרעישים לגבי הניקוטין. הוא נולד בהולנד לפני כשישים שנה לאב יהודי ניצול שואה שעבד כמורה לשפות בבית ספר עממי. כשאביו חלה, לפני מלחמת העולם השנייה, הוא נשלח על ידי משפחתו לבית החולים היהודי בהולנד כדי שלא ייפגוש במהלך האשפוז גויים. אלא שאביו של פרנק, סוציאליסט חילוני, התאהב דווקא באחות הנוצרייה היחידה בבית החולים. בסופו של דבר הוא התחתן איתה בשנת ‭,1940‬ שבוע אחד בלבד לפני פלישת הנאצים להולנד.

     

    בנם לאונרד פטר, שנולד רק אחרי מלחמת העולם, גדל בבית סוציאליסטי אך הוקסם דווקא מהציונות. אמו הנוצרייה עודדה אותו להיות חבר בתנועת "השומר הצעיר" בעירו רוטרדם. אחרי מלחמת ששת הימים, בסוף ‭,1968‬ עלה ארצה כדי להתגייס לצה"ל והחליף את שמו מלאונרד פטר לחנן.

     

    זו הייתה תקופת המרדפים. באחד מהם, בשעה שכוח צה"ל רדף אחרי מסתננים שחצו את הגבול הירדני, עלה אחד הזחל"מים על מוקש. שני חיילים נהרגו ושלושה נפצעו. אחד הפצועים קשה היה פרנק בן ה‭.19-‬ כשהתעורר בבית החולים גילה פרנק ששתי רגליו חסרות ובמקומן היה רק כתם אדום על הסדין. במשך ימים ארוכים לא הצליחו הרופאים לעצור את הדימום, וחייו של החייל הצעיר היו בסכנה. הוא השתחרר מבית החולים רק כעבור שנה של אשפוז.

     

    בדיוק באותם ימים, בשנת ‭,1970‬ בעקבות פרשת ילדיו של רס"ן בנימין שליט שעוררה סערה ציבורית גדולה לגבי השאלה "מיהו יהודי‭,"‬ תיקנה הכנסת את החוק וקבעה כי יהודי הוא רק "מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר כהלכה‭."‬ אמו

    של חנן פרנק אכן התגיירה – אבל רק אחרי שילדה אותו. לפי החוק החדש, החייל הפצוע חנן פרנק אינו יהודי. חבריו מגרעין הנח"ל, שבאו לבקרו, צחקו עליו‭":‬אתה ויתרת על הרגליים למען המדינה – ועכשיו המדינה מוותרת על מה שנשאר ממך‭."‬

     

    ראש הממשלה גולדה מאיר אמנם ניסתה לעזור לחייל הפצוע, והציעה לו להתגייר – אבל הוא סירב: "אם הייתי יהודי מספיק טוב כדי להיפצע, אני לא צריך להתגייר‭."‬ מכיוון שמשרד הפנים מסרב להנפיק לו תעודת זהות עם הרישום "יהודי‭,"‬ מעדיף פרנק לא לשאת תעודת זהות ישראלית. הוא ויתר על אזרחותו הישראלית, ומסתפק בזו ההולנדית. "היום, במצב אליו הובילה אותנו ההנהגה שלנו‭,"‬ הוא מחייך, "עדיף להסתובב בעולם עם דרכון הולנדי, ולא עם דרכון ישראלי‭."‬

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הרגל רע, אבל רק הרגל?
    צילום: index open
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים