אני מאשים
הרשות להגנת עדים הייתה אמורה להיות כלי שישנה את פני הלחימה בפשיעה בארץ. לראש הרשות נמאס מהוויכוחים וממאבקי האגו. עכשיו הוא חושף את התסכול והכאב
זו הייתה צריכה להיות ספינת הדגל של המשרד לביטחון פנים, והיא הייתה צריכה לצאת לדרך ממש בימים אלה. מעל למיטת הרך הנולד היו אנשי המשרד אמורים לגהור בגאווה רבה יחד עם נציגי משרד המשפטים, ובראשם פרקליט המדינה משה לדור, שהדו"ח שחיבר לפני שמונה שנים בדיוק היה אבן הפינה לכל הפרויקט.
לדור היה אז פרקליט מחוז ירושלים, והוא מונה לעמוד בראש ועדה שאספה נתונים, בחנה את הממצאים, בדקה מה קורה בעולם הגדול וגיבשה שורה של המלצות שרוכזו תחת הכותרת: "דו"ח לדור לרשות להגנת עדים במדינת ישראל'.
"הרשות הזו", בניסוח של אחד המעורבים, "לא הייתה עניין של מותרות, אלא מהלך שובר שוויון. כלי שאמור היה לשנות את פני הלחימה בפשיעה בארץ". רק שבפועל זה לא קרה. ואם להסתמך על יודעי דבר, כולל מי שעמד בראש הרשות - אריה לבנה - זה גם לא יקרה כל כך מהר. לפני שבועיים הניח לבנה את מכתב ההתפטרות שלו על שולחנו של השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ. הוא עוזב בצער, ויש לו בטן מלאה.
- הראיון המלא – רק בגיליון סוף השבוע של "ידיעות אחרונות"
עוזב בצער. אריה ליבנה
צילום: יובל חן
מומלצים
